רשות ניירות ערך אישרה תיקון לחוק הקרנות המעביר את תעודות הסל למשטר של הסדרה ופיקוח

בנוסף, מסדיר התיקון גם את מעמדן ופעילותן של קרנות הסל ויאפשר ניהולם של כלל ההסדרים הכפופים להוראות החוק באמצעות חברה אחת
רשות ניירות ערך אישרה אתמול את ההצעה לתיקון מס' 14 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. התיקון יסדיר את פעילותן של תעודות הסל ויעביר אותן ממשטר של דיווח לפי חוק ניירות ערך למשטר של הסדרה ופיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות. בנוסף, הוא מניח תשתית משפטית להסדרת "קרן סל", שהיא מוצר מדדי חדש, גרסא מקומית ל ETF הנסחר בחו"ל, שיתחרה בקרן הנאמנות המחקה ובתעודת הסל

בשנים האחרונות קיימת התפתחות מואצת של מכשירי השקעה פאסיבית העוקבים בעיקר אחר מדדי ניירות ערך, סחורות ומטבעות ("מוצרי מדדים" או תעודות סל). בשל המצב המשפטי הקיים, הונפקו לציבור מכשירים אלה באופן הדומה לאגרת חוב המונפקת על ידי חברה פרטית וכפופה לכללי הגילוי של חוק ניירות ערך (תאגיד מדווח). כל זאת, ללא רגולציה מתאימה וללא גוף שיפקח על פעילותן מעבר לתחום הגילוי. מצב זה הוביל לשינוי בדפוס הפעילות של ההיצע והביקוש של השקעות בשוק ההון בישראל, אשר עד לשנים האחרונות היו מרוכזים במסגרת מפוקחת, בין אם תחת חוק השקעות משותפות ובין אם תחת חקיקה אחרת, הוראות המפקח על הביטוח, הוראות המפקח על הבנקים וכדומה.

התוצאה היא קיומו של פער רגולאטורי בין מוצרים הדומים מאוד באפיונם ובמטרות ההשקעה בהם. בעוד הסדרת תחום קרנות הנאמנות מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות הינה הסדרה מפורטת, מחייבת, והפיקוח עליו הדוק למדי. תעודות הסל, המהוות מכשיר פיננסי תחליפי להשקעה בקרנות נאמנות כפופות לחובות גילוי בלבד. השפעתו של פער רגולאטורי זה, יצרה אצל מנפיקים רבים העדפה להציע מוצרי השקעה לציבור שאינם תחת רגולציה ובכך "לחסוך" את העלות והמחויבות הנובעת מכך. העדר הרגולציה במוצר אחד וקיומו באחר מובילה להבדלי עלויות בין המוצרים ולמעבר של מנפיקים למוצרים דלי רגולציה ועתירי סיכון. לפיכך, יזמה הרשות תיקון חוק, שמטרתו להסדיר את תחום תעודות הסל באופן דומה להסדרה הקיימת כיום על קרנות הנאמנות.

העברת תעודות הסל מרגולציה המבוססת על גילוי לרגולציה המבוססת על הסדרה ופיקוח, עולה בקנה אחד עם המלצות צוות בינמשרדי בהובלת הרשות שבחן את הנושא כבר לפני כשנתיים ותואמת את התפיסה הקיימת במדינות מתקדמות בעולם לפיה תחום ההשקעות מחייב פיקוח, ללא תלות באופן התאגדות הגוף המנהל. ואכן, ממחקר השוואתי מקיף שנערך בנושא עולה כי בעולם, חברות השקעה זוכות ליחס שונה מחברות "ריאליות". לגבי האחרונות העיקרון השולט הינו עקרון הגילוי, בעוד שלגבי חברות השקעה נקבעו הוראות רגולאטוריות המתערבות באופן פעילותה. הרציונאל להסדרה ופיקוח בתחום הפיננסי נובע מייחודיותו המתבטאת, בין השאר, בסיכון אליו נחשף המשקיע ובאפשרות כי יאבד ערך רב מהשקעתו בזמן קצר. יתר על כן, קיים חשש לפגיעה באמון הציבור בשוק ההון ו"לאפקט דומינו" שיצור כשל מערכתי העלול לפגוע ביציבות הפיננסית של שוק ההון. על כן, בחרו רגולאטורים בעולם, כל אחד בהיקף ובמידה הייחודית לשיטתו, להסדיר את תחום ההשקעה בפיננסים.

הנוסח שמציעה הרשות קובע כי תחולת החוק תהיה "על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך ומטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מפוקח על פי דין אחר". גישה זו רואה בחוק השקעות משותפות בנאמנות הסדר כולל לכלל ההשקעות המשותפות בניירות ערך. במסגרת הדין החדש יוכלו כל סוגי ההסדרים להיות מנוהלים באמצעות אותו גוף, כפוף לעמידתו בדרישות היציבות שייקבעו במסגרת תקנות לפי החוק.