כלל פיננסים עולמית יומית: הסקירה -X

"השירות החשאי הבריטי היה מאויש בשלב מסוים בכל כך הרבה אלכוהוליסטים, כשכבר היה ברור לכולם שהוא מלא בסוכנים כפולים של ה- ק.ג.ב"
שוקי המניות בעולם מגיבים הבוקר בירידות לנתוני צמיחה חלשים של שתי הכלכלות הגדולות באירופה, גרמניה וצרפת, ברבעון האחרון של 2012.
כלכלת צרפת הצטמצמה ב-0.3% וגרמניה ב-0.6%. ההאטה אומנם פוגעת בשוקי המניות, מתוך חשש לפגיעה גם ברווחי החברות, אך מצד שני היא מאותת על התאוששות איטית ועל כך שסביבת הריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך יותר. אנחנו מעריכים שזוהי תופעה עולמית שתמשך על רקע הצורך של ממשלות להעלאות מיסים ולהקטין הוצאות, ועל רקע הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (ראו הרחבה). קובעי מדיניות יעדיפו להערכתנו לשמור על הריביות נמוכות גם במחיר של אינפלציה מעט גבוהה יותר. השפעות אלה, של אינפלציה גבוהה מעט וריבית נמוכה יהווה את הגורם המשמעותי ביותר להערכתנו להמשך דחיפת שוק המניות.

שוק המניות עולה על האינפלציה הצפויה
מדוע שוק המניות עולה או יורד, ישנן תאוריות רבות, אבל הסבר אחד הוא אינפלציה צפויה. שכן, חברות הן נכס ריאלי, הן מוכרות מוצרים וכשהאינפלציה עולה גם המחירים עולים איתן, כך שהן מגנות במידה מסוימת על המשקיעים מאינפלציה. בשנים שלפני המשבר הגדול ב-2008 המשקיעים חששו שאינפלציה גבוהה תגרום לעליית ריבית חדה וכך תפגע ברווחיות החברות, אך כיום החשש להעלאת ריבית נמוך מאד והשפעת ציפיות האינפלציה חזקה יותר. בגרף המצורף ניתן לראות את המתאם בין ציפיות האינפלציה בישראל ל-10 שנים, כפי שבאות לידי ביטוי בשוק האג"ח (הפרש בין תשואת אג"ח ממשלתית שקלית לאג"ח דומה צמודה) אל מול מדד ת"א 100.



שוק המניות היפני נמצא על האש – האם הבנק המרכזי מנסה לקבוע את יעד הבורסה?
שר הכלכלה היפני, אקירה אמארי, אמר ביום שבת שהממשלה צריכה להגביר את מאמצי ההתאוששות הכלכלית, כך שמדד הניקיי יעלה ב-17 אחוז נוספים ל-13,000 נקודות עד לסוף החודש מרץ. בפועל, כבר מאז הבחירות הכלליות ביפן, ב-16 בדצמבר , עלו מחירי המניות במידה רבה בתגובה לפיחות הין מול מטבעות מרכזיים אחרים בציפיות לצעדי הקלה מוניטריים אגרסיביים של הבנק המרכזי של יפן. כשהוא בפועל הכריז באופן רשמי על אימוץ יעד אינפלציה גבוה של 2%.

שוק התעסוקה בארה"ב- "אתה יכול לקחת את העבודה הזאת ולדחוף אותה ל..."
בחודש דצמבר מספר הפיטורים בארה"ב היה הנמוך ביותר מאז החלה הממשלה שם לעקוב אחר הנתונים, בשנת 2000 (1.57 מיליון איש). באותו חודש נרשם גם שיא של השנים האחרונות במספר האנשים שהפסיקו את עבודתם מיוזמתם (2.16 מיליון איש). הדבר בא לידי ביטוי במגמה מתמשכת של ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח התעסוקה בארה"ב. למה אנשים מפסיקים לעבוד מיוזמתם? יש הטוענים שמדובר בביטחון גובר במצבם הכלכלי ובאפשרות למצוא בהמשך עבודה אחרת, אפקט העושר לאור העליות האחרונות בשווקים, התייאשות ממקומות העבודה שסחבו בהם לאורך שנות המשבר ועוד. בת' ריד מקבוצת קונברג'אקס טוענת שהעלייה בסקר אמון הצרכנים מאותת שהעובדים מרגישים שהם יכולים להגיד ""אתה יכול לקחת את העבודה הזאת ולדחוף אותה ל..."

50% מהעלאת מס חברות מגולגלת לירידת שכר
כאשר מעלים את מס החברות יש רק שלושה אנשים שיכולים לשלם אותו בפועל: 1. הבעלים של החברה, כלומר הציבור שמחזיק בפנסיות והשקעות למיניהן. 2. הלקוחות של החברה, דרך מחיר מוצר גבוה יותר. 3. העובדים של החברה, דרך שכר נמוך יותר. כלומר, אין באמת חברה שמשלמת מס, אלא רק אנשים.
מחקר של אונ' הרווארד מ-2010 (לינק) מצא שכ-50% מהעלאת מס חברות מגולגלת לשכר נמוך יותר.

החברות נותנות הרבה יותר ממס
למרות המוסבר לעיל, בנוגע לאשליה של מס חברות, רבים עדיין רוצים שייקחו מהם עוד מיסים כל עוד למיסים האלה קוראים "מיסי חברות". בסדר, נזרום איתם... אז אם כבר למה לא לקחת 100% מס? בגרף המצורף ניתן לראות בדיקה שנעשתה על הקשר בין מס חברות לבין משקל ההכנסות ממיסים ביחס לתמ"ג. אפשר לראות שהפחתת מס דווקא הביאה לתקבולי מס גבוהים יותר:

נקודה נוספת, חברה שפועלת בישראל יוצרת פעילות כלכלית ענפה סביבה, היא יוצרת משרות, יוצרת סינרגיה עם חברות מקומיות, יוצרת ידע ועוד. הערך הכלכלי של אלה הוא עצום, ועולה בעשרות מונים על מס החברות. אולי זאת הסיבה שסינגפור ומספר מדינות בארה"ב לוקחות מהחברות מס אפס (תחת מגבלות מסוימות), כדי ליהנות מהשאר.

15 ₪ לליטר דלק יפתור את בעיית הוצאות הממשלה
לממשלה יש נטייה טבעית להתרחב, אבל יש את הבעיה הזאת של מימון ההתרחבות. בשנת 2009 חוקקה הממשלה חוק שיגביל את ההוצאות שלה. זאת במטרה לייצב את המשק, למשוך משקיעים, להוריד את עלויות המימון, להוריד מיסים, לעודד התייעלות פנימית ועוד. אבל מה לעשות, זה היה כנראה גדול על פוליטיקאים ולפי הערכות בנק ישראל, במתווה הצפוי של התחייבויות הממשלה יפרצו ההוצאות את התוכנית המקורית בעקביות. בשנת 2015 למשל צפויה ההוצאה הממשלתית לעלות על 28 מיליארד שקל ביחס לתקרה בחוק (תחת הנחות לצמיחה של 3.3%). לרבים קשה להעריך את המשמעות של המספר. אפשר אומנם לחלק אותו במספר משקי הבית בישראל (כ-2.3 מיליון משקי בית), מה שאומר למעשה כי הממשלה תידרש לקחת מכל משק בית בכל שנה עוד 12,173 שקל (בנוסף למתוכנן). אבל איך אפשר לקחת מהם את הכסף בפועל? עשינו חשבון סנדלרים לכמה מהדרכים הפופולריות בהן יכולה המדינה לקחת מאתנו את הכסף, בניהם דלק, אגרת טלוויזיה, חפיסת סיגריות, או סתם לעלות את המע"מ על כל דבר שזז. להלן התוצאות:

הציבור מתלונן על מיסים, אבל יש כאלה שהוא מתנדב לשלם בעצמו:
הכנסות מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט הן סוג של מס שמיועד ברובו להוצאות ציבוריות. מעניין לראות את הגודל של הסעיף ביחס למיסים אחרים:

שוק מניות נורמלי?
רבים נוטים להכריז לעיתים קרובות: "שוק המניות לא נורמלי". אבל מה זה שוק נורמלי? אם נבחן את שוק המניות עפ"י המודל הסטטיסטי של נורמליות – הוא התפלגות נורמלית, נראה שכדי להיות נורמלי באמת צריך להיות לפעמים מעט לא נורמלי, כלומר להיות גם בנקודות קיצון. להלן גרף התפלגות התשואות החודשיות של מדד ת"א-100 משנת 1992 ועד היום. התשואה החציונית של המדד עומדת על 1.6% ולכן ישנה סבירות גבוהה יותר לתשואה חודשית חיובית משלילית (מצאנו 155 חודשים חיוביים מול 98 חודשים שליליים). עם זאת מצאנו שמהלך ירידות חודשי של יותר מ-2 סטיות תקן (ירידה חודשית מעל 11%) קורות בהסתברות של 2.1%, שהן שכיחות יותר מההסתברות לעליות של 2 סטיות תקן – כלומר, התפלגות נורמלית אסימטרית שמאלית.
ראו את עקומת גאוס של התשואות החודשיות בת"א 100:

קם המלפפון על הגנן
קיימות בעולם הרבה מאד תוכנות, אבל רק אחת מהן התעלתה על כולן והפכה לתוכנת על - האקסל. כמו החיטה, היא משתלטת, נכנסת לכל פינה בחיינו. האקסל שפותח בשנות ה-80 (פיתוח של ה- Lotus 1-2-3, שהיה שיפור משמעותי ל-VisiCalc) אחראי היום לניהול סיכונים בבנקים, לשיגור טילים לחלל, פיתוח עסקי, מימון, בעצם הכל... הוא מאפשר לעשות ניתוח סטטיסטי לכמויות אדירות של מידע באופן אינטואיטיבי. אבל בשלב מסוים גם התוכנה הידידותית הזאת עלולה להפוך למיני מפלצת. היא לוקחת נתונים ממקומות שאתה בכלל לא זוכר, אין לך מושג מה המקור של החישוב ולמה לעזאזל הסתרת את עמודת העזר. אתה עושה העתק-הדבק, יותר מידי פעמים, מוסיף ומוחק שורות... והבעיה היחידה שאתה מצליח לפתור בסוף עם התוכנה זו הוספת סוגריים.

זרם שיא למניות – מה זה אומר? כלום!
בחודש ינואר השנה נרשם זרם שיא של כסף לקרנות נאמנות מנייתיות בארה"ב מאז החלו להיאסף הנתונים (19 מיליארד דולר), זאת לאחר 4 שנים בהן נפדו מניות בסכום של 435 מיליארד דולר. מה זה אומר על עתיד מחירי המניות? כלום! כך עפ"י האנליסטית אנה אברמוביץ מקרדיט סוויס. בגרף המצורף ניתן לראות את זרימת הכסף לקרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב לבין שוק המניות האמריקאי (מדד S&P500). המתאם שהיא מצאה בין השניים הוא מינוס 0.09, כלומר "אין קשר בין תזרים הקרן לתשואות השוק".

בברכה
אמיר כהנוביץ
כלכלן ראשי
אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים