מיצוי של מגמת היציאה של תושבי חוץ משוק המק"ם, אשר תמכה בחולשה של שער החליפין של השקל

תושבי חוץ מימשו נטו בחודש אפריל כ-1.2 מיליארדי דולרים במק"ם, זאת בהמשך למגמת היציאה של תושבי החוץ משוק המק"מ שהחלה ביולי 2011. נציין כי מגמה זו לוותה ברכישות של תושבי חוץ בשוק אגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר.
אגף הכלכלה
החטיבה לכספים וכלכלה
13/06/2012


אולם, גם בשוק זה, חלה בחודשים האחרונים ירידה בהיקף ההחזקות של תושבי חוץ.

יתרת תיק המק"מ של תושבי חוץ עמדה בחודש אפריל על 4.3 מיליארד ש"ח בלבד (1.2 מיליארד דולרים). זאת בדומה, לרמתה בשנת 2009. מכאן שמגמת היציאה של תושבי חוץ משוק המק"ם הגיעה לכדי מיצוי. כפי שניתן לראות בתרשים, מגמה זו תמכה בהיחלשות שער החליפין של השקל לצד גורמים נוספים (כגון מעבר לגירעון בחשבון השוטף – נתוני סחר החוץ לחודש מאי מצביעים על המשך התרחבות הגירעון המסחרי הבסיסי). ניכר, כי עיקר הרוכשים של המק"ם שמומשו על ידי תושבי החוץ, היו קרנות נאמנות ובנקים מקומיים. משקל החזקות המק"ם של גופים אלו גדל מאז ראשית השנה מ- 52% ל- 62%.


המשך הגידול בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל משקף את החוזק של סקטור הטכנולוגיה המקומי
היקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל הנו אפסי מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. זאת בניגוד להיקף ההשקעות של תושבי חוץ בישראל אשר גדל משמעותית בשנתיים האחרונות. ההשקעות הישירות בישראל, שניסיון השנים האחרונות מלמד שהן גורם מייצב בתמהיל תנועות ההון הנכנסות, מתרכזות בענפי הטכנולוגיה העילית ומשקפות את חוזקו של סקטור ההיי טק הישראלי. נוסיף, שהדבר מקבל ביטוי גם במדד המניות של הסקטור.

ההשקעות הישירות של תושבי החוץ, מאז ראשית השנה, במונחים שנתיים, מהוות כ- 2.5% תוצר. השקעות אלו מצטרפות להשקעות המקומיות בנכסים קבועים, ששיעורן עומד על כ- 23% תוצר.

באשר להשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל נרשמו בחודש אפריל מימושים של הגופים המוסדיים במניות ובאג"חים ומנגד עלייה בהיקף ההשקעות הפיננסיות של משקי הבית הישראלים. בשלב זה נראה שהיקף ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל דומה לרמתו בשנת 2011, בה פרץ משבר החובות באיחוד האירופי ואשר הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה לשנים 2009 - 2010.


מספר משרות השכיר של ישראלים נותר בממוצע כמעט ללא שינוי ברבע הראשון של 2012
השבר בסדרה של נתוני שוק העבודה בישראל, בעקבות שינויים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר כח האדם אותו היא עורכת, מצריך בחינה של אינדיקטורים נוספים, כדי לקבל תמונה טובה יותר לגבי המגמות בתעסוקה במשק.

התרשים המצורף מציג את השינוי שחל במספר משרות השכיר של ישראלים, ברבע הראשון של השנה, בחלוקה לפי ענפי המשק (נתוני משרות השכיר, אינם כוללים את המועסקים שאינם שכירים, אולם מהווים כ- 93% מהמועסקים במשק).

הנתונים מלמדים כי לא חל שינוי בהיקף משרות השכיר ברבע הראשון של השנה, כאשר בבחינה של ענפי המשק ניתן לראות כי במגזר הציבורי המעסיק כחמישית מהשכירים הישראלים במשק, גוייסו עובדים חדשים במהלך הרבע הראשון של השנה. מנגד, במגזר העסקי (למעט ענף שירותים עסקיים) חלה ירידה במספר משרות השכיר, זאת אף בענף הבינוי, אשר אופיין בצמיחה בהיקף הפעילות בשנים האחרונות.

יש לציין כי סקר כ"א החודשי מצביע על עלייה במספר המועסקים במשק. אם כן, מה מקור הפערים? ראשית, יש לקחת בחשבון את בעיות ניכוי העונתיות של נתוני סקר כ"א, עליהן הרחבנו בעבר. שנית, ייתכן והפערים בין נתוני כלל המועסקים ונתוני השכירים, מוסברת על ידי עלייה במספר העצמאים.

התמונה העולה מנתוני משרות השכיר ברבע הראשון של השנה, עולה בקנה אחד עם נתונים שונים כגון, שיעור הצמיחה המתון של התוצר של המגזר העסקי ברבע הראשון של השנה, הפסימיות המשתקפת בסקר הערכות בעסקים של הלמ"ס, כמו גם, יציבות במידת הפסימיות של משקי הבית העולה ממדד אמון הצרכנים, בתקופה האחרונה.

כתבה: שגית כהן