מדריך למשקיע

חלק א' - יסודות

 

מה היא בעצם מניה?

מניה הינה שטר בעלות המעניק למחזיק בו חלק יחסי וזכויות בחברה. אחוז האחזקה של בעל המניה בחברה, הנקבע ביחס להון המניות המונפק, קובע בעצם את אחוז השותפות שלו בה. אדם בעל אחזקה גבוהה בחברה (לפחות 5%) נקרא "בעל עניין".

אחזקה במניה מעניקה לבעליה זכות הצבעה באסיפות החברה, זכות לקבלת דיבידנד, וחלק מבעלות על נכסיה במקרה של פירוק.

מדוע חברות מנפיקות מניות?

חברות המעוניינות לגייס כסף מנפיקות את מניותיהן לציבור תמורת מזומן.

אותו מזומן עוזר לחברה במימון עסקאות, בהרחבת פעילותה, בשיפור הטכנולוגיה שלה, בפיתוח מוצרים חדשים ובגיוס עובדים.

מהו בעל עניין?

בעל עניין ההינו אדם\גוף המחזיק לפחות 5% מהון המניות או הזכויות בחברה או דירקטור\מנכ"ל החברה.

בנוסף, חברה אשר 25% ממנה נמצאת בידי בעל עניין מסוים, תוכר גם היא כבעל עניין.

בעל עניין מחויב בדיווח על כל פעולת קניה\מכירה שהוא מבצע במניה.

כיצד מתנהל המסחר במניות? 

המסחר מתנהל ב- 6 שלבים (השעות על פי שעון הקיץ):

08:00-9:45  - שלב טרום פתיחה – בשלב זה לא מתבצע מסחר מעשי, אלא מוזרמות פקודות ומחושב שער תיאורטי לפתיחה ע"י הבורסה. 

9:30 תחילת המסחר באג"ח ונגזרים

9:45-9:50 שלב הפתיחה במניות ת"א 100 על פי השער התיאורטי שחושב ותחילת הרצף. המסחר מתחיל בדקה אקראית בטווח הנ"ל.

10:30 שלב הפתיחה במניות היתר על פי השער התיאורטי שחושב ותחילת הרצף.

17:16 תחילת שלב טרום נעילה וחישוב שער תיאורטי.

17:25-17:30 מכרז נעילה וסיום המסחר.

למידע מפורט מאתר הבורסה לחץ כאן

אילו פקודות מסחר קימות?

קימות 4 סוגי פקודות:

 

פקודת "שער למסחר הפתיחה" (LMO) – הפקודה הינה פקודה בשלב הפתיחה בלבד.

פקודת "שער למסחר הפתיחה" מוגשת בהגבלת שער, החל משער הבסיס ועד לגבול תנודה של 35%.

 

פקודת "שער" (LMT) - פקודת "שער" מוגשת בהגבלת שער, החל משער הבסיס ועד לגבול תנודה של 35%.

 

פקודת "שוק" (MKT) – פקודת "שוק" מוגשת ללא הגבלת שער.

פקודת "שוק" (MKT) לקנייה תבוצע עם פקודת/ות מכירה , החל מהפקודה עם השער הנמוך ביותר או שער גבוה ממנו של פקודת/ות המכירה שבספר.

 

פקודת "שער למכרז הנעילה" (LMC) – הפקודה הינה פקודה בשלב הנעילה בלבד. פקודת "LMC" מוגשת בהגבלת שער.  במהלך מכרז הנעילה מבוצע מכרז שבמהלכו מחושב שער "מכרז הנעילה". במידה ופקודת הLMC תהייה גבוהה או שווה לשער המחושב, תתבצע הפקודה בהתאם לכמות ההיצע.

מהם מדדי מניות?

 

מדדי מניות משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של מניות הנסחרות בבורסה. הנה מספר מדדים מובילים לדוגמא:

 

מדד ת"א 25 (מעו"ף) - מכיל את 25 המניות הגדולות ביותר בבורסה בת"א.

 

מדד ת"א 100 –         מכיל את 100 המניות הגדולות בבורסה בת"א (כולל מניות המעו"ף).

 

מדד ת"א 75 –       מכיל את 75 המניות הגדולות בבורסה בת"א הנכללות במדד ה100, ללא מניות המעו"ף.

 

מדד התל-טק – מכיל את 15 מניות הטכנולוגיה הגדולות בבורסה בת"א.

 

מדד יתר 50 – מכיל את 50 מניות היתר (אשר לא נכללות ב-100) הגדולות ביותר.

 

תל בונד 20 – מכיל את 20 אגרות החוב הקונצרניות (צמודות למדד)  בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה בת"א

מהו ארביטראז'?

 

ישנם מניות הרשומות למסחר ביותר מבורסה אחת. אותן מניות נקראות מניות דואליות. לדוגמא – טבע הרשומה למסחר בישראל וגם בארה"ב.

בעקבות היצע וביקוש נוצרים לעיתים הפרשים בין שער המניה בבורסה המקומית לבין שער המניה בארה"ב. אותם הפרשים נקראים ארביטראז'ים.

לדוגמא אם שער מניה מסוימת עומד על 100 בארץ ועל 90 בחו"ל, אז הארביטראז' עומד בעצם על 10%-. 

חלק ב' - אופציות

 

מה היא בעצם אופציה?

מסמך המקנה למחזיק בו זכות לקנות את המניה במחיר קבוע ונתון מראש (מחיר המימוש), תוך תקופה נתונה. (כלומר רכישת האופציה הינה רכישת מניה בשני תשלומים. תשלום ראשון בעת רכישת כתב האופציה ותשלום שני בעת המרת האופציה למניה). עד להמרת האופציה למניה, אין למחזיק בה כל זכות בעלות בחברה (אינו זכאי לקבל רווחים ואינו בעל זכות הצבעה) כל כתב אופציה כולל מספר פרמטרים בסיסיים מתוכם ניתן לבצע מספר חישובים מתמטים ישירים או בהתבססות על מודלים תאורטים.

מהו יחס מימוש מימוש?

המשמעות הינה כמה נכסי בסיס מתקבלים במקרה של מימוש אופציה אחת (מקובל 1:1 כאשר מדובר במימוש למנייה ו-100:1 כאשר מדובר במימוש לאג"ח)

מהו בסיס הצמדה?

בארץ בסיס ההצמדה הוא בד"כ למדד המחירים לצרכן אבל יש אופ' ששער ההצמדה שלהן הוא שער הדולר או ללא הצמדה כלל.   

מהו מועד מימוש אחרון?

התאריך האחרון בו יש למשקיע את הזכות להמיר את כתב האופציה שברשותו לנכס הבסיס של החברה (על פי רוב למניות). בד"כ אופציה ניתנת להמרה בכל יום מסחר (למעט בין 12 ל-16 בכל חודש כדי לא ליפול בחישוב מדד) על ידי הוספת מחיר מימוש.  אם המשקיע בחר שלא לממש את האופציה, לאחר תאריך הפקיעה אין לכתב האופציה כל ערך , מסוכן מאד לקנות אופציה לפני מימוש (היא יכולה לפקוע ללא כדאיות מימוש).

מהו מחיר מימוש?

מחיר הנקבע בתשקיף כמחיר שהוספתו לכל אופציה מוחזקת מאפשרת את קבלת נכס הבסיס בתמורה למסירת האופציה. יש לזכור כי מחיר המימוש צמוד לבסיס כלשהו. מימוש אופ' משמע הפיכתה לנכס הבסיס שלה בד"כ זה מנייה אבל ישנן כתבי אופ' שנכס הבסיס שלהן זה אג"ח , חשוב לדעת מהו נכס הבסיס של כתב האופ'!!!

מהי פרמיית מימוש מיידי?

בכמה אחוזים נכס הבסיס צריך לעלות בכדי שיתקיים הזהות: מחיר מניה=מחיר אופ'+תוספת מימוש.

מהו מנוף?

שער המניה, כשהוא מחולק בשער כתב האופציה.

זהו אחד הקריטריונים לקביעת הסיכון והסיכוי בהשקעה בכתב אופציה. ככל שהמנוף גבוה יותר, כך פוטנציאל ההפסד או הרווח מהשקעה בכתב האופציה גדול יותר. אם למשל, המנוף של כתב אופציה הינו 5, המשמעות היא, שעל כל עלייה או ירידה של אחוז אחד במניה, עשויה להתקבל עלייה או ירידה של %5 בכתב האופציה שלה. דוגמא: אם מחיר מניית אפריקה נכסים הינו 195 ש"ח, וכתב האופציה שלו עולה 71.5 ש"ח, הרי שהמנוף של כתב האופציה הינו 2.7. אם מניית אפריקה נכסים תעלה ב-%10 , כתב האופציה יעלה ב- %27. יצויין, כי עליית כתב האופציה אינה אוטומטית בהתאם למנוף שלה, מאחר ויש קריטריון נוסף הקובע את תנודת כתב האופציה בפועל כגון: פרמיית המימוש בה היא נסחרת באותה עת.זהו מודל מתמטי שמבטא בכמה צריך להשתנות מחיר האופ' בהנתן שינוי של 1% בנכס הבסיס (המניה). כל עוד שאר הפרמטרים נשארים ללא שינוי , בפועל זה יקרה רק כאשר פרמיית המימוש שווה ל-ס.         

מהי תשואת איזון?

התשואה השנתית הנדרשת ממנייה מסויימת ע"מ שהמשקיע יהיה אדיש בין רכישת כתב האופ' לבין רכישת נכס הבסיס. לדוגמא תשואת האיזון של אינטרנט זהב אופ' 2 הינה 40% המשמעות היא שאם המשקיע צופה שהמנייה תעלה ב40% בממוצע לשנה , המשקיע יהיה אדיש בין רכישת המנייה לכתב האופ' , אם הוא צופה שהמנייה תעלה פחות , עדיפה לו ההשקעה במנייה. אם הוא צופה שהיא תעלה ביותר מ-40% , עדיפה לו ההשקעה בכתב האופ'.

מהו מודל בלק & שולץ?

מודל מתמטי לחישוב שווי תאורטי של אופציות, משמש כמודל המוביל לתמחור לוקח בחשבון מחיר מניה, סטיית תקן של המניה, משך זמן לפרעון, שער ריבית חסרת סיכון, המודל כמו כל מודל תאורטי אינו יכול לשמש כ"גורו" אבל אם נכס הבסיס נחשב איכותי בד"כ הוא נסחר קרוב ל 90% משווי תאורטי, נכס בסיס ממוצע 80% מהשווי ולמניות אחרות הייתי נזהר משימוש במודל.

מהו ערך פנימי?

ערך האופציה באם היתה ממומשת מיד.

מתמטית , מחיר השוק של נכס הבסיס, פחות מחיר המימוש של האופציה אם היא חיובית זהו המינימום שהאופ' צריכה להיסחר שאם לא כן יש אפשרות לגרוף רווחי ארביטראז'.

מה קורה ברגע שהערך הפנימי של האופ' הוא שלילי ?

ברגע שהערך הפנימי של האופ' הינו שלילי זה מסמל על חוסר כדאיות לממש את כתב האופ',במקרה כזה עדיף למכור את כתב האופ' ולקנות את המנייה (בתנאי שאתה מעוניין להחזיק בה).

כיצד משפיע חלוקת דיבידנ על שער האופציה?

כאשר מנייה מחלקת דיבידנד , מחירה יורד וכתוצאה מכך פרמיית המימוש גדלה , ישנם כתבי אופ' אשר מתואמות דיבידנד כלומר תוספת המימוש יורדת בגובה הדיבידנד.

חלק ג'– אופציות מעו"ף

מה זה מעו"ף?

 

 "מכשירים עתידיים ופיננסיים" כאשר הכוונה לאופציות וחוזים עתידיים על מדדים ושערי מטבע

מהו מדד המעו"ף (ת"א 25) ?

 

מדד המחושב לפי מחירי 25 המניות בעלות שווי השוק הכי גבוה בבורסה, על בסיס מדד זה וציפיות הסוחרים לערכו בפקיעה נסחרות אופציות רכש (קול) ומכר (פוט)

מהם שלבי המסחר באופציות מעו"ף בבורסת ת"א?

שלב רצף בלבד - בין השעות 9:30 - 17:30

איזה אופציות מעו"ף נסחרות בבורסה של ת"א?

אופציות על מדד המעו"ף (ת"א 25), מדד הבנקים, דולר-שקל ויורו-שקל, בעתיד מתוכננות גם אופציות מסוג זה על מניות בודדות

מהי אופציית קול (רכש) ?

הזכות לקנות את נכס הבסיס (למשל 100 פעמים מדד מעו"ף או 10,000$ באופציות דולר-שקל) במחיר מוסכם במועד פקיעת האופציה

מהי אופציית פוט (מכר) ?

הזכות למכור את נכס הבסיס (למשל 100 פעמים מדד מעו"ף או 10,000$ באופציות דולר-שקל) במחיר מוסכם במועד פקיעת האופציה

מהו חוזה עתידי ?

זהו חוזה לאספקת נכס בסיס בתאריך עתידי. בניגוד לאופציה המקנה זכות לקונה - החוזה מחייב את שני הצדדים. מוכר החוזה מתחייב למסור במועד ידוע מראש (מועד הפקיעה) נכס (מדד המעוף במקרה שלנו ולכן התחשבנות כספית בלבד ולא מסירה כמו בסחורות) וקונה החוזה מתחייב לקבל אותו במחיר וכמות הנקובים בחוזה. החוזים העתידיים הנסחרים על מדד המעוף הנם התחייבות ל - 100 מדדי מעוף בתאריכי הפקיעה של האופציות. קונה של חוזה עתידי יקבל מהמוכר את ההפרש בין מדד המעוף לבין מחיר הקניה של החוזה, אם מדד המעוף גבוה ממחיר הקניה. אם מדד המעוף נמוך ממחיר הקניה, קונה החוזה ישלם למוכר את ההפרש בין מדד המעוף למחיר הקניה. להבדיל מההתחשבנות הכספית המבוצעת באופציות רק במועדי הפקיעה, ההתחשבנות הכספית בין קוני החוזים העתידיים למוכרים, מבוצעת על בסיס יומי, על פי מחיר הסגירה לחוזים הנקבע על ידי הבורסה לני"ע.

מה זה כתיבת אופציה?

בניגוד למניות שמונפקות ע"י חברה, אופציות (קולים ופוטים - לא כתבי אופציה) נוצרות יש מאין ברגע שיש קונה ומוכר שמעוניינים לבצע עיסקה. המוכר במקרה זה יוצר (כותב) אופציה עבור הקונה - כפי שחברת ביטוח מנפיקה פוליסת ביטוח ללקוח, ולשם כך עליו להעמיד בטחונות מתאימים כפי שקובעת הבורסה (כפי שחברת ביטוח נדרשת להיות מסוגלת לפצות את הלקוח במקרה אסון שהפוליסה שהונפקה לו אמורה לכסות)
במועד הפקיעה מסלקת המעו"ף מבצעת את העברת הכספים באופן אוטומטי - מהכותב לקונה או להיפך. במועד כתיבת האופציה הכותב מקבל לחשבונו את סכום הקניה ששילם הקונה אך עליו להעמיד בטחונות לפי הגרוע מ- 44 תרחישי בטחונות שהבורסה הגדירה וחבר הבורסה בודק באופן יומיומי האם על לקוח שכתב אופציה להגדיל את הבטחונות שברשותו

מה הרווח על קניית אופציית קול 1070 אם מדד הפקיעה נקבע על 1090.23 ?

כל נקודת מדד = 100 ₪ (כי האופ' נותנת זכות לקנות 100 מדדי מעו"ף) ואם קנינו את האופציה למשל ב-300 ₪ נקבל עליה בפקיעה 2023 ₪ ולכן הרווח 1723 לפני עמלות ומס

מתי מתרחשת הפקיעה ?

מדדי הפקיעה לאופציות על מדד המעו"ף (ת"א 25) ומדד הבנקים נקבעים לפי מדד הפתיחה ביום ה' שלפני יום ו' האחרון בחודש (בין 9:45 ל-9:50)
שערים קובעים לפקיעת האופציות של שער הדולר-שקל ויורו-שקל נקבעים לפי השערים היציגים ביום ג' שלפני יום ד' האחרון בחודש.

האם יש מסחר באופציות ביום הפקיעה ?

רק באופציות על שערי מטבע (למרות שלאחר קביעת השער היציג ב-15:30 שהוא גם השער הקובע לפקיעה אין למעשה מסחר בפועל כי הפקיעה כבר ידועה), המסחר באופציות לחודש הנוכחי על המדדים מסתיים בסגירת יום ד' שלפני יום ה' שבו נקבע מדד הפקיעה וביום ה' ב-9:30 כבר מתחילה להיסחר סדרת אופציות חדשה לעוד 3 חודשים (מלבד אלו שכבר נסחרו קודם לעוד חודש ולעוד חודשיים)

מהי סטיית תקן ומהי הסטייה ההסטורית ?

סטיית התקן היא ערך המתקבל באחוזים לפי נוסחה מתמטית ומשתמשים בה בשוק ההון לחישוב תנודתיות (ומכאן גם סיכון) של מניה או מדד לפי פיזור ערכי התשואה (היומית בד"כ) סביב ממוצע ערכים אלו. הסטייה ההסטורית של מדד המעו"ף מחושבת למעשה כך שנותנים משקל יתר לתשואות היומיות של החודש האחרון או קצת יותר (התקופה הרלוונטית לאופציות) ועושים מעין "נירמול" של הנוסחה לתקופה של שנה. הסטייה ההסטורית שמופיעה אוטומטית ברוב מערכות המסחר עשויה להיות שונה למעשה מסטייה זו והינה סטיית התקן שהגדירה הבורסה לחישוב הבטחונות

מהי סטיית תקן גלומה ?

ס"ת גלומה היא למעשה הסטייה שאם נציב אותה בנוסחת בלאק-שולס לתימחור אופציות עם שאר הנתונים של אופציה מסויימת נקבל את המחיר שלה כפי שנסחר בשוק, מכיוון שקשה להשוות בדרך אחרת בין אופציות שונות על מנת להחליט איזו מהן זולה או יקרה באופן יחסי - נהוג להשוות בין ס"ת הגלומות שלהם, כמו כן ניתן להסיק מס"ת הגלומות באופציות על דעתם של הסוחרים הגדולים בשוק לגבי התנודתיות העתידית של נכס הבסיס

האם עדיף לקנות או לכתוב אופציות?

תלוי... נהוג לומר באופן גס כי קיימים 3 מצבי שוק: עולה, יורד ומדשדש, כאשר בכתיבת אופציה כלשהי נרוויח ב-2 מ-3 המצבים ובקנייה רק ב-1 ולכן סיכויי ההצלחה קטנים יותר בקניה.. אולם מצד שני, בקניית אופציה חשופה ההפסד שלנו מוגבל והרווח תאורטית הוא אינסופי ובכתיבה להיפך (רווח מוגבל והפסד אינסופי), המציאות למעשה נמצאת איפשהו באמצע ועל מנת להרוויח צריך ידע ומשמעת עצמית - איזה אופציות ובאיזה שילוב ביניהן לקנות ו/או לכתוב ואיך ומתי לנהל או לסגור את פוזיציית האופציות שלנו בהתאם להתפתחויות בשוק

מה זה בטחונות והאם כל אחד יכול לכתוב אופציות ?

כתיבת אופציה משולה למכירת מניה בשורט (כלומר מכירה של משהו שאין לנו) אך בניגוד אולי למניה שלא סביר שתעלה ברגע מפתיע אחד באופן מאד חד (מניות עלולות ליפול לעתים עשרות אחוזים במפתיע אך עליה "חדה" בזמן קצר היא בד"כ של אחוזים בודדים ולא עשרות אחוזים) - עליה שתגרום לנו למעשה להפסיד אם אנחנו "שורט" על המניה, באופציות התנועות תכופות חדות לשני הכיוונים - בין אם זו אופציית רכש (קול) או מכר (פוט), לכן אם בשורט על מניה נידרש לבטחונות מסויימים אז בודאי שכך יהיה כשמדובר באופציות. הבורסה למעשה דורשת ממי שרוצה לכתוב אופציה או לנהל תיק אופציות שמשלב בתוכו גם כתיבת אופציות, סכום מסויים שיהיה זמין בתיק במזומן (או % מסויים משווי המניות בתיק וכו') לפי מודל שפותח בבורסת האופציות בשיקגו אשר בוחן 44 תרחישי שוק עיקריים וזאת על מנת "להבטיח את שלום קוני האופציות" כלומר שבכל מצב לכותבי האופציות יהיה כסף בצד על מנת לשלם לקונים במידה ויידרשו לכך. גם סוחר קטן יכול לכתוב אופציות במידה ועומד בדרישה מינימלית של בית ההשקעות שלו וחתם על המסמכים המתאימים

מהם ערך זמן וערך פנימי?

מחיר אופציה מורכב מערך פנימי + ערך זמן. ערך פנימי הוא מחירה של האופציה במידה והפקיעה היתה מתרחשת ברגע זה וערך זמן היא התוספת על הערך הפנימי אותו מוכן לשלם קונה האופציה בגלל הציפיה שהאופציה תהיה שווה יותר בפקיעה או לפניה. למשל אם קול 1070 נסחרת לפי 1400 ₪  במדד 1080 אזי הערך הפנימי שלה הוא 1000 ₪ וערך הזמן = 400 ₪

מהי אופ' בכסף? מחוץ לכסף? בתוך הכסף?

אופציה בעלת ערך פנימי "שלילי" (כלומר למעשה אפס) היא אופציה מחוץ לכסף. ערך פנימי חיובי = אופציה בתוך הכסף. כאשר הערך הפנימי קרוב לאפס (כלומר האופציות עם מחירי המימוש הכי קרובים למדד המעו"ף) האופציה היא "בכסף" או "על הכסף" או "באזור הכסף"

כיצד נקבע מחיר האופציה ומהי נוסחת בלאק-שולס ?

מחיר האופציה נקבע לפי כוחות הביקוש וההיצע בשוק אולם נסחר בד"כ קרוב במידה זו או אחרת למחיר תאורטי אותו ניתן לדעת לפי נוסחת בלאק-שולס שפיתחו בשנות ה-70 שני מתמטיקאים בשמות הנ"ל. לעתים המחיר בשוק גבוה או נמוך משמעותית מהמחיר התאורטי הנ"ל אולם ללא המחיר התאורטי לא היתה לסוחרים כל נקודת ייחוס אחרת, בניגוד למניה של חברה שאת מחירה ניתן להעריך לפי שווי החברה. הפרמטרים המשפיעים על מחיר האופציה לפי מודל בלאק-שולס: מחיר נכס הבסיס (מדד המעו"ף), מחיר המימוש של האופציה (=סטרייק), גובה ריבית חסרת סיכון במשק, הזמן שנשאר לפקיעת האופציה וסטיית התקן של נכס הבסיס.
חשוב לציין כי המחיר בשוק בד"כ שונה מהמחיר התאורטי לפי מודל בלאק-שולס, בין היתר מכיוון שמודל זה מניח הנחות שאינן מתקיימות במציאות כמו למשל שהמסחר הוא רציף ומתקיים 24 שע' ביממה, שהאפשרות למכור מניות נכס הבסיס (שורט) היא קלה באותו אופן שקל לקנות מניות, שאין חלוקת דיבידנדים או שהסיכוי לתשואה יומית חיובית או שלילית באותו גודל הוא זהה (במציאות יש יותר סיכוי למשל לירידה יומית של 5% מאשר עליה של 5%, השוק נוטה בד"כ לעלות במתינות אבל לרדת בחדות)

מהן "היווניות" ?

אלו הן "מדדי רגישות" אותם גוזרים מנוסחת בלאק-שולס על מנת לדעת מה השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופציה כשמשתנה אחד מהפרמטרים המשפיעים בנוסחה:

דלתא - השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופ' כתוצאה מעליה של 1 נק' בנכס הבסיס (מדד המעו"ף)
גמא - השינוי הצפוי בדלתא של האופ' כתוצאה מעליה של 1 נק' בנכס הבסיס (מדד המעו"ף)
ווגא - השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופ' כתוצאה מעליה של 1% בסטית התקן של נכס הבסיס (או במחיר האמיתי כתלות בסטיה הגלומה במחיר האופציה)
תיטא - השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופ' כתוצאה מהתקצרות הזמן לפקיעה ביום אחד
רו - השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופ' כתוצאה מעליה של 1% בריבית
אומגה – (נקרא גם "קאפה") השינוי הצפוי במחיר התאורטי של האופ' ב- % כתוצאה מעליה של 1% בנכס הבסיס (מדד המעו"ף) - מודד למעשה את ה"מנוף" של האופציה

מהן האסטרטגיות העיקריות לשוק עולה?

קניית קול
קניית מרווח עולה (קונה קול וכותב קול עם מחיר מימוש גבוה יותר)
מכירת (כתיבת) פוט
מכירת מרווח יורד (כותב פוט וקונה פוט עם מחיר מימוש נמוך יותר)
קניית חוזה עתידי
קניית חוזה סינטטי (קניית קול וכתיבת פוט על אותו סטרייק = מחיר מימוש)
קניית צילינדר (קניית קול וכתיבת פוט במחיר מימוש נמוך יותר)

מהן האסטרטגיות העיקריות לשוק יורד?

מכירת (כתיבת) קול
מכירת מרווח עולה (כותב קול וקונה קול עם מחיר מימוש גבוה יותר)
קניית פוט
קניית מרווח יורד (קונה פוט וכותב פוט עם מחיר מימוש נמוך יותר)
מכירת חוזה עתידי
מכירת חוזה סינטטי (כתיבת קול וקניית פוט על אותו סטרייק = מחיר מימוש)
מכירת צילינדר (כתיבת קול וקניית פוט במחיר מימוש נמוך יותר)

מהן האסטרטגיות העיקריות לשוק יציב או מדשדש?

מכירת (כתיבת) אוכף (כתיבת קול+פוט על אותו סטרייק = מחיר מימוש)

מכירת (כתיבת) שוקת (כתיבת קול+פוט על מחיר מימוש שונים)

קניית פרפר (למשל קונה קול במחיר מימוש X, כותב 2 קולים במחיר מימוש X+10  וקונה קול במחיר מימוש X+20), ניתן לביצוע גם רק בפוטים ועוד 2 אפשרויות של שילוב קולים+פוטים

קניית קונדור (למשל קונה קול במחיר מימוש X, כותב קול במחיר מימוש X+10, כותב קול במחיר מימוש X+20 וקונה קול במחיר מימוש X+30), ניתן לביצוע גם רק בפוטים ועוד 2 אפשרויות של שילוב קולים+פוטים

מהן האסטרטגיות העיקריות לשוק תנודתי?

קניית אוכף (קניית קול+פוט על אותו סטרייק = מחיר מימוש)

קניית שוקת (קניית קול+פוט על מחיר מימוש שונים)

מכירת (כתיבת) פרפר (למשל כותב קול במחיר מימוש X, קונה 2 קולים במחיר מימוש X+10  וכותב קול במחיר מימוש X+20), ניתן לביצוע גם רק בפוטים ועוד 2 אפשרויות של שילוב קולים+פוטים

מכירת (כתיבת) קונדור (למשל כותב קול במחיר מימוש X, קונה קול במחיר מימוש X+10, קונה קול במחיר מימוש X+20 וכותב קול במחיר מימוש X+30), ניתן לביצוע גם רק בפוטים ועוד 2 אפשרויות של שילוב קולים+פוטים

חלק ד' - אג"ח

 

מה זה בעצם אג"ח?

איגרת חוב (אג"ח, Bond) היא סוג של הלוואה או שטר חוב. החברה\מדינה המנפיקה אג"ח לווה כסף (הקרן), ומתחייבת להחזירו בתוספת ריבית והצמדה. החזרי הקרן והריבית מתבצעים במועדים הנקבעים מראש בתשקיף.

מה משמעות כל מונח מנתוני האג"ח?

תאריך פדיון – התאריך בו תפדה אגרת החוב במלואה, ובה תשולם מלוא הקרן פלוס ריבית.

 

ריבית נקובה – תעריף הריבית שתשולם במועד התשלום הקרוב. הרבית משתנה או קבועה בהתאם לאופי האג"ח.

 

סוג הפדיון – פדיון האג"ח יכול להתבצע לשיעורין או בצורה מלאה.

 

סוג ההצמדה – פירוט לגבי ההצמדה של האג"ח - לא צמוד, צמוד מדד, או צמוד מט"ח.

 

דרוג האג"ח – כיום קימות 2 חברות דירוג אג"ח עיקריות – "מידרג" ו"מעלות" אשר מדרגות את חוזק האג"ח, ואת הצפי להחזר ההלוואה מצד החברה.

רמת הסיכון של האיגרת נקבעת על פי החוסן הפיננסי של החברה המנפיקה ועל פי הביטחונות שנתנה החברה להנפקת האג"ח.

 

זמן לפדיון – נתון מספרי בשנים. כל יחידה מסמנת שנה. לדוגמא- 1.5 משמע שנה וחצי.

 

תשואה ברוטו – התשואה השנתית הממוצעת שתעניק האג"ח בכל שנה, בהנחה שהמשקיע יחזיק בה עד לפידיון.

 

תשואה נטו – ע"ע תשואה ברוטו, רק בניכוי מיסים.

 

פארי – הפארי (PAR) יכול לשמש ככלי לבחינת מחיר האג"ח. הפארי כולל את הקרן, הריבית ואת הפרשי ההצמדה שנצברו באיגרת החוב עד כה.

הפארי הינו מספר המיצג את שווי הקרן במידה והיתה מגיעה לפדיון היום.

במידה ושער האג"ח נמוך מהפארי, ניתן להסיק שהאג"ח נסחר בדיסקאונט. במידה ושער האג"ח גבוה מהפארי, ניתן להסיק שהאג"ח נסחר בפרמיה.

זהו כאמור רק כלי, ואינו מעיד בהכרח על טיב האג"ח.

 

מח"מ – ראשי תיבות של "משך חיים ממוצע".  מח"מ הינו ממוצע משוקלל של הזמן לקבלת תזרים המזומנים של האג"ח.

במידה ואין תשלומי ריבית המח"מ יהיה שווה לזמן הפדיון של האג"ח.
במידה ויש תשלומי ריבית במהלך חיי האג"ח, המח"מ יהיה קצר מזמן הפדיון של האג"ח

כאשר יש תשלומי ריבית במהלך חיי האג"ח אזי המח"מ קצר מהזמן לפדיון.

מקדם תשואה - קובע את השינוי שיחול בתשואה לפדיון של איגרת חוב מסוימת כתוצאה משינוי במחיר האג"ח.

לדוגמא, אם מקדם התשואה הוא 0.2, הרי שהמשמעות היא, שעל כל עלייה של אחוז אחד במחיר איגרת החוב, תרד התשואה לפדיון שלה ב- %0.2. ניתן בעצם לומר שמקדם התשואה הוא ההיפוך של המח"מ.

לדוגמא אם המח"מ הינו 5 שנים, מקדם התשואה יהיה 0.2%.
באג"ח צמוד הערך המתואם כולל אינפלציה חזויה.

איזה סוגי אג"ח קיימים?

 

אג"ח ממשלתי:

ממשלת ישראל משתמשת בגיוס אג"ח משמשלתי לצורך מימון תוספות תקציביות מעבר להכנסות ממיסים.

איגרות החוב הממשלתיות מונפקות על ידי היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר.

 

כיום קיימים 5 סוגיי אג"ח ממשלתי:

 

מק"מ– מלווה קצר מועד – על מנת לספוג עודפי כספים מהמשק, מנפיקה הממשלה בכל חודש סדרת מק"מ שמועד פקיעתו אינו עולה על שנה.

ערך המק"מ בהנפקה נובע מהריבית במשק בלווי היצע וביקוש ונפרע במחיר 100 אגורות לכל נ"ע.

 

שחר– איגרת חוב בריבית נומינלית, שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן. האג"ח מונפקת לתקופה של עד 20 שנים (לרב 3 עד 5 שנים) ומשלמת ריבית קבועה מראש אחת לשנה.

 

גילון– איגרת חוב בריבית משתנה, שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן.

האג"ח מונפקת לתקופה של 7 עד 20 שנים. הריבית המשתנה נקבעת על פי ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון שמניבות סדרות מק"מ העומדות 3 עד 12 חודשים לפני פדיונן הסופי.

 

גליל– איגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן.

האג"ח מונפקת לתקופה של 7 עד 20 שנים. גם הקרן וגם הריבית צמודות למדד המחירים לצרכן. הריבית משולמת אחת לשנה.

 

גלבוע– איגרות חוב הצמודות לדולר. האג"ח מונפקת לתקופה של 5 שנים, הריבית נקבעת ע"פ ריבית הליבור בניכוי 0.25%. הריבית משולמת אחת לחצי שנה.

חשוב לציין שכיום קיים רק אג"ח אחד כזה במחזור, אשר פוקע בסוף ינואר 2010. לאחר פקיעתו לא יונפקו יותר אג"ח מסוג זה.

אג"ח קונצרני

 

בדומה לממשלה, גם חברות מגיסות כספים למימון פרויקטים, הרחבת פעילות ותפעול שותף. ישנן לא מעט חברות שבוחרות לגייס כספים רק דרך אג"ח ללא הנפקת מניות החברה.

אותו גיוס מלווה בתשקיף אשר מפרט במדויק את כל תנאי האג"ח.

נהוג למיין את אגרות החוב ע"פ סוג ההצמדה שלהן:

 

קונצרני לא צמוד– אג"ח בריבית קבועה אשר מפורסמת בתשקיף ואינה צמודה למדד המחירים לצרכן ואינה חשופה לשינויים.

 

קונצרני לא צמוד בריבית משתנה– אג"ח בריבית שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן, אך הריבית משתנה בהתאם להצמדה המפורסמת בתשקיף. דוגמא להצמדות – ריבית התלבור, ריבית בנק ישראל וכיוב'

 

קונצרני צמוד מט"ח– אג"ח בריבית צמודה למטבע חוץ מסוים בהתאם לתשקיף האג"ח.

דוגמאות להצמדות – שער הדולר, שער היורו, שער הליש"ט וכיוב'.

 

קונצרני צמוד מדד– האג"ח הקונצרני הנפוץ ביותר כיום. אג"ח אשר הריבית ו\או הקרן צמודים למדד המחירים לצרכן. הצמדה זו שומרת כביכול על ערך הכסף המושקע בתקופת אינפלציה.

 

קונצרני ברירה– אג"ח אשר ההצמדה בו משתנה בין מדד המחירים לצרכן לדולר. פירוט לגבי תדירות ותנאי השירות ניתן למצוא בתשקיף האג"ח.

אג"ח להמרה

 

אג"ח להמרה הינן אג"ח לכל דבר (תשלום קרן וריבית בעת הפדיון על פי התשקיף) אשר ניתנות להמרה למניות ע"פ יחס המרה הנקבע בתשקיף האג"ח.

 

האג"ח מורכבת ממרכיב אג"ח ומאופציית CALL על מניית החברה.

שווי מרכיב האג"ח נקבע ע"פ תשואת האג"ח הצפויה (זאת בהתאם לסיכון הגלום באג"ח) ושווי האופציה באג"ח נקבע ע"פ תוספת המימוש, אשר מורכבת משוי האג"ח, יחס ההמרה, תקופת הזמן של האופציה ושווי המניה (ע"ע אופציות).

חלק ה' - קרנות נאמנות

 מה היא בעצם קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא קרן המגייסת כספים מהציבור ומשקיעה אותם במקומו.

ניתן לומר שקרן נאמנות הינה תיק השקעות משותף לכל מחזיקי הקרן.

כל משקיע המעוניין להצטרף לקרן רוכש יחידות השתתפות בקרן בהתאם לסכום שהשקיע ולמחיר כל יחידה.

לכל קרן יש תשקיף המפרט את אופי הקרן, ומנהל קרן אשר מבצע פעולות בכספי הקרן בהתאם לאופיה.

מנהל הקרן קונה ומוכר מניות, אג"ח, מט"ח או כל כלי פיננסי אחר בהתאם למפורט בתשקיף – קרן מנייתית לדוגמא תעסוק במניות, קרן אג"חית תעסוק באג"ח וכו'...

מה ההבדל בין קרן חייבת לקרן פטורה?

קרן חייבת – הקרן משלמת מס כמו משקיע רגיל, המנוכה לה בכל עסקה בה נוצר רווח, בשיעור זהה למשקיע פרטי. במידה ונוצרים לה הפסדים, היא רשאית לקזז אותם מול הרווחים.

בעת מכירת הקרן, יהיה המשקיע פטור ממס, אך גם לא יוכל יכה למגן מס במקרה של הפסד.

 
פטורה - הקרן אינה משלמת למס הכנסה על רווחי הון (כולל דיבידנדים). המס מוטל על המשקיע במלואו (20%) בעת מכירת הקרן.

 

נקודת ההנחה היא שהשקעה בקרן פטורה עדיפה לטווח ארוך, שכן רווחי הקרן ממשיכים להיות מושקעים בקרן, מגדילים את הקרן, וכך מגדילה את תשואת הקרן.
יתרונן של הקרנות החייבות כאמור בהיותן פטורות ממס למשקיע.

 

כיום קיים רב גדול של קרנות פטורות.

אילו סוגי קרנות קיימות?

 

קרנות מנייתיות:

קרן מנייתית ע"פ הגדרה הינה קרן שעל פי תשקיפה מתחייבת להשקיע לפחות 50% מכספי הקרן במניות. קימים מספר סוגים של קרנות מניתיות.

 

קרן מנייתית ענפית– קרן המשקיעה במניות מסקטור מסוים ע"פ התשקיף. לדוגמא קרן מנייתית נד"לנית תשקיע במניות נדל"ן, קרן טכנולוגית במניות טכנולוגיה וכו'.

 

קרן מנייתית מדדית– קרן המשקיעה במניות מדד מסוים ע"פ התשקיף. לדוגמא קרן ת"א 100 תשקיע במניות ממדד ת"א 100. שאיפת מחזיקי הקרן היא להגיע לתשואה עודפת ע"פ אותו מדד.

קרנות אג"ח:

קרן אג"ח ע"פ הגדרה הינה קרן שעל פי תשקיפה מתחייבת להשקיע לפחות 50% מכספי הקרן באג"ח. רב קרנות האג"ח מחזיקות גם באחוז מסוים של מניות ובתקופה האחרונה הפכו קרנות אלו לפופולריות (קרנות 90/10, 80/20 וכיוב')

קימים מספר סוגים של קרנות אג"ח:

 

קרן אג"ח מדינה- קרן המשקיעה באג"ח מדינה בהיקף מסוים ע"פ התשקיף.

האחוז המושקע באג"ח יושקע בגליל, גילון, שחר ומק"מ.

 

קרן אג"ח חברות והמרה- קרן המשקיעה את עיקר כספי הקרן באג"ח קונצרני ובאג"ח להמרה על כל סוגיהם בהתאם לתשקיף הקרן.

 

קרן אג"ח כללי- קרן המשקיעה את עיקר כספי הקרן בכל סוגי האג"ח, לרבות אג"ח קונצרני ואג"ח מדינה.

קרנות שקליות

קרן שקלית ע"פ הגדרה הינה קרן המתחייבת להשקיע לפחות 50% מכספי הקרן בנכסים, ניירות ערך ופיקדונות שאינם צמודים למדד או למטבע חוץ.

קרנות שקליות הן לרב קרנות המחזיקות אחוז ניכר של אג"ח שקלי ונחשבות לקרנות סולידיות.

קרנות חו"ל

קרן חו"ל ע"פ הגדרה הינה קרן המתחייבת להשקיעה לפחות 50% מכספי הקרן בניירות ערך הנסחרים בחו"ל או צמודים למטבע זר כלשהוא.

קרנות חו"ל פועלות בכמה דרכים. ישנן קרנות אשר משקיעות במדינות ספציפיות (סין, יפן, ארה"ב...), קרנות המשקיעות בצורה גיאוגרפית (דוגמא רק מניות באירופה, רק מניות מהמזרח...) וקרנות אשר עוקבות אחר מדדים ספציפיים של מדינות מסוימות (הדקס בגרמניה, הנאסד"ק בארה"ב וכו' ).

קרנות חו"ל מושפעות אף מתנודות המטבע ביחס לשקל בהתאם לתשקיף הקרן.

קרנות מט"ח

 

קרנות מט"ח הינן קרנות אשר משקיעות את עיקר כספי הקרן בהצמדה למטבע מסוים (דולר או יורו לדוגמא) בין אם בעזרת אג"חים צמודי מט"ח ובין עם השקעה במטבע עצמו.

קרנות גמישות

 

קרן גמישה כשמה כן היא. קרן אשר הינה מתחייבת להשקיע בדרך מסוימת וקבועה ואשר פועלת בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.

קרנות ממונפות

 

קרנות ממונפות הינן קרנות אשר יכולות להכיל כל תחום מהקרנות שהוזכרו עד כה, בתוספת מינוף ע"פ תשקיף הקרן. אותו מינוף יוצר תשואה או ירידה עודפת אל מול השוק.

לדוגמא– קרן ממונפת פי 2 על המעו"ף, תיצור תנודה כפולה מתנודתו האמיתית של מדד המעו"ף.

מה הן העמלות בקנית קרן נאמנות?

 

דמי ניהול– כל קרן גובה דמי ניהול שונים באחוזים. היקף דמי הניהול משתנה בין קרן לקרן. אחוז דמי הניהול נגבים בהתאם למנהל הקרן, תחום הפעילות של הקרן, רמת הסיכון בקרן ואף על פי מוניטין בית ההשקעות שמאחורי הקרן.

דמי הניהול מנוכים ממחיר יחידת הקרן של המשקיע בעת מחיר קרן הנאמנות.

 

שעור הוספה– השיעור באחוזים שהמשקיע משלם בנוסף למחיר היחידה. עמלה זו נועדה לכסות על חלק מעלות רכישת נכסי הקרן.

 

דמי נאמנות– דמי נאמן אשר נגבים כתשלום לנאמן הקרן, המפקח על פעולות מנהל הקרן.

 

עמלת רכישה– עמלה חד פעמית הנגבית בעת רכישת יחידת ההשתתפות בקרן.

מה היתרונות בהשקעה בקרן נאמנות?

 

כלי נח ויעיל לאנשים שאינם בקיאים בכל רזי שוק ההון ומעדיפים שכספם ינוהל ע"י גוף מקצועי

חסכון בזמן ועבודה בהרכבת תיק מניות ואג"ח. מנהל הקרן הוא זה שמרכיב את הרכב "התיק המשותף" ודואג לביצוע פעולות בו.

נזילות – בניגוד לפיקדונות ארוכי טווח ופק"מים למיניהם, קרן נאמנות הינה כלי השקעה סחיר אשר ניתן למימוש בכל שלב.

מה החסרונות בהשקעה בקרן נאמנות?

 

דמי ניהול ועמלות לא מעטות אשר פוגעים בתשואה

בקרן נאמנות בניגוד לפיקדון או פק"מ ניתן גם להפסיד. השקעה באפיק כזה אינה מבטיחה תשואה עודפת בוודאות.

המשקיע יותר אמנם מה הוא תחום ההשקעה שלו, אך אין באפשרותו לשנות או לקבוע את צורת ואופי ההשקעה.

חלק ו' – תעודות סל

מהי תעודת סל?

 

תעודת סל היא נייר ערך הנסחר בבורסה ועוקב אחר תנועת מדד ולמעשה סל המניות המרכיבות אותו ולכן מבטיח למשקיע בו את תשואת המדד.

מה ההבדל בין קרן נאמנות לתעודת סל?

 

קרן נאמנות מתחייבת לגבי % השקעה של באפיק מסויים של שוק ההון אבל עדיין יש לה שיקול דעת. לתעודת סל לעומתה אין שיקול דעת וחייבת לעקוב אחר המדד אותו היא מייצגת באופן מדוייק.

מה היתרונות של תעודת סל?

 

עמלה נמוכה (כמו של מניות), סחירות (נסחר כל היום - כמו מניות כמו כן ניתן בתעודה על מדד להמיר בכל שלב את התעודה למניות המרכיבות אותה), דמי ניהול נמוכים (מכיוון שמנפיקות תעודות הסל מרוויחות דיווידנדים על המניות הכלולות במדד אותו התעודה מייצגת וחלקן לא מעבירות זאת למחזיקי התעודה הן לוקחות דמי ניהול זולים ב- 50% ויותר מקרנות נאמנות, מה גם שיוצרות לעצמן רווח כיוון שלא תמיד מחזיקות את מניות המדד באופן ישיר אלא באמצעות אופציות ומכשירים פיננסיים המאפשרים להן תשואה עודפת), חסכון בפעולות (יש מדדים שמכילים כמות גדולה של מניות ויהיה קשה ולא מעשי לנסות לקנות או למכור אותם בנפרד ובכמויות המדוייקות שלהן במדד), גישה קלה למדדים וסחורות בשווקים זרים (דרך נייר ערך שנסחר למעשה בבורסה המקומית).

מה החסרונות של תעודת סל?

 

החיסרון היחיד הוא שתעודת הסל לא תשיג תשואה טובה יותר מהמדד אותו היא מחקה אבל מאידך לפי מחקרים ממילא רוב מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות לא מצליחים "להכות" את המדד לאורך זמן .

האם תעודת סל עלולה להיות מסוכנת?

 

לא יותר מהמדד או הסחורה שהיא מייצגת: אמנם מנפיקת התעודה נעזרת באופציות ומכשירים מתוחכמים כדי ליצור לעצמה את הרווח אך מאידך מתחייבת ללקוח לחקות כמעט במדוייק את המדד או הסחורה אחריהם היא עוקבת, בנוסף לכך הבורסה מחייבת את מנפיקות תעודות הסל, שהינן ממילא גופים חזקים ומוכרים בשוק ההון, להעמיד בטחונות במליוני ₪. כמו כן, לכל תעודה יש נאמן חיצוני ששומר על האינטרס הציבורי.

אם תעודות סל לא מסוכנות למה יש דרוג תעודות סל כמו באג"ח?

 

ישנם מספר גופים שמנפיקים תעודות סל השונים זה מזה בהון העצמי שלהם וביכולתם לבטח את מחזיקי התעודה מפני טעויות מסחר למשל - מכיוון שמשתמשים לעתים באופציות ומכשירים פיננסיים אחרים כדי לחקות את המדד הרלוונטי ולכן נחוץ דירוג הסיכון (מבוצע ע"י חברת "מעלות"). כמו כן, בחלק מהתעודות קיים ביטוח מפני מעילות. הדירוג יושפע גם מגובה ההון העצמי אשר ייגזר ממגבלות שמנהל התעודה לוקח על עצמו למשל מחוייבות לרשימה סגורה של נכסים המותרים להשקעה, מחוייבות לשיעור אחזקה מינימלי בנכס הבסיס עצמו, מחוייבות לאסטרטגיות מוגדרות בנגזרים וכו'

איזה תעודות סל נסחרות בבורסת ת"א?

 

תעודות סל על המדדים העיקריים (כולל במינוף פי 2), ת"ס מדדים בחשיפה הפוכה ("שורט": יורדות בשוק עולה ועולות בשוק יורד) כולל במינוף פי 2, פי 3, ת"ס על מדדים בבורסות זרות, ת"ס על סחורות.

מיהן החברות המנפיקות תעודות סל בישראל?

 

פסגות-אופק ("פסגות"), אקסלנס-נשואה ("קסם"), דיסקונט וקבוצת מייקל דיוויס ("תכלית"), פריזמה, דש ני"ע ואייל בקשי ("אינדקס"), פאי פיננסים ו-אי.בי.אי ("הדס"), כלל פיננסים ("מבט")

כיצד קונים ומוכרים תעודת סל?

 

בדיוק כמו מניות, במהלך המסחר בבורסה (כל היום - בניגוד לקרנות נאמנות בהן הפעולה מבוצעת לפי שער סוף יום).

כיצד מבטיחים שמחיר תעודת סל על מדד יעקוב אחרי המדד?

 

המחיר מושפע אמנם מביקוש והיצע בשוק אבל יש גם "עושה שוק" שמספק ביקוש והיצע לשוק בכמויות גדולות ובמחיר שיתאים למדד.

האם יש טעם להחזיק מספר תעודות סל על מדדים?

 

מצד אחד אין טעם בפיזור גדול מכיוון שתעודת סל עצמה מקנה פיזור כיוון שעוקבת אחרי מדד ולכן סל מניות ולא אחרי מניה בודדת. יחד עם זאת ישנן תעודות על מדדים סקטוריאליים כמו מדד הבנקים או מדד הנדל"ן ולכן יש טעם לשקול פיזור מסויים ולהחזיק מספר תעודות סל בהתאם להערכותינו לגבי הסקטורים השונים מלבד החזקת תעודה על מדד עיקרי בשוק. 

האם מחיר תעודות הסל זהה למחיר המדד ( מטבע סחורה ) שאחריו הן עוקבות?

 

קיים שוני בין מחיר תעודת הסל למחיר המדד בשל מספר סיבות:

דמי ניהול או דיבידנדים צבורים- אם ישנם.

מחיר המדד מחושב על פי המחירים האחרונים של העסקאות במניות הכלולות במדד, ואילו מחיר תעודת הסל מחושב על פי מחירי ההתכסות בעת ביצוע העסקאות.

מחיר תעודת הסל מחושב על-פי המחירים האחרונים של העסקאות בתעודת הסל.

אם בסוף יום המסחר לא בוצעו עסקאות בתעודת הסל, יכול מחיר התעודה להיות שונה ממחיר המדד. אולם עם פתיחת יום המסחר למחרת, מותאם מחיר התעודה למחיר המדד באופן מיידי. חשוב לזכור, כי אין זה קשור לנזילות התעודה שכן ברוב התעודות קיים עושה–שוק.

לגבי תעודות סל בין-לאומיות– יכול להיווצר שוני בשל שינויים בשערי חליפין.

לגבי תעודות המחלקות ריבית– כגון תעודות העוקבות אחר שער מטבע תעודות סחורה או תעודות בחסר– מחיר התעודה כולל ריבית צבורה לפי נוסחא בתשקיף.

האם תשואת תעודות הסל זהה לתשואת המדד שאחריו היא עוקבת?

 

תעודת הסל עוקבת אחר המדד הרציף , מכאן שהתשואה להשוואה היא המדד בנקודת זמן הקנייה בהשוואה למדד בנקודת זמן המכירה ולא בהשוואה למדד שנקבע בסוף היום.

לגבי תעודות סל בין-לאומיות  - יכול להיווצר שוני בתשואה בשל שינויי שער חליפין.

האם ניתן לקנות או למכור כמות גדולה יותר מהכמות המצוינת על המסך?

 

בתעודות בהן קיים עושה–שוק המספק ציטוטי קנייה ומכירה שוטפים ניתן לקנות או למכור כל כמות בהתאם לסחירות המדד.

האם מחזורי המסחר רלוונטיים לבחירת תעודות סל?

 

כתוצאה מקיומו של עושה–שוק. היקף המחזורים בתעודות הסל אינו קריטריון רלוונטי (בשונה מני"ע אחרים הנסחרים בבורסה).

הסיבה לכך היא, שעושה השוק יכול למכור או לקנות מהמשקיע כל כמות של תעודות סל, גם אם אינה מוצגת על המסך, וזאת בשל קיומו של מלאי זמין בכל עת, מכאן שאיכותו ומקצועיותו של עושה–השוק הן פרמטר מרכזי

איך מתבצעת המרת תעודת הסל במקום למכור אותה בשוק?

 

ניתן להמיר את תעודת הסל בעסקה מחוץ לבורסה, ולקבל את שווי המדד או את המניות המרכיבות את המדד או את המטבע – הכל בהתאם לסוג תעודת הסל ולמנגנון ההמרה המפורט בתשקיף התעודה.

אם מניה הכלולה במדד מחלקת דיבידנד, האם הדיבידנד מחולק למחזיקי התעודה?

 

מדדי המניות בבורסה בתל אביב מגלמים בתוכם את הדיבידנד בניכוי המס.

כדי לעקוב באופן מדויק אחר המדד, משקיע מנפיק התעודה את הדיבידנד חזרה, בניכוי המס.

מדדי מניות בין-לאומיים אינם מגלמים בתוכם את הדיבידנד, מנפיק התעודה עשוי לפיך להחזיר את הדיבידנד למשקיע, בהתאם לסוג התעודה והנתון בתשקיף.

איך ייתכן מצב בו מס' תעודות סל שעוקבות אחר אותו מדד ללא דמי ניהול נסחרות במחיר שונה?

 

תעודת סל אשר אינה גובה דמי ניהול תישאר תמיד צמודה למחיר המדד.

לעומתה, תעודת סל אשר בעבר גבתה דמי ניהול וכיו םאינה גובה דמי ניהול – אם לא תיקנה את מחירה לדמי הניהול החדשים, יישאר השער שלה באופן ויזואלי נמוך מהמדד שאחריו היא עוקבת כדי להשוות בין מחירי שתי התעודות יש לחלק את מחיר התעודה במקדם דמי ניהול.

בין שתי תעודות העוקבות אחר מדד בין-לאומי יכול להיווצר שוני במחיר בשל שיעור דיבידנדים שונה שכל אחת מהן מחלקת.

המדריך נכתב ע"י עמיר ממו.

כותב שורות אלו אינו מוסמך כיועץ השקעות/מנהל תיקים , אין לראות בנאמר משום המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.