מאמרים

שטויות, בחירות וסל המטבעות

בצל המשבר אני יושב ומחכה לראות איזה שטויות יעשו קובעי המדיניות כדי להושיע את כלכלת ישראל. עד עכשיו קובעי המדיניות התנהגו באחריות, ולמעט הורדות הריבית המסוכנות, הם לא נקטו בצעדים פופוליסטיים להצלת המצב. היום, הממונה על שוק ההון אפשר לגופים המוסדיים לנקוט בתעלולים חשבונאיים, כדי שהם יוכלו להראות פחות הפסדים באופן שוטף תמורת יותר הפסדים בטווח הבינוני.

זהו אחד המאפיינים של השטויות שנעשות במצבי משבר – קובעי המדיניות מגלגלים את הבעיה מהטווח המיידי לטווח הבינוני. הם יודעים שהם כבר לא יהיו בתפקיד כשהבעיה תחזור אל הכלכלה כמו בומרנג. גם לא ממש אכפת להם אם הנזק שיגרם בעתיד יהיה יותר גדול. העיקר שעכשיו העולם נראה יותר ורוד, ושהם יכולים להתהדר בכך שהם לפחות ניסו לעשות משהו כדי להציל את המצב. לאור זאת שהכלכלה נכנסת לתקופה קשה, אני מהמר שנראה בקרוב עוד שטויות ממדרשם של קובעי המדיניות.

בחירות.
אריק מסקין היה אחד הזוכים בפרס הנובל בכלכלה לשנת 2007 על פיתוח התחום שנקרא: "עיצוב מכניזם". בהרצאת הנובל שלו הוא אמר שניתן להתייחס לחוקים של מערכת בחירות פוליטית כאל מכניזם שעוצב בכדי להגיע לתוצאה מסוימת או לאחת מתוך אוסף של תוצאות רצויות (אגב זה נכון לגבי כל מערכת חוקים). אפשר להסיק מכך ששיטת הבחירות מכתיבה לפחות באופן חלקי את המדיניות של הממשל.

מבט על חוקי מערכת הבחירות לנשיאות בארצות הברית של אמריקה (איזה שם מעפן למדינה) מבהיר מהו אוסף התוצאות הרצויות בעיני המחוקקים שם, ומהי המדיניות שמוכתבת על ידי החוקים האלו. בסופו של דבר, החוקים והמכניזם של הבחירות מונעים כל אפשרות של צמיחה הדרגתית של גופים פוליטיים ורעיונות שאינם מתאימים לתפישת העולם של שתי המפלגות הגדולות (בפרספקטיבה רחבה, ולאורך השנים, ההבדלים בין שתי המפלגות הגדולות אינם מהותיים). בפרט מדובר על ייצוג אוכלוסיות שההכנסה שלהם נמוכה מהממוצע. המסקנה היא שמערכת החוקים והטכניקה של הבחירות בארה"ב נועדו לחזק ולשמור על מוקדי הכוח הקיימים. לאורך השנים, המבנה הזה הביא את ארה"ב לשיאים של צמיחה ואי שוויון בהכנסות.

הבחירות בארה"ב מתקיימות על רקע אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידעה המדינה הכי חזקה בעולם. רק אחרי הבחירות תתפנה התקשורת להבין עד כמה נורא המצב הכלכלי שם. המעטים שמקווים שהבחירות יביאו לשינוי אמיתי במדיניות הפנים הולכים להתאכזב. בין אם המנצח יהיה אובמה יקיר הסקרים, ובין אם יהיה זה מקיין שיראה לעולם עד כמה אוכלוסיית ארה"ב גזענית (מועמד דמוקרטי לבן היה זוכה ברוב עצום, על רקע המשבר והכהונה הכושלת של בוש). ארה"ב תמשיך להתערב בשווקים כל עוד העשירים והמעמד הבינוני נפגעים מהמשבר. לא משנה אם ההתערבות תהיה פיסקאלית או מוניטארית, היא תהיה מכוונת לעזור לאלו שההכנסה שלהם גבוהה מהממוצע.

סל המטבעות.
בערך לפני שנה וחצי ביטל בנק ישראל את הפרסום של סל המטבעות. הסל שחושב בזמנו היה מוטה כיוון שהוא נתן משקל יתר לדולר בהשוואה למשקלו האמיתי בסחר החוץ של ישראל.

על פי גלובס, בנק ישראל מתכוון לחזור ולפרסם את ערכו של סל מטבעות מול השקל. זהו צעד נבון. יש חשיבות לבחינה של תנודות השקל מול מטבעות "שאר העולם", ולא רק מול מטבע ספציפי. פרסומים ומחקרים שבנק ישראל הוציא מלמדים שהוא המשיך לחשב סלי מטבעות ריאליים ונומינליים גם אחרי שהופסק פרסום סל המטבעות הרשמי. עוד לפני שהפסיקו לפרסם את סל המטבעות הישן, נערכו בבנק ישראל חישובים של סלי מטבעות אחרים (לא רשמיים) – שמשקפים את מצב השקל באופן יותר נאמן מאשר הסל הרשמי שפורסם.

ההתנהלות של בנק ישראל בעניין סל המטבעות היא פתלתלה. בנק ישראל היה יכול להכריז בריש גלי לפני שנה וחצי שהסל שחושב ופורסם היה טעון תיקון, ולהחליף אותו באופן מיידי בסל חדש ונכון. במקום זה, העלימו את הסל הגרוע הישן, ואמרו שהם שוקלים לבטל לחלוטין את פרסום השערים היציגים (לא אמרו מילה על זה שהסל ההוא חושב באופן מוטעה). ועכשיו, לכאורה במנותק מהפסקת הפרסום של הסל הישן, יתחילו לפרסם סל מטבעות חדש ומדויק (הם לא מזכירים יותר את האפשרות של ביטול הפרסום של השערים היציגים האחרים).

ההתנהלות הזאת יוצרת חשד שבנק ישראל מתאמץ להיראות נקי וחלק, ולא מוכן להודות בטעויות. זה לא נורא בהקשר של סל המטבעות. אבל המשק הישראלי עלול להיפגע אם אופן הפעולה הזה מיושם גם בנושאים אחרים.