מאמרים

וורן באפט

וורן באפט (באנגלית: Warren (Buffett נולד ב-30 באוגוסט 1930), איל הון אמריקאי המתמחה בהשקעות ונחשב למשקיע הפרטי הגדול ביותר בעולם. מדורג ראשון בטבלת האנשים העשירים ביותר בעולם, עם הון אישי הנאמד ב-62 מיליארד דולר (נכון לפברואר 2008).
וורן באפט (המכונה "האורקל מאומהה") זכה לחשיפה תקשורתית רבה בארה"ב ובעולם בעקבות תשואה עודפת מובהקת מידי שנה, ולמעלה משלושים וחמש שנה. באפט הוא האיש השני העשיר בעולם (אחרי ביל גייטס) וצבר את עושרו באמצעות שימוש באסטרגיה זו.
באפט הוסמך בכלכלה. שיטת ההשקעות אשר נקט בה, ואשר הניבה לו את התשואה הפנומנאלית אשר השיג במהלך השנים, נקראה "שיטת השקעות הערך", ופותחה על ידי אחד ממוריו באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, פרופסור לכלכלה בשם בנימין גרהם. גרהם, שהינו אבי האנליזה של חברות, רצה לתת כלים טובים ואמינים לבחירת השקעות פיננסיות לטווח הארוך. כיום משתמשים בשיטה בארה"ב משקיעים מוסדיים, מנהלי קרנות וחברות השקעה. השיטה שוכללה על ידי ווורן באפט, שחברת ההשקעה שלו צמחה וצברה מיליארדי דולרים.
בהיותו בן 25 (1956) הקים וורן באפט שותפות מוגבלת להשקעות בגיבוי פיננסי של משפחתו ובתוספת 100 דולר מכיסו; שווי השותפות הגיע תוך פחות מעשר שנים ל-26 מיליון דולר.

מחיר הסטורי של מניית ברקשייר האתאווי

וורן באפט, בן 78, לא בודק את שערי הבורסה. הוא לא נבהל מעליות ריבית. הוא לא קונה בשמועות ולא מוכר בכותרות. באינטרנט הוא משתמש, לדבריו, רק לקניית ספרים ולמשחק ברידג'. כבר 30 שנה הוא לא למד שום דבר חדש על השקעות.

באפט התחיל ב- 1956 עם השקעה של 100 אלף דולר, שהפכה עם השנים ל- 136 מיליארד דולר. מחיר מניית חברתו, ברקשייר האת'ווי, עלה מ- 12 דולר בינואר 1965 ל- 8,000 דולר בינואר 1990, ול- 88 אלף דולר בינואר 2006. השבוע הגיע מחיר המניה ל- 120,000 אלף דולר.

עקרונות ההשקעה של באפט ברורים ומוכרים לכל: הוא משקיע רק במה שהוא מבין בו, קונה "חברות נפלאות מאנשים נפלאים", ומחזיק במניות שנים, בהתעלמו ממזגם ההפכפך של שוק ההון והכלכלה. בטווח הארוך הוא מצליח יותר משניהם.

את שיטותיו לא הסתיר מעולם. הן גם אומצו על ידי הרבה משקיעים וקרנות נאמנות, ויוסברו בהמשך.
ב-1965 רכש באפט חברת טקסטיל כושלת בשם ברקשייר האת'וויי והפך אותה לחברת השקעות. הונה, שבעת רכישתה נאמד בכ-22 מיליון דולר, מוערך כיום בכ-152 מיליארד דולר; שווי המניה (BRK.A), שהיה 19 דולר, הגיע ב-3 בנובמבר 2007 ל-132,000 אלף דולר.
באפט נחשב אדם צנוע, הנוהג בעצמו במכוניתו, ללא נהג. כישוריו העסקיים המופלאים התגלו כבר כשהיה בן 13, כשהצליח להוציא פטור ממס על אופניו. בנוסף היו שהגדירו אותו כבעל אישיות חמה והומור טוב, וטענו שהוא נוהג ביושר ובהגינות בעסקים. מטה עסקיו נמצא באומהה, נברסקה, וכך זכה בכינוי "האורקל מאומהה". דרך פעילותו בשוק המניות מתבססת בעיקר על השקעות לטווחים ארוכים, וכך הוא מנסח זאת: "אני קונה עסקים, לא מניות, עסקים שארצה להיות בעליהם לנצח". במאי 2006 החליט באפט כי ברקשייר האת'וויי תרכוש 80% מהמפעל הישראלי ישקר מבעליו, משפחת ורטהיימר, בסכום של 4 מיליארד דולר.
ב-25 ביולי 2006 פרסם באפט כי הוא מתכוון לתרום כ-85% מהונו למטרות צדקה (כ-44.2 מיליארד דולר). חמש שישיות מהסכום ייתרמו לקרן ביל ומלינדה גייטס (36.8 מיליארד דולר בקירוב), אם כי בתנאים מסוימים שהקרן חייבת לעמוד בהם. התרומה תיחשב למתן הצדקה הגדול ביותר בהיסטוריה.

השיטה של וורן באפט - שיטת השקעות ערך
"אני משקיע במניה במחשבה שממחר יסגרו את הבורסה ל-10 שנים" (וורן באפט)

דרך פעילותו בשוק המניות מתבססת בעיקר על השקעות לטווחים ארוכים, וכך הוא מנסח זאת: "אני קונה עסקים, לא מניות, עסקים שארצה להיות בעליהם לנצח". הוא לא גילה את ההשקעות הגדולות שלו דרך המלצה של אנליסטים, אלא מתוך התבוננות בחיים היומיומיים הפשוטים של אנשים: מה מוכר, מה מוכר להרבה אנשים ומה מוכר לאורך זמן. לכן גם לא תמצאו את וורן משקיע בחברות בתחום ההייטק, הטכנולוגיה והתקשורת כמו מיקרוסופט או גוגל, אלא דווקא בתעשיות מסורתיות. אחת ההשקעות הגדולות שלו היא חברת קוקה קולה, שאת מניותיה הוא מחזיק עשרות שנים.

כך גם השקיע בדיסנילנד.הוא בדק את דיסני והשקיע. דבר דומה קרה לו עם העיתון וושינגטון פוסט ועם רשת חנויות רהיטים. כיום תחת ברקשייר האת'וויי , חברת האחזקות של וורן באפט, יש 63 חברות מצליחות.
את ההשקעות הגדולות שלו באפט לא גילה בהמלצות אנליסטים או בטיפים מהחבר'ה במילואים. הוא גילה אותן על המדף בסופר, ובחדרי האמבטיה של אנשים שאצלם ביקר.

למרות איך שזה נשמע, יש עסקים שאפשר לחזות את העתיד שלהם. באפט, למשל, משקיע רק בעסקים כאלה.
זה מתחיל בהצצה לעבר. כמה זמן החברה קיימת? כמה זמן היא רווחית? ועד כמה רווחיותה עקבית? חברה שבאופן משעמם ויבשושי מכניסה המון שנים המון כסף לבעליה, תמשיך כנראה להכניס לעשות זאת גם בלי לחגוג בכותרות העיתונים. ישקר, למשל.

לאחר מכן עולה שאלת הביטחון בעתיד: עד כמה סביר שהחברה תשגשג ב- 2016, וב- 2026. חשבו על גוגל, שכיום מתפרנסת ממכירת מודעות טקסט. ממה היא תתפרנס בעוד עשור? איך בכלל יראה האינטרנט בעוד עשור?

לבאפט אין צל של מושג. אבל הוא כן יודע שבעוד עשור אנשים עדיין יתגלחו, ירחצו כלים ויעשו תאונות דרכים. אם גם על קצף הגילוח שלכם כתוב "ג'ילט", אתם חלק מהסיבה שבאפט השקיע בחברה הזו. הוא השקיע גם ביצרני סוללות דורסל ומברשות השיניים
, Oral-B בחברת ביטוח מצליחה וביצרנית צבע תעשייתי מהידועות בעולם. המכנה המשותף: חברות מצליחות, עם מוצרים טובים ומותגים חזקים ששולטים בשוק.

השקעות ערך הינה אסטרטגיה הדוגלת בפשטות. האסטרטגיה פועלת להימנעות מסיכון (risk avertion), ולניהול סיכונים איכותני: משקיע ערך מתמקד רק בחברות איכותיות המנוהלות ביושר ובשקיפות, ובחירת החברות מצטמצמת רק לתחומים שהוא מבין כיצד הן עומדות בתנאים שצויינו וכיצד נשמרים היתרונות התחרותיים המתמשכים שלהן.
כדי להחליט האם לרכוש מניות , מבצעים משקיעי ערך ניתוח עיסקי כולל שהינו מורחב יותר מהניתוח הפיננסי המקובל בשוק ההון. ניתוח מקיף שכזה מאפשר למשקיע להבין באופן מעשי ולקבל תמונת מצב עיסקית כיצד מתנהלת החברה, ממה היא מרוויחה , וכיצד לקבל אינדיקציות לגבי פעילותה הקיימת והעתידית, וכיצד היא יכולה להתמודד עם תחרות ועם מצבים קשים אחרים.
כפי שאמר באפט: "כמשקיעים אנו רואים את עצמנו כאנליסטים של עסקים, לא כאנליסטים של שוק ההון, לא כאנליסטים של מקרו כלכלה ולא כאנליסטים של ני"ע.
מדוע להשקיע דווקא על פי שיטת השקעות ערך ?
משום שמזה כ 70 שנה הוכיחה את עצמה השיטה כאסטרטגיית השקעה מצויינת לטווח ארוך אשר הניבה תשואה עודפת הגבוהה ביותר לאורך זמן.
ומכיוון שהכללים המקובלים בהשקעות ערך מלמדים לזהות ולהעריך חברות איכותיות בעלות יתרון תחרותי לטווח הארוך. האסטרטגיה מחדדת הראייה העיסקית ומקנה שיקול דעת אחראי בבחירת השקעות.
ומשום שאסטרטגיית השקעות ערך מלמדת כיצד לבצע ניהול סיכונים איכותני ועוזרת שלא להפסיד כסף יותר מכל אסטרטגיה אחרת.
ומכיוון שהאסטרטגיה אמינה מאוד ומקפלת בתוכה כללי-עבודה להימנעות מסיכונים. למעשה, ניהול הסיכונים בהשקעות ערך חוסך את השימוש בכלים היקרים והמורכבים המקובלים כיום.
משום שהאסטרטגיה מסייעת במניעת הפסדים בשוק ההון גם לאלה שיבחרו להשקיע באסטרטגיות השקעה אחרות, ומשום שהאסטרטגיה הזו מתאימה לבחירת השקעות כמשקיע ולא כסוחר או ספקולנט גם עבור המשקיע הפרטי (בתנאי שעבר הכשרה רחבה).
סיבה חשובה נוספת הינה העובדה שמשקיע ערך יכול לעסוק בהשקעות פיננסיות ללא צורך להיצמד לתנודות היומיות בבורסה.
איתור החברות להשקעה מצריך לא להסתפק באנליזה פיננסית אלא לבצע אנליזה עיסקית רחבה, ומחייב סבלנות, משמעת עצמית ויכולת להתמקד.


"אל תעשו מה שאחרים אומרים , רק הקשיבו להם, תעשו מה שמרגיש לכם טוב" (וורן באפט).

מה שמרגיש טוב לוורן באפט זה מה שהוא מסוגל להבין בו. המלצתו היא שאסור לאדם להשקיע בעסקים שאינו מבין בהם שכן אינו יכול להפעיל שיקול דעת אמיתי.
וורן באפט השקיע 1.3 מיליארד דולר בקוקה קולה, פשוט בגלל שהבין את העסק וידע שכוחה האמיתי של קוקה קולה אינו רק בנוסחה או במותג, אלא גם באימפריית השינוע שלה. היא יכולה לבקבק משקה במקסיקו ולמכור אותו בהונג קונג, ובמחיר נמוך משל כל יצרן מקומי. לא משנה מה פפסי ימציאו, יותר בקבוקי קוקה קולה יגיעו תמיד ליותר מדפים ויותר מהר. אי אפשר לנהל נגד קוקה קולה מלחמת התשה.
את חברת האשראי אמריקן אקספרס באפט קנה בתקופת משבר, כשמנייתה צנחה, ומסעדות ובתי מלון באמריקה החלו להודיע שלא יכבדו את כרטיסיה, משום שהעמלות שלה כפולות מהעמלות של המתחרה ויזה.
באפט הכיר את העסק, וידע שאמריקן אקספרס מרשה לעצמה לדרוש עמלות גבוהות, כי 70 אחוז מחשבונות הוצאות האש"ל בתאגידי ארה"ב ניתנו באותן שנים ככרטיס מיוחד של אמריקן אקספרס. עשרות מיליוני עובדים אכלו, שתו ולנו רק עם הכרטיס הזה. המסעדות נכנעו, ונאלצו לשלם את העמלה הכפולה. וורן גרף את כל הרווחים


להשיג דברים בצורה כלכלית

[על השקעות ברקשייר האת'וואי:] אנחנו משתדלים להיות פחדנים כאשר אחרים תאבי בצע, ותאבי בצע כאשר אחרים מפחדים (וורן באפט)

באפט משקיע רק בעסקים שניתן לחזות את העתיד שלהם. זה מתחיל בבחינה של העבר: כמה זמן החברה קיימת? כמה זמן היא רווחית? כמה רווחיותה עקבית?

חברה שמכניסה כסף רב לבעליה במשך שנים רבות, תמשיך כנראה לעשות זאת גם להבא. דוגמא טובה לחברה כזו היא ישקר, אותה רכש וורן ב-2006 תמורת 4 מיליארד דולר (שליטה ב-80%).

כשהעבר נראה מבטיח, בוחן וורן אם המוצר עדין יהיה אטרקטיבי גם בעוד עשרות שנים.

ברור שבעוד עשור אנשים עדיין יתגלחו, ידיחו כלים ויעשו תאונות דרכים. אם על מיכל קצף הגילוח שבו אתם משתמשים כתוב "ג'ילט", אתם חלק מהסיבה שבאפט השקיע בחברה הזו. הוא השקיע גם ביצרני סוללות דורסל ובמברשות השיניים Oral-B, בחברת ביטוח מצליחה וביצרנית צבע תעשייתי מהידועות בעולם.

המכנה המשותף של כולן: חברות מצליחות, שלהן מוצרים טובים והן מתקיימות כמותגים חזקים ששולטים בשוק


"אחרי 30 שנות הצלחה בלתי מעורערת, נראה שוורן באפט מאבד את מגע הקסם שלו"
(מתוך הכתבה "מה קרה, וורן?”, מגזין בארונ'ס. הכתבה ביקרה את באפט על פספוס גל ההיי-טק של סוף שנות התשעים. מאז, בועת ההיי-טק התפוצצה ומניותיו של באפט עלו בעוד 96%.(

בססמה השחוקה “באפט משקיע רק במה שהוא מבין” יש יותר מאשר תירוץ למדוע הוא לא נוגע במיקרוסופט וגוגל.


[על השקעות ברקשייר האת'וואי:] "תקופת ההחזקה המועדפת עלינו היא – לנצח" (וורן באפט)
מהם החסרונות של אסטרטגית השקעות הערך?
האסטרטגיה מצריכה להתנתק מצורת החשיבה המקובלת בשוק ההון והדבר לא קל כאשר העיתונות הכלכלית, בתי ההשקעות והאנליסטים מפרסמים מידי יום גישה מנוגדת. כך לדוגמה, אמר באפט:
"אנחנו אף פעם לא קוראים דו"חות אנליסטים. יצא לנו לקרוא אותם רק כאשר לא מצאנו את מדור הסאטירה בעיתון".
האסטרטגיה מופעלת במיטבה כשבוחרים לעבוד כמשקיעים לטווח הארוך ולא כסוחרים (טווח ארוך פירושו 5 עד 10שנים לכל הפחות).



ודאו שאת החברה מנהלים אנשים טובים

וורן באפט מאמין רק בעסקים שבראשם עומד אדם הגון והגיוני. את ההגינות הוא בודק כמו שבודקים כל אדם – על ידי התרשמות. את ההיגיון הוא בודק באמצעות הצצה במספרים.

ההתרשמות מתחילה בקריאת מכתבי המנכ"ל למשקיעים. אם נדמה לכם שלבדיקה נבונה של מכתבי מנכ"לים דרוש תואר במנהל עסקים, אתם טועים. באפט לא משקיע באנשים שכדי להבין אותם דרוש תואר במנהל עסקים. הוא מקפיד לא להתעדכן בלינגו של עולם השיווק, ולא להכיר אף באזז וורד לוהטת. באפט רוצה שמנהלי החברות שהוא קונה ידברו בשפה שלמדו מאמא שלהם: שפה פשוטה וברורה, מהסוג שגם חוואי מזדקן מנבראסקה יכול להבין. שפה שכמו העסק, תתקיים הרבה אחרי שמילות הבאזז ישכחו.

באפט מצפה מהמנהלים גם להתנהג כמו שאמא שלהם לימדה אותם: להבטיח, לקיים ולספר את האמת.

האם מה שהמנכ"ל הבטיח בדו"ח הראשון התממש בשני? האם מה שהבטיח בשני התממש בשלישי? האם הוא מספר בפשטות מה עשה ואיך, בלי למלא את הדף בלהג יחצ"ני?

קראו ללא פחד, כי פרט לטבלאות החשבונאיות, אתם אמורים להבין כל מלה בכל מסמך. אם יש משהו שהמשקיע המצוי לא מצליח להבין, אומר באפט, כנראה שמנהל החברה לא רוצה שיבינו זאת. אם כתוב שהכסף נכנס לחברה מהרבה מוצרים שנמכרו בהרבה חנויות, מנהל החברה מדבר בשפה שבאפט אוהב. אם כתוב "תיסוף רווחים עתידיים", "פרו-פורמה" ומושגים מעוררי מבוכה אחרים, המנהל נפסל על המקום.

מלבד קריאת דוחות, באפט אוהב גם להתקשר למנכ"לים ולעמוד על קנקנם בשיחת טלפון. הגרסה הארצית לכך היא לקרוא ראיונות, לחפש מכרים משותפים וללקט שמועות, כדי לבדוק האם המנהלים האלה ידועים כאנשי מעשה, שמחזירים צלצול, עונים למייל ומטפלים בבעיות, או האם החברה שלם מוכת ביורוקרטיה כמו ביטוח לאומי.

באתר הבורסה כדאי גם להיכנס לרשימת "בעלי העניין" שמחזיקים במניות החברה, ולראות אם מנהליה רשומים שם. אם כן, אז הם מאמינים במעשה ידיהם. אם לא, או אם הם מסתפקים באופציות, אז הם כנראה מוכנים לקבל כסף על עבודתם, אבל לא היו שמים עליה את הכסף שלהם.


עצתו של וורן באפט למשקיעים לא מקצועיים

"גיוון נרחב בהשקעות נדרש כאשר המשקיעים אינם יודעים מה הם עושים" (וורן באפט).

בראשית אפריל 2008 הרצה וורן באפט, גורו ההשקעות האמריקאי, בפני 150 סטודנטים מאוניברסיטת פנסילבניה. אחת השאלות אותן נשאל על ידי הסטודנטים הייתה: "מה עצתך למשקיעים לא-מקצועיים ? היכן להשקיע את כספם ?".

תשובתו של וורן הייתה: לכו על קרן נאמנות כלשהי אשר מחקה את המדד והגובה דמי ניהול נמוכים. הסיבה לכך: רק אנשים מעטים מסוגלים להיות משקיעים אקטיביים טובים.

הוא אף מוסיף ואומר כי מכיוון שמשקיעים לא-מקצועיים לא יכולים לדעת מהו המחיר הנכון לקנות את הקרן ומהו העיתוי הנכון לקנות אותה, מוטב להם לקנות אותה בקביעות (כלומר להשקיע סכום קבוע בכל חודש) על פני פרק-זמן ארוך.

באפט אינו מזוהה בדרך-כלל עם עולם המדדים והקרנות, אלא עם גישת השקעות-ערך במניות בודדות. מדוע בחר דווקא להמליץ על מדדים ?

הסבר ברור לסיבה אפשר למצוא במכתבו האחרון לבעלי המניות של חברת השקעות שלו ברקשייר האת'ווי, המומלץ לקריאה לכל יועץ השקעות, מנהל-תיקים ומשקיע. במכתבו סוקר באפט את תשואות מדד הדאו ג'ונס האמריקני במאה ה-20 ובשמונה השנים של המאה הנוכחית, וטוען כי:
(1) עלויות העסקה והניהול, הגבוהות כיום יותר מאשר אי פעם; ו-
(2) שיעור הדיבידנדים הנמוך הנהוג בימינו, הופכים את אסטרטגיית ההשקעה האקטיבית ללא כדאית בטווח הארוך, ואת משקיעי המדד הפאסיביים ל"מנצחים". הוא אף מזהיר את המשקיעים מפני "עוזרים" למיניהם (ובעיקר קרנות פנסיה) הטוענים כי יצליחו להשיג תשואות עודפות.

ומה לגבי ברקשייר האת'ווי ? האם יתכן שאף היא לא תשיג תשואה עודפת ?
גם כאן מפתיע גילוי הלב של באפט: אין סיכוי שהחברה תוכל אפילו להתקרב לתשואות העבר שלה, אך מנהליה יעשו את המרב כדי שהעתיד לא יהיה מאכזב.

וורן באפט כיום
"שוק-המניות יעיל מאוד בהעברת נכסים מן המשקיע חסר-הסבלנות למשקיע הסבלני" (וורן באפט)
וורן באפט פעיל ומתפקד כמנכ"ל ובעל המניות העיקרי של חברת האחזקות שלו, ברקשייר האתאווי, יחד עם שותפו הוותיק צ'ארלי מאנגר. כמו כן הוא מרבה בפעילות צדקה, ומתכוון לתרום את רוב הונו לצדקה לכשיפרוש. הוא עדיין חי באותו הבית אשר רכש בשנת 1958 במחיר $31,500. שוויו של הבית כיום מוערך בכ $700,000. משכורתו השנתית עומדת על מאה אלף דולר בלבד.
לאחרונה שילם משקיע סיני כ- $2,100,000 תמורת הזכות לארוחת ערב עם וורן באפט.

זיו שי הינו מנהל השקעות ראשי בTALENT השקעות