מניה בזכוכית מגדלת

המלט - להיות או לא להיות

המלט

המלט - להיות או לא להיות...עד כמה שזה נשמע בנאלי

מי זאת בעצם המלט?

המלט עוסקת בייצור ומכירה של חלקי גישור(שסתומים, מחברים...) למערכות פיקוח ובקרה תעשייתיות ולמערכות הובלת גזים אולטרה-טהורים. עיקר השימוש במוצרי המלט נעשה בתעשיות מיקרו אלקטרוניקה ותעשיות אולטרה-נקיות. מה זה בעצם אומר ולמה זה משמש...?

מוצרי המלט משמשים מערכות הובלת נוזלים וגזים, אשר תפקידן למדוד, לפקח ולהעביר נתונים לגבי זרימה, לחץ וטמפרטורה במערכות מכשור ובקרה. איכות החומר וטיבו גורר קבלת אינפורמציה מדויקת יותר, "נקייה" מסטיות ונוחה יותר לבקרה.

עיקר המכירות מתבצע מול תחנות כוח למיניהן, מפעלים כימים וחברות ליצור שבבים (מוליכים למחצה). החברה קיימת עוד משנת 1961 ועברה מספר גלגולים בדרך. כיום מחזיקה החברה במספר חברות בת אשר הגדולות בניהן נמצאות ביפן (Motoyama), קנדה, ארה"ב, גרמניה ורוסיה.מעל 90% מיצור החברה מיועד ליצוא.

החברה נסחרת במדד היתר 50. נכון לכתיבת הסקירה נסחרת החברה בשווי שוק של 455 מיליון ₪ ובמכפיל רווח של 10.2.

בעלי עניין

המלט נחשבה עד היום לאחת מהחברות החביבות על בתי ההשקעות, והעובדה הנ"ל באה לידי ביטוי בהתפלגות הההחזקות בה, כשבעל הבית העיקרית היא דסק"ש של נוחי דנקנר עם אחזקה של 44.84%.

יתר המחזיקים – שמואל טופז, מנכ"ל החברה, עם 7.27%, דן טופז, סמנכ"ל, עם 7.1%, מיטב עם סה"כ 7.37%, אקסלנס עם 6.4%, כלל ביטוח עם 3.18% ואפסילון עם 0.38%.
מה שמשאיר בידי הציבור 24.41% בלבד.

דוחות כספיים

לאחר רצף של שנות צמיחה חזקה שהציגה המלט (צמיחה של 30% בשנה), מגיעה 2007 ומאותתת על שינוי כללי המשחק. עלית מחירי חומרי הגלם, החלשות הדולר וירידת היקפי הביקוש בתחום המוליכים למחצה נתנו את אותותיהם. הנתונים ע"פ דו"ח הרבעון הרביעי של המלט.

הכנסות החברה ירדו ב5% ל16.5 מיליון $ ברבעון הרביעי והסתכמו ב74.1 מיליון $ בכל 2007.
הרווח הגולמי נשאר סטטי ועמד על 7.5 מיליון $ ברבעון הרביעי והסתכם בעליה של 10% ב2007 ל32.1 מיליון $.
הוצאות הנהלה ושיווק ומחקר הסתכמו ב5.5 מיליון $.
הרווח הנקי ספג את המהלומה הקשה ביותר עם ירידה של כ32% ל2.5 מיליון דולר בלבד ברבעון הרביעי. את כל 2007 סיימה המלט עם עליה של 5% בלבד ברווח הנקי ל10.9 מיליון דולר. הסיבות לירידה כאמור מפורטות בתחילת סקירת הדוחות.
אחוז הרווח הנקי מההכנסה הסתכם 14.7%.
ההון העצמי של המלט הסתכם ב50.7 מיליון $ ב2007, התחיבויותיה הסתכמו בכ43 מיליון $.
יתרת המזומנים של החברה הסתכמה ב15.9 מיליון $.

למה 2008 יכולה להחזיר את המלט לצמיחה?

חוזים משמעותיים - אי אפשר שלא לפתוח את טענות ה"בעד" של המלט ללא מתן דגש משמעותי על 2 העסקאות האחרונות שביצעה החברה. ב17 לינואר חתמה המלט על חוזה ענק בקנה המידה שלה בהיקף של 34.5 מיליון $, 7.5 מיליון $ ב2008 ועוד 27 מיליון $ ב2009. להזכירכם היקף כל ההכנסות של המלט ב2007 הסתכמו ב74.1 מיליון $...משמע היקף ההכנסות הצפויות מעסקה זו בלבד הן 47% מהכנסות החברה בכל תחומיה ב2007...
זוהי ללא ספק יכולה להיות קפיצת מדרגה עצומה מבחינת המלט במידה ותעמוד בהיקף ההזמנות הנ"ל.

היקף ואופי העסקה עשויים להשתנות במידה והמלט לא תעמוד באספקת המוצרים, אך מינימום ההכנסה ב2008 ע"פ ההסכם תהייה בין 3.5 ל5 מיליון $.

במידה והכל יעבוד כשורה והמלט אכן תספק את המוצרים ללא בעיות, מכירות החברה יכולות לעבור את רף ה100 מיליון דולר בהכנסות ב2009...

השקעה מסיבית בשדרוג מפעלים – החל מ2006 ועד סוף 2007 השקיעה המלט כ12 מיליון דולר בהשבחת מפעליה, שיפור קווי היצור, ושדרוג שרשרת האספקה שלה. ההוצאה כאמור הייתה ללא ספק גבוהה ושאפתנית, אך הערכות הן שכושר היצור של המלט צפוי לצמוח בצורה דרסטית ב30 עד 50 אחוז. ההשפעה הישירה של כוח יצור כזה על ההכנסות תהייה משמעותית ומהירה, בעיקר כאשר בידי החברה 2 חוזי הענק שהוזכרו בסעיף הקודם. היכולת של המלט ליצר כמות גבוהה יותר בזמן קצר יותר צפויה להקל עליה באופן משמעותי ולפתוח בפניה הזדמנויות חדשות לחוזים בהיקפים גבוהים יותר.

שוק המוליכים למחצה – השנתיים האחרונות היו לא פשוטות לחברות בתחום. הבאז וההתלהבות שסבבו סביב הסקטור בתחילת העשור החלו לדעוך והשקעות רבות החלו להדיר רגליהן מן התחום. התחרות הפכה קשה יותר ויותר מיום ליום, וחברות רבות לא שרדו את המלחמה הקשה. המלט כספקית מוצרים לתחום המוליכים למחצה מצאה את עצמה עם פחות ופחות לקוחות והדבר נראה בבירור בדו"ח האחרון שבישר על ירידה של כ25% מההזמנות בתחום.

אך השנה אנו עדים להתעוררות מחודשת של עניין בתחום מצד משקיעים מובילים. תחזית השוק העולמית צופה עליה של בין 10% ל15% בהשקעות בתחום ושדרוג תחום המיקרו אלקטרוניקה לכיוון דור חדש. כל צמיחה של הסקטור הנ"ל תספק להמלט לקוחות וחוזים חדשים אשר יובילו אותה חזרה למסלול צמיחה גבוהה.

קשרי יפן – ישראל – יפן כידוע הינה אחת המדינות הבודדות שנכנעו לחרם העולם הערבי על סחר עם ישראל.
חברות יפניות רבות נמנעות בתוקף מלבצע עסקים עם חברות ישראליות בכדי לא להכעיס את לקוחות העולם הערבי שלהן. להמלט במקרה הזה יש סוג של יתרון... החברה מחזיקה בחברה יפאנית, Motoyama, אשר רשומה כביכול בבעלות קנדית (גם חברת בת של המלט) ומבצעת עסקים ביפן ובמדינות מזרח אסיה תחת מותג שאינו מסווג כישראלי. Motoyama מאפשרת להמלט גישה לשוק הטכנולוגי המתקדם בעולם, עובדה שמעטות החברות הישראליות שנהנות ממנו. בתקופה האחרונה אנו עדים לגלים חדשים במערכת היחסים בין המדינות אשר יכולה לעשות לעסקיה של המלט ביפן רק טוב.

מדיניות עבודה על מלאים – מחירי חומרי הגלם זינקו בחצי השנה האחרונה לשמיים בכל תחום שהוא, עם דגש לא קטן על שוק המתכות. כיוון דפוסי העבודה של המלט לניצול מרבי של יכולת היצור שלה מעמידה לה כמות מלאים אשר מצליחים להגן עליה באופן ניכר ויחסי מפני זינוק של 60% במחירי חומרי הגלם בשנת 2007. ב2007 עמד ניצול יכולת היצור של המלט על 70%. השאיפה היא לניצול גבוה יותר. עליה נוספת במחירי חומרי הגלם עשויה לשדרג את מחירי מוצריה ואף ליצר לה רווח עודף כל עוד תעבוד על מלאים.

שוק האנרגיה הסולארית – המלט עומדת בפני כניסה לשוק חדש – האנרגיה הסולארית. פוטנציאל השוק הזה מוערך במאות מיליוני דולרים וכניסה מוצלחת של המלט לתחום צפויה לספק לחברה הכנסה נוספת מכיוון חדש. המלט צפויה ליצר מוצרים לחברות המפיקות אנרגיה סולארית באמצעים תרמיים. כל כניסה לשוק טכנולוגי עתידי וירוק מבורך בעיני ועשוי לתרום להמלט הרבה מעבר לציפיותיה. כמות ה"באז" וההתלהבות סביב האנרגיה הירוקה צפויה לעודד מספר לא קטן של חברות חדשות בשוק.

הפן הפחות חיובי בסיפור של המלט:

דסק"ש מציעה את המלט למכירה – נוחי דנקנר החל את מסע הרכישות בהמלט ב1997 והגיע לאחזקה הרצויה דרך דסק"ש ב2004. שלוש שנים אחרי, באופן לא ברור או צפוי, הודיעה דסק"ש שהיא מעוניינת למכור את אחזקותיה בהמלט. הדבר נשמע תמוהה ולא ברור. מה הטעם בהשקעה ובאיסוף מניות חברה קטנה, ומכירתה ברווח של עשרות מיליוני דולרים בודדים בלבד. כך לא פועל קונצרן בסדרי הגודל של אי.די.בי.

יתכן שבהצעת המלט למכירה אומרת בעצם דסק"ש את דעתה על החברה...? האם היא אינה חושבת שניתן "להשביח" את העסק יותר...?
הצעת החברה למכירה בוטלה לאחר שלא נמצא קונה במחיר מתאים בשוק הנוכחי...עוד סוג של נורה אדומה...

חשיפה גבוהה למט"ח – עיקר מכירותיה של המלט הן בדולרים ויין יפני. עיקר הוצאותיה הם בשקלים ויין. השקל כאמור התחזק משמעותית מול הדולר, ואף חווה ייסוף מול היין. במידה ומגמת התחזקות השקל תמשיך, המלט, אשר למעלה מ90% מעסקיה מבוססים על יצוא, צפויה להפגע מכך באופן מהותי בטווח הקצר.

תחרות – להמלט 3 מתחרות עיקריות. שלושתן חברות פרטיות אשר אינן נסחרות בשום בורסה בעולם. המתחרות הן 2 אמריקאיות ויפנית אחת. מכירותיהן של האמריקאיות עוברות את רף מיליארד הדולר בשנה, והחברה היפנית מוכרת במאות מיליוני דולרים. לעובדה הזו ניתן להוסיף השנה גם יצרניות סיניות שמתחילות לצבור תאוצה בעיקר בסין, ומשרינות נתח שוק נוסף. המלט אמנם מוכרת כמותג באיכות גבוהה, אך בשוק שבו כולם צופים מיתון גלובלי, חברות עשויות להסתפק במה שזול (סיני) או בסטנדרט (3 החברות המובילות) ולא בחברות הדרג השני (Tier 2) כדוגמאת המלט.

לסיכום

המלט לפני כשנה וחצי נחשבה לאחת מהחברות הקטנות הכי חמות בשוק. מספר לא מבוטל של אנליסטים ובתי השקעות סיקרו אותה בהתלהבות רבה ולא חששו לתת תחזיות גם ל3 שנים קדימה. התמונה של המלט הצטיירה על ידם כוורודה ביותר....נשאלת השאלה...איפה הם היום...?

כיום, כשהשוק בבעיה לא פשוטה, כמעט ולא קיימת סבלנות כלפי דוחות פושרים. המניה נחתכה כבר למעלה מ50% מהשיא וחזרה לרמות מחירים שבהן התחילו לדבר עליה במילים גבוהות. שנת 2008 הולכת כאמור להיות שנה קריטית למנייתה של המלט. השוק ידרוש תוצאות וירצה לראות צמיחה. כל איתות אחר ממנה עשוי לקחת אותה למחירים שהיא לא ביקרה בהם כבר שנים...כנראה שלא ממש בצדק...

הסקירה נכתבה ע"י עמיר ממו. לא ממליץ ולא נעליים.
תגובות ניתן לשלוח לamirm@talniri.co.il

כותב שורות אלו אינו מוסמך כיועץ השקעות/מנהל תיקים , אין לראות בנאמר משום המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. כל הנכתב בסקירה הנ"ל הינה הערכת הכותב בלבד