דורון כהן מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל אירח הבוקר את בכירי שוק ההון בפורום 100 DUN'S של דן אנד ברדסטריט ישראל בבורסה לניירות ערך

דורון כהן יו"ר ומנכ"ל דן אנד ברדסטריט ומשתתפי הפורום.צילום: ניב קנטור

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: אנו לא משקיעים כיום בחברות של מניות קנאביס. להערכתנו, אין להשקיע בחברות שלא ניתן לנתח את תזרים המזומנים הצפוי שלהן ובהתאם לבצע הערכת שווי מדויקת. אני מעריך שבסופו של דבר, חברות הפארם הגדולות ירכשו את החברות הטובות בתחום הקנאביס והם אלה שיובילו את הפעילות בשוק בעתיד "

עו"ד ארנון מיינפלד שותף ש. פרידמן ושות': לדעתי השימוש במונחים בועה וטרנד חוטא למציאות. מדובר במגמה עולמית שבישראל אנחנו בחוד החנית וחבל שנפספס את ההזדמנות.

על חוק מאגר נתוני אשראי שצפוי להיכנס, צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה ומחקר דן אנד ברדסטריט: "התכלית הראשונה היא לפזר את האשראי על פני המלווים במשק ולהנגיש את המידע לגבי אותם לווים. רוב האשראי נמצא כיום בעשירונים התחתונים ואין להם יכולת החזר. אנחנו נראה התייעלות של "החובות הרעים".

ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר הלוואות בין אנשים: "בהקשר של חוק דירוג האשראי הבעיה הגדולה בישראל היא שהכוח על המידע לא עבר מהמערכת הבנקאית לחברות החוץ בנקאיות"

מניות הקנאביס בישראל- בועה או אפיק השקעה מתפתח?

מיקי בלומנטל, רו"ח שותף מנהל בפאהן קנה ושות': היום המילה קנאביס ישר מעלה את השוק, אחרי שההתלהבות תשקע יישארו כמה סוגי חברות (חברות מייצרות, חברות פיתוח וכו') ושווי החברות יהפוך לשווי אמיתי וריאלי. השווי יהפוך למודלים רגילים של שוק, חלק יהיו חברות נפלאות וחלק פחות.

איפה הערך גלום? אין תשובה חד ערכית, יהיו מודלים של יעילות בעבודה. ב- R&D יש פוטנציאל גדול הענן הזה ישקע וכל אחד יוערך לפי המודל שלו"

טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים: "בשנה שעברה דיברנו על טרנד המטבעות הדיגיטליים, גם אז לא חשבנו שנכון להשקיע בחברה שאנחנו לא יודעים להעריך אותה ולא חשבנו שזו השקעה טובה. גם כאן, בהקשר של חברות הקנאביס לא צריך להיות שם ברמה גבוהה אני לא חושב שב"טרנד" משקיעים יותר מאחוז אחד מהתיק ובטח לא לדבר עליו אחוז אחד מהזמן".

איתן שמואלי, עורך דין ראש תחום שוק ההון ליפא, מאיר ושות': "זה תחום חדש ויש בעיה של תמחור, אני מאמין שהקנאביס הרפואי הוא תחום שצריך להתייחס אליו כפארמה. זה תחום מאוד מעניין בישראל וחוד החנית של המחקר, הוא מהווה הזדמנות גדולה שיכולה לדחוף את המשק ואת הבורסה של תל אביב. העסקאות הללו מחיות שלדים ואני מאמין שבתקופה הקרובה נראה הנפקות של חברות קנאביס וחברות מו"פ".

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: אנו לא משקיעים כיום בחברות של מניות קנאביס. להערכתנו, אין להשקיע בחברות שלא ניתן לנתח את תזרים המזומנים הצפוי שלהן ובהתאם לבצע הערכת שווי מדויקת. התמחור בעולם הקנאביס מאתגר במיוחד גם לאור העובדה שהרגולציה המקומית והעולמית לא הוסדרה באופן מלא. התפקיד שלנו הוא לא לפעול לפי טרנדים אלא להשקיע בחברות הטובות ביותר בהתאם למחקרים וניתוחי עומק ובהתאם לרמת הסיכון בה בחרנו לפעול. אני מעריך שבסופו של דבר, חברות הפארם הגדולות ירכשו את החברות הטובות בתחום הקנאביס והם אלה שיובילו את הפעילות בשוק בעתיד".

עו"ד ארנון מיינפלד שותף ש. פרידמן ושות': "לדעתי השימוש במונחים בועה וטרנד חוטא למציאות. מדובר במגמה עולמית שבישראל אנחנו בחוד החנית וחבל שנפספס את ההזדמנות. הצפי הוא שעוד 5-7 שנים תהיה תעשייה של 57 מיליון דולר. פתיחה של השוק העולמי תכניס חברות פארמה בינלאומיות לתחום. מדובר במגמה ולא טרנד, השקעה לטווח ארוך".

עסקת מכירת לאומי כארד, הפרדה והוצאת חברות האשראי מהבנקים – השלכות על השוק, הגברת התחרות או אפקט שלילי?

ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר הלוואות בין אנשים: "בנוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אני לא חושב שנראה ירידת מחירים בתחום האשראי הצרכני כיום חברות האשראי נמצאות ברף העליון, כאשר ייכנסו אותן קרנות שרוצות להשיא רווח הן יצטרכו להראות גידול ולכן לא משם תגיע הבשורה".

אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול סליקה: "בנושא האפליקציות מי ששולט בעולם ההנפקה זה הבנקים, 90% נשלט על ידי הבנקים הם בעצם קובעים מסגרות למחזיקי הכרטיס וחברות האשראי רק מתפעלות. רואים אנשים ניגשים לשלם באפליקציות והמסגרת תינתן כרגע רק בתוך האפליקציה ולא בבנק, ידלגו על תעשיית הפלסטיק המסורתית של כרטיסי האשראי. בעולם יש סליקה ישירה באפליקציות, הכוח בישראל עדיין קיים בידי הבנקים וההתמודדות של הבנקים תהיה לא קלה בעולם הזה"

אייל לחיאני מנכ"ל טריא: התחרות בכלל מגיעה מגופים גדולים כמו אמזון, רק באמצעות טכנולוגיה חדשה נוכל להתחרות, כמו שרואים בחו"ל. אם הפרדיגמה לא תשתנה שעסק יוכל לתת אשראי באפס אחוז ולהעניק ערך ללקוח נהיה במלחמה. האשראי יכול להיות ה- lost leader כמו בעולם הקמעונאות. הלקוח מחפש חוויה וערך, יותר ויותר גופים יתנו בריבית אפס או ריבית שלילית ויגלמו את זה במחיר המוצר".

אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול סליקה: בישראל יש בעיה מרכזית שהאשראי מרוכז רובו בעשירונים הנמוכים בהשוואה לאירופה החשש הוא שמכה קלה בכנף יכולה להשפיע על השוק. כל עוד יש שגשוג הכל טוב, חשוב לנהוג בזהירות מירבית.

חוק מאגר נתוני אשראי

צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה ומחקר דן אנד ברדסטריט: " בעוד חודשיים ייכנס לתוקפו חוק מאגר נתוני אשראי שינוהל ויפוקח על ידי בנק ישראל. דן אנד ברדסטריט יקחו בה חלק כאחת מלשכות האשראי. התכלית הראשונה היא לפזר את האשראי על פני המלווים במשק ולהנגיש את המידע לגבי אותם לווים. מהלך כזה יאפשר מצד אחד לעוד שחקנים לתת אשראי על בסיס רמת הסיכון שבאמת הלווה נמצא בה ואם הלווה אינו רואי לקבל את ההלוואה הוא לא יקבל אותה. רוב האשראי נמצא כיום בעשירונים התחתונים ואין להם יכולת החזר. אנחנו נראה התייעלות של "החובות הרעים" ולא נאפשר אשראי למי שלא יוכל להחזיר".

ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר הלוואות בין אנשים: "בהקשר של חוק דירוג האשראי הבעיה הגדולה בישראל היא שהכוח על המידע לא עבר מהמערכת הבנקאית לחברות החוץ בנקאיות.
בסופו של דבר רוב המידע של הלקוח נמצא בעובר ושב, באירופה הבינו זאת והנגישו את המידע הזה לחברות האשראי החוץ בנקאיות מאחר והמידע הזה מסייע בתמחור מדויק יותר של הלקוחות. בישראל הדבר הזה רחוק שנות אור - אם באמת רוצים לייצר שקיפות אמיתית של המידע הצרכני, שתאפשר תמחור נכון של לקוחות, חייבים ללכת צעד אחד קדימה ולא לפחד ולקחת את אותו כח משמעותי שקיים במערכת הבנקאית ולהנגיש אותו ליתר חברות האשראי החוץ בנקאי בישראל. זה מה שייצר תחרות אמיתית".

ניתוח המצב בשווקים

אבישי קרואני מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות: "יש כאן אלמנט פסיכולוגי עצום, כשיש פדיונות בקרנות אנו מנסים לאסוף סחורה טובה ואם הספידו את עולמות ניהול התיקים ודווקא ב-2018 כשהיו חודשים אכזריים, הלקוחות שהרוויחו הכי טוב היו לקוחות ניהול התיקים.

מניה או סקטור מעניינים לשנה זו- אנו חושבים שמניות בישראל זה תחום שיש לו עדיין הרבה מקום ב-2019, מרגישים בנוח לעשות אנליזה ויש כאן הרבה חברות נהדרות".

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: אנו בתקופה של מצב כלכלי מיוחד. עקום התשואות של שוק האג"ח האמריקאי שטוח כמעט לחלוטין. מחקרים רבים מראים כי כאשר עקום הריבית האמריקני שטוח, המשק האמריקני לפני האטה שאחריהן יגיעו ירידות בשווקים. בהתאם לכך, אנו מעריכים שגם ארה"ב תיכנס להאטה ברבעון הרביעי השנה. רוב כלכלות העולם נמצאות בהאטה, כולל אירופה ואפילו סין הגדולה.
בדצמבר 2018 היו חששות לגבי הכלכלה והיסטריה רגעית שנראה שלא היתה מוצדקת ברובה. אפשר לומר היום כי מי שהוציא כספים מהשווקים בדצמבר, הפסיד.

השווקים בתקופה הזו אינם יקרים ואין בועה. בתקופה זו צריך להוריד סיכון ולפעול בחוכמה. אחת הדרכים היא באמצעות השקעות לא סחירות. לדוגמה, 22% מהרכב התיק של קופת הגמל הגדולה בפסגות, גדיש, הם נכסים לא סחירים. התיק בגדיש נבנה במשך עשרות שנים והוא מאוד מאוזן. הנכסים הלא סחירים היא כלי מרכזי, במיוחד בימים פחות טובים, לייצור עודף תשואה".

עו"ד אילנית לנדסמן, מנהלת תחום שוק ההון במשרד הרצוג פוקס נאמן, אמרה בדיון לגבי קרנות ההשקעה כי "בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, רשות הניירות ערך פתחה לראשונה לציבור האפשרות להשקיע בקרנות השקעה. מוצר שהיה נגיש עד היום רק למוסדיים ולבעלי ממון. השקעות משותפות בקרנות המשקיעות בנדל"ן, בארץ או בחו"ל, p2p נדלן, מתן אשראי, מתן הלוואות - תחומים אלה היו סגורים בפני הקהל הרחב. לפני מספר חודשים נפתחה האפשרות במסגרת הצורך למצוא השקעות אלטרנטיביות שהן לא החברות הנסחרות בבורסה. ביחד עם הרשות, יצרנו פלטפורמה שמאפשרת הצעה לציבור באמצעות תשקיף של קרנות השקעה שונות. בינתיים, הוצעו 4 כאלו לציבור, ויש כמה שנמצאים כעת בהליכים, והמגמה של פלטפורמות השקעה לציבור מתרחבת".

המעבר של חברות עם גרעין שליטה למבנה של שלטון מנהלים

ברק סורני, מנכ"ל פסגות: "מחקרים רבים בעולם מוכיחים קשר ישיר בין חברה שמתנהלת בהתאם לממשל תאגידי תקין ובין תשואות טובות לאורך זמן שמנייתה מציגה. ממשל תאגידי תקין משמעותו איזון מיטבי ונכון בין הנהלה מקצועית, דירקטוריון איכותי ומגוון ובעלי המניות.

תפקידנו כמנהלי כספי ציבור הוא לדאוג שהלקוחות לא ייפגעו. אנו בוחרים לפעול במקומות בהם יש חובה לפעול. כשצריך, אנו יודעים לפעול באגרסיביות. גוף מוסדי שאינו מבין שאחד מתפקידיו לפעול לטובת ממשל תאגידי תקין בחברות, חוטא כלפי לקוחותיו.

אנו שבים וקוראים לרגולטור לאפשר לגופים המוסדיים תיאום ביניהם בעת מינוי דירקטור מטעם הציבור. בכך תיישם המדינה אינטרס חשוב של שיפור נוסף בהתנהלותו של שוק ההון המקומי".

עורך דין יאיר לייבוביץ', שותף בכיר ב. לוינבוק ושות': מבחינה המשפטית מעבר של חברות לשלטון מנהלים יקל עלינו את החיים מבחינת הצמתים בהם מתעוררות תביעות בגלל לחצים של בעלי שליטה כגון עסקאות בעלי עניין, בקשה לדיווידנדים ועוד. דירקטוריון יכול להתנהל יותר טוב ללא גרעין שליטה בהיבטים הללו. אבל מבחינת גיוס הון זה בעייתי מאחר ומשקיעים מחפשים ורוצים גרעין שליטה.

עורך דין שירי שחם, שותפה יגאל ארנון ושות': אין אקסיומה שזה רע שיש בעל שליטה, מבחינה משפטית זה יקל על הרבה הליכים המתנהלים בבית המשפט. שתהיה מגמה של חברות ללא גרעין שליטה לא נדע מה השיקולים של המנהלים וזה יכול לעורר סוגים חדשים של בעיות, מה שמצריך תיקון חקיקתי. תתפתח בעיה אחרת, "בעיית הנציג" – בשלטון מנהלים החברה לא שלך והאחריות שלהם מוגבלת לקדנציה, זה יחייב את בעלי המניות להיות המשגיחים ולגלות יותר מעורבות".

האם היועץ המשפטי שומר סף במקרה כזה?

איתן שמואלי, ראש תחום שוק ההון בליפא, מאיר ושות': אנחנו יועצים משפטיים ויכולים לתת עצות משפטיות לדירקטוריון לקיים את החוק. מתפקידנו לייעץ ולקיים את החוק אבל לא למנוע הפרות של החוק. ללכת ולהטיל עלינו כיועצים משפטיים את האחריות על מה שנעשה בחברה כמו החלטות של תגמול- האם אני צריך לתת לבעל השליטה שלקח יותר מדי? אני חושב שמעבר לשאלת חיסיון אני רואה את התפקיד שלנו כיועץ לדירקטוריון.

שחר אושרי, מנכ"ל כלל ביטוח אשראי: "מצפים שיועץ משפטי יהיה שומר סף וירים דגלים אדומים. זה הגוף שצריך לסייע להנהלת החברה לקבל החלטות נכונות"

אילנית לנדסמן, "ההגדרה של שומר סף אינה נכונה, אנו לא ממונים על מבקרי פנים ואסיפה כללית. אנחנו בתפקיד אמון על ידי דירקטורים ובעלי השליטה".