בתרחיש המרכזי הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים

מדיניות תקציבית מרחיבה עשויה לתרום לשיפור מצב המשק. בנק ישראל הפחית את הריבית ברבע אחוז ל-0.5%. ומה היו הנימוקים המרכזיים להפחתה?
כלכלני לאומי:הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-28 ביולי להפחית את הריבית לחודש אוגוסט מרמה של 0.75% ל-0.50%. מדובר ברמת ריבית נמוכה מאד, הדומה לרמת השפל ההיסטורית שנקבעה באפריל 2009 על רקע המשבר הכלכלי הגלובאלי. על פי הודעת הריבית, הנימוקים העיקריים להחלטה היו: ירידה בשיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ל-0.5% (מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים) ובציפיות האינפלציה לכל הטווחים, בהמשך למגמה בחודשים האחרונים; המשך מגמה של צמיחה מתונה על רקע החולשה ביצוא הסחורות ובצריכה הפרטית; המשך מגמת התיסוף של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, דבר המקטין את התחרותיות של המוצרים והשירותים הישראלים בחו"ל; הפחתת תחזית הצמיחה והסחר העולמי לשנת ל-2014, כאשר התחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי; המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה באירופה לאורך זמן, כאשר הריבית בארה"ב צפויה לעלות רק באמצע 2015; המשך עלייה במחירי הדיור על רקע המשך נטילת משכנתאות חדשות בקצב גבוה. יחד עם זאת, ציין הבנק בהודעתו, כי בחודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית במספר העסקאות בדיור; ועלייה במרווחים בשוק האג"ח הקונצרני, אך הם עדיין מצויים ברמה נמוכה המשקפת סיכון.

להערכתנו, להחמרה הניכרת במצב הביטחוני במהלך החודש החולף הייתה השפעה ניכרת על שיקולי החלטת הריבית

בחינת הנימוקים אותם ציין בנק ישראל מעידה כי לא חלו שינויים משמעותיים במגמות המאקרו-כלכליות בחודש האחרון ביחס לחודשים שקדמו לארבעת החלטות הריבית הקודמות בהן הוחלט שלא להפחית את הריבית. לכן ניתן להסיק כי ההרעה שחלה במצב הביטחוני בחודש האחרון הטתה את הכף לטובת הפחתת ריבית. בהודעת הריבית מתייחס בנק ישראל למצב הביטחוני והשלכותיו ומציין כי השפעתם של מצבי לחימה בהיקף דומה בעשור האחרון (בנק ישראל מדגיש את מלחמת לבנון השניה) הסתכמו בפגיעה מקרו-כלכלית מתונה יחסית, תוך ירידה של עד כחצי אחוז תוצר במונחים שנתיים (ראה\י תרשים).

בהקשר זה, יש לציין כי על רקע ההשלכות הצפויות של ההרעה במצב הביטחוני (הכוללות בין היתר ירידה משמעותית בתיירות ובמידה מסוימת בצריכה הפרטית) והירידה ביצוא הסחורות ברביע השני על רקע הקיפאון בפעילות הסחר הבינלאומית, אגף הכלכלה של לאומי עדכן את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2014 כלפי מטה ל-2.7% לעומת 2.9% בתחזית הקודמת, כאשר התחזית ל-2015 נותרה ללא שינוי (ראה\י הרחבה בסקירתנו מה-16.07.2014). לא מן הנמנע שיהיה צורך בעדכון נוסף בתחזית הצמיחה כלפי מטה במידה ותתארך המערכה בדרום.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בחודשים הקרובים. חלק מההסבר לכך נוגע לגובה הריבית הריאלית הנוכחית (ריבית בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה לפי ה-OTC ב-12 החודשים הבאים) שהינה שלילית (כ-0.5%-) ומשקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה במידה רבה אשר עשויה לתמוך בהמשך לחצי אינפלציה של מחירי הנכסים (הן בשוק הדיור והן בשווקים הפיננסיים). הגורם המרכזי להערכה זו הוא מידת האפקטיביות הפוחתת של הורדת ריבית נוספת, כמו גם ההפחתה הנוכחית, מבחינת השפעתה על הפעילות הכלכלית במשק. כפי שציינו בשבוע שעבר, במציאות הנוכחית, ובתמהיל המדיניות הכלכלית הנוכחי, יש מקום לשקול צעדי מדיניות תקציבית מרחיבים על מנת להתמודד עם ההשפעות הכלכליות השליליות של הרעת המצב הביטחוני על הפעילות בסקטור העסקי, שהיה עוד בטרם פרוץ הלחימה בהאטה כלכלית. המצב התקציבי הנוח של הממשלה במחצית הראשונה של 2014 מאפשר זאת. מצב זה גם בא לידי ביטוי ביחס החוב/תוצר המצוי במגמת ירידה ואיננו גבוה ביחס למדינות מתקדמות.

בנוסף, כפי שציינו בעבר, ההשפעה של כלי הריבית על שער החליפין של השקל מול סל המטבעות הינה מוגבלת; לראיה, נמשכת מגמת התיסוף של השקל מאז ראשית 2013 וזאת בניגוד למגמת הפחתת הריבית וצמצום פער הריבית לעומת חו"ל. להערכתנו, הפתרון לבעיית התיסוף והשפעתה השלילית על היצואנים הישראלים נעוץ במדיניות ממשלתית ארוכת טווח (ראה\י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-29.01.2014).

להערכתנו, העלאת הריבית הראשונה תתרחש בראשית 2015, זאת על רקע השיפור הצפוי בפעילות הכלכלית במשק ובכלכלה הגלובאלית במהלך 2015 תוך עלייה באינפלציה והתבססותה בתחום יעד יציבות המחירים. תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי. על פי התחזית המאקרו-כלכלית של בנק ישראל מסוף חודש יוני, הריבית תחל לעלות ברביע הראשון של 2015 ותעמוד על 1.5% בסוף 2015. בניגוד להערכותינו והערכות בנק ישראל, ציפיות הריבית הנוכחיות הנגזרות משוק המק"מ עדיין משקפות הערכות כי הריבית תישאר ללא שינוי במהלך 12 חודשים הקרובים.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי ממשיך לעלות אך בקצב מתון יותר
סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בחודש יוני בכ-2% ביחס לחודש מאי (מנוכי עונתיות) והמגמה החיובית בהיקף הרכישות נמשכת. אולם, בחינת הנתונים הרבעוניים מעידה על כך שחלה התמתנות בקצב הגידול ברכישות ברביע השני של השנה. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ברביע השני לעומת הרביע הראשון בשיעור ריאלי של 2.5% במונחים שנתיים לעומת 10.7% ברביע הקודם. גם בהשוואה לרביעים הקודמים, מדובר בקצב גידול נמוך יחסית.

ההתמתנות בקצב הרכישות בכרטיסי האשראי ברביע השני נבעה מירידה ברכישות של שירותים (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי, ושירותי עירייה וממשלה) וירידה בקבוצת המוצרים והשירותים האחרים המהווה כ-40% מסך הרכישות, הכוללות דלק, חשמל וגז, מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת, שירותי רפואה ועוד. מצד שני, חל גידול בקצב העלייה ברכישות של מוצרי תעשיה (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים) וברכישות של מוצרי מזון ומשקאות.

ההאטה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי עשויה להצביע על האטה מסוימת בצריכה הפרטית ברביע השני לעומת הרביע הראשון. יחד עם זאת, חשוב לציין כי היקף הרכישות בכרטיסי האשראי מושפע במידה ניכרת ממשתנים נוספים, ביניהם שינויים בהרגלי התשלום עבור מוצרים ושירותים על ידי משקי הבית (יותר משקי בית משלמים באמצעות כרטיסי אשראי כיום מאשר בעבר), וגידול בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי ישראלים "אונליין" מעסקים בינלאומיים על חשבון עסקים ישראלים (הרכישות מעסקים בחו"ל לא מקבלות ביטוי בדו"ח הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי הלמ"ס). במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב צמיחת הצריכה הפרטית יתמתן ב-2014 לעומת 2013 על רקע המשך הגידול המתון בשכר הריאלי במשק, אמון הצרכנים הנמוך יחסית, העלאות המסים על ידי הממשלה ב-2013, וכן הכבדת סעיף ההוצאה לדיור על תקציב משקי הבית.