הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש פברואר 2014 ללא שינוי

ברמה של 1%
תנאי הרקע:נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר ב-0.1%, שיעור נמוך במעט מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עליות בולטות נרשמו בסעיפי ההלבשה וההנעלה והפירות והירקות, וירידות בולטות נרשמו בסעיפי הריהוט והבריאות ובסעיף החינוך, התרבות והבידור. האינפלציה בשנת 2013 הסתכמה ב-1.8%, מעט מתחת למרכז הטווח של יעד האינפלציה.

תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים שיקפו החודש ירידה קלה, והן עומדות בממוצע על 1.7%. הציפיות משוק ההון נותרו ברמה של 1.6%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עלו מעט, לרמה של 1.4%. בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים לא נרשם החודש שינוי משמעותי, והן ממשיכות להימצא מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. תחזיות החזאים, עקומי ריביות התלבור ועקום המק"ם מצביעים על הסתברות מסוימת להפחתת ריבית אחת במהלך החודשיים הקרובים.

הפעילות הריאלית: מהנתונים שהתקבלו החודש נראה כי המשק המשיך לצמוח בקצב מתון, וכי ברביע הרביעי של השנה שעברה חל שיפור לעומת הרביע השלישי. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד בדצמבר ב-7% במונחים דולריים, אך רמתו ברביע הרביעי גבוהה ב-8% מרמתו ברביע השלישי. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) עלה בנובמבר ב-0.7%. ביבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) נרשמה בדצמבר ירידה של 1.2%, אך ברביע הרביעי נרשמה עלייה של 1.3% לעומת הרביע השלישי. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.2%, בדומה לחודשים הקודמים. בחודשים ינואר-נובמבר ירד מדד הייצור התעשייתי ב-0.7% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, נותר בינואר ללא שינוי, ומתחילת 2013 הוא מוסיף לנוע בטווח המצביע על קצב צמיחה חודשי של 0.25%—0.3%. מדד מנהלי הרכש עלה קלות בדצמבר, אולם הוא עדיין מצוי בטווח המצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. מדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים המשיכו להצביע בדצמבר על ציפיות פסימיות בקרב הצרכנים.

שוק העבודה: סקר כוח האדם לנובמבר הראה כי בגילי העבודה העיקריים (25—64) עלה שיעור התעסוקה ב-0.2 נקודת אחוז ושיעור האבטלה ירד לרמה של 5%. גם שיעור האבטלה הכללי ירד והגיע לרמה של 5.5%. במקביל לכך ירד החודש במעט שיעור המועסקים בהיקף מלא, והנתונים הרבעוניים (עד לרביע השלישי) מצביעים על ירידה במספר השעות למועסק במגזר העסקי. באוקטובר נרשמה ירידה של 1.3% במספר המשרות בשירותים הציבוריים ועלייה של 1.2% במספר המשרות במגזר העסקי, לאחר שבחודשים הקודמים המגמה הייתה הפוכה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוגוסט-אוקטובר, יחסית למאי-יולי, ב-1.2% ו-0.6%, בהתאמה. בקצב הגידול של תקבולי מס בריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, התחדשה מגמת הירידה: בנובמבר-דצמבר הם היו גבוהים (נומינלית) ב-3.6% מרמתם בתקופה המקבילה אשתקד, בשעה שבספטמבר-אוקטובר הם היו גבוהים ב-6.1% מהתקופה המקבילה אשתקד. מספר המשרות הפנויות במגזר העסקי ירד בדצמבר ב-7.4%, אל רמתו הנמוכה ביותר בשנת 2013.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון הכולל ללא אשראי נטו הסתכם ב-2013 ב-3.15% תוצר, לעומת 4.33% (מתוקן לשיטת המדידה החדשה של התמ"ג) שתוכנן בתקציב. היקפה של גביית המסים הישירים היה גבוה מהתחזית, ואף על פי שהיקפה של גביית המסים העקיפים היה נמוך מהתחזית, סך ההכנסות היה גבוה ב-5.8 מיליארדי ש"ח מהתחזית, בעיקר כתוצאה מגורמים חד פעמיים. בהוצאות נרשם תת-ביצוע של 6.7 מיליארדי ש"ח, אך ביצועי המשרדים ללא סעיף ה"שונות" תאמו את המתוכנן בתקציב. בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות, סך גביית המסים ב-2013 עלה בכ-1.9% לעומת 2012. בניכוי שינויי חקיקה, תקבולי המע"מ על הייצור המקומי עלו ריאלית בדצמבר בכ-3.2% לעומת דצמבר 2012.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–22/12/13, ועד ל-24/1/14, השקל התחזק מול הדולר ב-1%, בשעה שבעולם הדולר התחזק מול מרבית המטבעות העיקריים. מול האירו השקל התחזק ב-0.6%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.5%, על רקע היחלשות חדה של מספר מטבעות הכלולים במדד.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–22/12/13, ועד ל-24/1/14, ירד מדד ת"א 25 ב-0.85%, כאשר בעולם נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים בשווקים המפותחים. באג"ח הממשלתיות נרשמו שינויים קלים בתשואות, תוך היתללות קלה של העקום הצמוד, וירידת תשואות במרבית הטווחים בעקום השקלי, אם כי במידה פחותה מהמגמה העולמית. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים עומדת על 3.62%. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה מעט, לרמה של 90 נ.ב. תשואות המק"ם עלו מעט לאורך העקום, והתשואה לשנה עלתה קלות והיא עומדת על 0.89%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, המשיכה לרדת לרמה של 95 נ.ב בלבד. מדד התל-בונד 60 עלה ב-0.23%.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-15.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6.6%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בנובמבר בכ-4.4 מיליארדי ש"ח (0.6%), לרמה של 783 מיליארד. העלייה ביתרה נבעה מעלייה באשראי הבנקאי, לאחר שבחודש החולף חלה בו ירידה, ומגיוס הלוואות ישירות ממוסדיים בסכום של כמיליארד ש"ח, סכום שקוזז מעט על ידי ירידת החוב הצמוד עקב ירידת מדד המחירים לצרכן בנובמבר. בחודש דצמבר הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-3.1 מיליארדי ש"ח, כולן באמצעות אג"ח סחירות, וזהו היקף גבוה מממוצע ההנפקות החודשי מתחילת השנה – כ-2.4 מיליארדי ש"ח. בסיכום שנתי גויסו כ-30 מיליארדי ש"ח, כ-2 מיליארדים יותר מ-2012, אולם גיוס האג"ח נטו הוא שלילי, ואילו ההלוואות הישירות המשיכו לגדול במהירות ועלו ב-10 מיליארדי ש"ח. בינואר התחדשה ירידת המרווחים בשוק אג"ח החברות, לאחר שברביע האחרון של 2013 היא נעצרה. יתרת החוב של משקי הבית עלתה בנובמבר בכ-0.5 מיליארדי ש"ח (0.1%) ועמדה בסוף החודש על כ-407 מיליארד, תוך גידול של כ-1.2 מיליארדי ש"ח (0.4%) ביתרת החוב לדיור, לרמה של 287 מיליארדי ש"ח. בחודש דצמבר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.7 מיליארדי ש"ח. בשנת 2013 נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-51.7 מיליארדים, בהשוואה לכ-46.6 מיליארדים בשנת 2012. נמשכת מגמת הירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות, כגון יחס המימון הממוצע, שיעור ההחזר להכנסה, וחלקן של המשכנתאות בריבית משתנה. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות לא צמודות ירדה בכ-0.05 נק' אחוז. הריבית על משכנתאות חדשות צמודות למדד ירדה בכ-0.04 נק' אחוז, לאחר שבחודשיים הקודמים היא עלתה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) ירד בדצמבר ב-0.3%. בשנת 2013 עלה סעיף זה ב-2.9%, לעומת 3.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה באוקטובר-נובמבר עלייה של 0.5%, לאחר ירידה בנתון הקודם. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו המחירים ב-8%, לעומת 8.6% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. בחודשים אוקטובר ונובמבר התחדשו הגידול במספר העסקאות והעלייה במשקלם של המשקיעים.

המשק העולמי: לאחר שנתיים שבהן נערכו בתחזיות רק עדכונים כלפי מטה, הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית עדכנו החודש את התחזיות לצמיחה העולמית כלפי מעלה, אם כי בשיעור מתון; עם זאת תחזית הצמיחה של הסחר העולמי המשיכה להתעדכן כלפי מטה. העדכון כלפי מעלה בתחזית הצמיחה נבע בעיקר מהשיפור שחל בפעילות של המשק האמריקאי בחודשים האחרונים ומהשיפור המסתמן במצבו של גוש האירו, ועל אף החולשה במשקים המתעוררים. קרן המטבע העלתה את תחזית הצמיחה של ארה"ב ל-2014 ב-0.2%, ל-2.8%, והעריכה שהצמיחה תתבסס על התאוששות בצריכה הפרטית והציבורית ובמאזן הסחר. עם זאת, הקרן הורידה את התחזית ל-2015 ב-0.4%, ל-3%. תוספת המשרות בדוח התעסוקה לדצמבר, 74 אלף, היוותה אכזבה, ככל הנראה בהשפעת מזג האוויר הקשה ששרר בחודש זה. הירידה באבטלה נובעת בעיקר מירידה בהשתתפות, אך במקביל לכך נרשם גידול במספר השעות הנוספות. פרוטוקול ה-FOMC (Federal Open Market Committee) מראה שהוועדה צופה כי עליית הריבית תחל במחצית 2015. באירופה צופה קרן המטבע צמיחה של 1% ב-2014. הנתונים שהתפרסמו החודש הציגו תמונה מעורבת: מצד אחד נרשמה נסיגה במדד מנהלי הרכש בתחום השירותים, חלה הידרדרות נוספת באשראי הבנקאי, והאבטלה נותרה ברמת שיא של 12.1%. מנגד, נמשכת עלייה במדד מנהלי הרכש בתחום הייצור ושיפור בייצור התעשייתי, באמון הצרכנים ובמכירות הקמעוניות. ביפן מתרבים הסימנים לכך שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית המרחיבה נושאת פרי, כפי שמשתקף מעלייה ביצוא ובתפוקה התעשייתית. במשקים המתעוררים נמשכת ההאטה בצמיחה, והבנק העולמי הפחית את תחזית הצמיחה שלהם מ-5.6% ל-5.3%. בסין נרשמה ב-2013 צמיחה של 7.7% בלבד, בברזיל הפעילות הצביעה החודש על שיפור קל אך התמונה הכללית עדיין אינה מעודדת, וגם לגבי הודו מוקדם עדיין לקבוע שמגמת ההתמתנות נעצרה. החודש לא נרשמו תנודות בולטות בשוקי ההון, ולפיכך נראה כי תחילת תהליך ה-tapering תומחרה בשווקים מבעוד מועד. עם זאת, בשני ימי המסחר האחרונים נרשמו מימושים בשוקי המניות וירידה של תשואות האג"ח באירופה ובארה"ב, כפי הנראה בשל נתונים המצביעים על התמתנות הצמיחה בסין ובשל אכזבה מדוחות החברות בארה"ב. כמו כן נרשם פיחות במטבעות של השווקים המתעוררים, בין היתר על רקע אירועים מקומיים. בעוד שביפן נרשמות עליות במדדי המחירים, בארה"ב, ובעיקר באירופה, גדל החשש מאינפלציה נמוכה ובאירופה חוששים אף מדפלציה. מחירי הנפט והסחורות החקלאיות ירדו החודש בכ-4% ו-3%, בהתאמה.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

האינפלציה בשנת 2013 הסתכמה בשיעור של 1.8%. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נמצאות כולן מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.
מהנתונים שהתקבלו החודש נראה כי נמשכת צמיחת המשק בקצב מתון, תוך שיפור מסוים ברביע הרביעי של השנה שעברה לעומת הרביע שקדם לו. תמונת היצוא ברביע הרביעי טובה מאשר ברביע השלישי, אך בדצמבר שוב חלה התמתנות. לאורך זמן ניכר קיפאון ביצוא, על רקע צמיחה מתונה של הסחר העולמי והתחזקות השקל. שיעור האבטלה המשיך לרדת ומצוי ברמה נמוכה, אולם אינדיקטורים שונים, כגון נתוני המשרות הפנויות ונתוני מס בריאות, מצביעים על רפיון מסוים בשוק העבודה.
מאז הדיון המונטרי האחרון השקל התחזק מול הדולר ב-1%, בעוד שבעולם הדולר התחזק מול מרבית המטבעות העיקריים. במונחי השער הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-1.5%.
לאחר שנתיים שבהן כל העדכונים לתחזיות היו כלפי מטה, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית עדכנו החודש את התחזיות לצמיחה העולמית כלפי מעלה. עם זאת, העדכון היה בשיעור מתון, והתחזית לצמיחת הסחר העולמי עודכנה כלפי מטה. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לבטא מחויבות לשמר את הריבית המוניטרית ברמה נמוכה לאורך זמן. למרות התחלת תהליך הצמצום ההדרגתי של רכישות האג"ח בארה"ב (tapering), התשואות הארוכות שם ירדו החודש.
לאחר שבחודש הקודם הנתונים הראו על התמתנות מסוימת, החודש חלה עלייה במחירי הדירות וביצועי המשכנתאות. גם מספר העסקאות ומשקל המשקיעים בעסקאות שבו לעלות. על רקע הוראות המפקח בתחום האשראי לדיור, נמשכת מגמת ירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות, כגון יחס המימון הממוצע, שיעור ההחזר להכנסה, וחלקן של המשכנתאות בריבית משתנה.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש פברואר 2014 יפורסמו ב-10/2/2014.
החלטת הריבית לחודש מארס 2014 תתפרסם ביום שני ה-24/2/2014, בשעה 17:30.