לאומי: לא בטוח שהגרוע מכל כבר מאחורינו

מפרסמים סקירה על השווקים העולמיים וחושבים כי למרות ההתערבות של הממשל קיימת אי וודאות רבה בשווקים - עדין קיימים סימני שאלה על התוכנית עצמה
מניות בעולם
משבר בשווקים: שבוע המסחר האחרון היה אחד השבועות התנודתיים ביותר מאז המיתון של שנות ה-30 בארצות הברית. פשיטת הרגל של Lehman Brothers בתחילת השבוע והחשש על הכרזה דומה בחברת AIG איימו לערער את המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם כולו. החלטת ה-Fed להשאיר את הריבית על כנה אותתה לשווקים כי הממשל האמריקאי אינו מתכוון לחלץ את החברות בסקטור הפיננסי מהמשבר אליו נקלעו והשוק הגיב בפאניקה. מדדי מניות בכל העולם הגיבו בירידות חדות עקב חשש להאטה גלובלית משמעותית. אלמלא שינוי המגמה של הממשל האמריקאי לקראת סוף השבוע יכולה הייתה המערכת להגיע לידי קריסה. האביר על הסוס הלבן בא בדמות Hank Paulson, שר האוצר האמריקאי, שמבקש ליצור גוף פיננסי ממשלתי שיקנה את המשכנתאות ה"רעות" מהבנקים. ההערכות כרגע הן שתוכנית זו תעלה כ-700 מיליארד דולר למשלם המיסים האמריקאי. המשקיעים, שכבר חששו לגרוע מכל נשמו לרווחה והשווקים הגיבו בעליות חדות.
בסיכומו של שבוע לאחר תנודות חזקות סיימו המדדים המובילים בארה"ב כמעט ללא שינוי, ה- S&P500 , ה- וה- Nasdaq עלו ב- 0.27%, 0.56% בהתאמה ואילו ה- Dow Jones סיים בירידה של 0.29%.
מבט לעתיד – השלכות תוכנית החילוץ
קיימים עדיין סימני שאלה גדולים לגבי תוכנית החילוץ האמריקאית. כשהבולטים בעינינו הם מה יהיה מקור המימון לתוכנית ומה תהיה השפעתה על הדולר. יהיו ההשלכות אשר יהיו, אנו מחזיקים בדעה כי התערבות הממשל האמריקאי בשוק הוא רע הכרחי, שכנראה הציל את השווקים מקריסה. בעתיד הנראה לעין אנו עדיין מחזיקים בדעה כי למרות המגמה של הממשל האמריקאי והבנקים המרכזיים בעולם להתערבות אקטיבית עדיין קיימת אי וודאות רבה בשווקים ואין לדעת אם הגרוע מכל כבר מאחורינו. למשקיע הסולידי, ששוקל להיכנס לשוק המניות אנו עדיין ממליצים לחכות להתבהרות תמונת המצב.
פיננסים – החשוד העיקרי
חדשות הסקטור הפיננסי תפסו את רוב המקום בחדשות השוק ובחדשות בכלל. פשיטת הרגל של Lehman Brothers, והפחד מגורל דומה ל-חברת AIG החלו לגלגל את כדור השלג. המדד הפיננסי של S&P500 איבד כ-13.5% מערכו עד יום רביעי. המשקיעים שפחדו מכישלון של כלל המערכת לא הבדילו בין חברות אילו ואחרות כך בנק ההשקעות המוביל Goldman Sachs איבד כ-30% עד יום רביעי, ועדיין לא הצליח להשלים את העלייה. Bank of America ניצל את הנפילות וקנה את הבנק Merrill Lynch. בכך הפך השבוע האחרון לשבוע המשמעותי ביותר בסקטור הפיננסי, מזה שנים רבות. בסופו נותרו עומדים רק Goldman Sachs ו-Morgan Stanley כבנקי ההשקעות הגדולים העצמאיים בוול סטריט. בסופו של דבר, טיפס המדד הפיננסי של S&P500 בכ-7.4%. תנודתיות היתר שעדיין מאפיינת את השוק ואת הסקטור הפיננסי בפרט, מצביעה על כך שיש אי וודאות רבה ואף ספקולציות רבות בשווקים ולא סביבת העסקים היא זו שקובעת את רמות המחירים. בכל הנוגע להשקעה בסקטור, זו עדין אינה מומלצת למשקיעים שאינם בעלי לב ועצבים חזקים.
טכנולוגיה – עליה קלה
התנודות בשווקים לא פסחו על הסקטור, בסופו של שבוע סוער עלה מדד ה- Nasdaq100 ב- 0.56%. נציין את דוחות ענקית התוכנה Oracle שהפתיעו לטובה, בסביבה בה הוצאות חברות על טכנולוגיה חדשה הולכות ומתמעטות נהנית Oracle מגידול בהכנסות ממכירת רישיונות ותמיכה במוצרים קיימים. למרות ההפתעה החיובית מהחברה, אנחנו נשארים זהירים כלפי הסקטור. כפי שציינו בשבועות הקודמים, קיים קשר חזק בין מצבו של הדולר לבין הסקטור הטכנולוגי. ולכן להשלכות תוכנית החילוץ האמריקאית על הדולר קשר ישיר אליו.
אנרגיה – אלטרנטיבה לפיננסים
למרות ירידתו בתחילת השבוע, סיים סקטור האנרגיה את השבוע בעליה בשיעור של כ- 3.6%, במקביל לעליית מחיר הנפט ב-3.33% לרמה של 104.55 דולר לחבית. סביר להניח כי העלייה במחיר הנפט בשבוע האחרון הייתה קשורה לפחד משוק המניות וחברות הפיננסיות ולא בגלל שינוי מהותי ברמות ההיצע והביקוש בעולם. לכן אנו עדיין מחזיקים בדעה השלילית כלפי הסקטור. אנו עדיין גורסים כי מחירי הנפט הנוכחיים הם בועתיים.
אירופה – נעה בעקבות ארה"ב
מדד ה- Stoxx600 איבד השבוע כ- 0.8% מערכו. המשקיעים האירופאים, שצפו בהתפתחויות בארה"ב חששו מהאטה גלובלית ושלחו את המדד כ-8.4% למטה, רק בכדי לשלוח אותו בחזרה למעלה, בשיעור של 8.3%, לאחר שלמדו על תוכנית החילוץ האמריקאית. אנו מחזיקים בדעה שההתאוששות בכלכלת ארה"ב תגיע לפני זו באירופה ולכן אנו מעדיפים השקעה בארה"ב על פני אירופה לפחות עד אשר נראה סימנים לשינוי במדיניות ה- ECB.
אסיה פסיפיק – מגמה מעורבת
מדדי אסיה-פסיפיק של מורגן סטנלי, ה- 225Nikkei היפני ה- HSI בהונג-קונג וה- Xinhua העוקב אחר מניות סיניות הרשומות למסחר בהונג-קונג סיימו בירידות של כ- 1.76%, 1.5%, 0.32% ו-0.14% בהתאמה. לעומתם מדד ה-Sensex ההודי עלה בכ-0.3% ומדד ה-Kospi הקוריאני הוסיף כ-0.87% לערכו. נראה כי המשקיעים במזרח עדיין לא החליטו אם המצב בארה"ב ישתפר או לא. אנו עדיין מחזיקים בדעה כי ירידה במחירי הסחורות (בה אנו מאמינים) תיטיב עם השוק ההודי. עם זאת יש לציין כי להאטה ואף מיתון באירופה וארה"ב תגרום להאטה בייצוא ותהיה להם השפעה שלילית היצואניות כמו סין.
איגרות חוב ממשלתיות בעולם
ארה"ב
שבוע מסחר דרמטי ותנודתי, שהסתיים במגמה מעורבת לאורך העקום. בתחילת השבוע ירדו התשואות בחדות בעקבות התמוטטות Lehman Brothers והשתלטות הממשלה על AIG. בהמשך השבוע השתנתה מגמת המסחר ולאור הידיעות על התוכנית הממשלתית לייצוב המערכת הפיננסית, חזרו התשואות לעלות בחדות. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 3 נקודות בסיס ל-2.17% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון הוסיפו 9 נקודות בסיס לתשואתן ל- 3.81%.

שבוע המסחר נפתח בירידת תשואות חדה, בתגובה לידיעה שלא נמצא קונה לבנק ההשקעות Lehman Brothers והדבר הביא להתמוטטותו ולבקשה על הכרזתו כפושט רגל. ירידת התשואות הוחרפה, לאחר שגם ענקית הביטוח AIG נקלעה לקשיים והממשלה נאלצה להעניק לה הלוואה של 85 מיליארד $ בתמורה ל- 80% ממניות החברה. החדשות השליליות גרמו למנוסת משקיעים מהבורסה ולירידות שערים של 8% במהלך 3 ימי המסחר הראשונים של השבוע. אם לא די בכך, הרי שביום רביעי נרשמו פדיונות של 90 מיליארד $ מקרנות נאמנות כספיות בארה"ב, לאחר שלראשונה זה 14 שנה הודיעה קרן בשם Reserve Primary Fund, על הפסד כספי, באפיק השקעה שאמור להיות סולידי.
לאור התגברות אי הביטחון והפחד בשווקים בחרו המשקיעים לדבוק באג"ח של ממשלת ארה"ב. כך, התשואה על אג"ח לשנתיים ירדה עד לרמה של 1.35% ואילו התשואה על שטר חוב לתקופה של 3 חודשים צנחה ל- 0.02%, מקום בו לא ביקרה מאז מלחמת העולם ה- II. יחד עם זאת, ביום חמישי בערב השתנתה מגמת המסחר מן הקצה אל הקצה, עם פרסום הידיעות הראשונות לגבי תוכנית חירום כוללת של הממשל בארה"ב להחזרת היציבות לשוק האשראי ולמניעת התמוטטות המערכת הפיננסית כולה.
התוכנית שעלותה מוערכת ב- 700 מיליארד $ (השווים לתקציב השנתי של משרדי הביטחון, החינוך, הבריאות והרווחה גם יחד), תאפשר לממשלה לרכוש מגופים פיננסים ני"ע בלתי סחירים ובאיכות גרועה ובעיקר ני"ע מגובי משכנתאות. הכוונה בצעד זה היא לשחרר את מאזני הגופים הפיננסים מהנכסים הרעילים, לאפשר להם פתיחת דף חדש ומתן אשראי זה לזה, לגורמים עסקיים ולציבור. לפי הפרטים הראשוניים של התוכנית, האמורה להיות מאושרת על ידי הקונגרס בהמשך השבוע, משרד האוצר האמריקאי ירכוש את הנכסים הפיננסים, ישכור מומחים פיננסים חיצוניים וסמכויות הפעולה שלו יהיו כמעט בלתי מוגבלות. כמו כן תינתן לשר האוצר האפשרות ליזום שינויי חקיקה, במידה והדבר יתבקש בחלק ממהלכי התוכנית.
התוכנית נתפסה בקרב המשקיעים כמהלך כולל, שבא לפתור מהשורש את משבר האשראי ולפיכך, הדבר גרם לאנחת רווחה וליציאת כספים מהאפיק הממשלתי למנייתי. תשואת האיגרות לשנתיים טיפסה תוך יומיים ב- 83 נקודות בסיס ל- 2.17% ושטר החוב ל- 3 חודשים סגר את שבוע המסחר בתשואה של 0.88%. בשבוע מסחר דרמטי כמו זה האחרון, כמעט ונשכחה העובדה כי התקיימה במהלכו ישיבת ריבית והתקבלה החלטה להשאיר את הריבית על 2%. כמו כן נתוני המאקרו, כמו ירידה בקצב השנתי של האינפלציה מ- 5.6% ל- 5.4% וירידה בייצור התעשייתי, באישורי הבנייה ובהתחלות הבנייה – עמדו בצל ההתפתחויות בשוק האשראי.
תוכנית החרום של ממשלת ארה"ב אמורה להגדיל את הגירעון בשנת התקציב של 2009 (המתחילה ב- 1 באוקטובר) ל- 565 מיליארד $, בהשוואה ל- 407 מיליארד $ בשנת 2008. המימון לתוכנית יגיע ככול הנראה מהנפקה של אג"ח ולפיכך ההיצע שלהן אמור לגדול, מחירן אמור לרדת והתשואה עליהן אמורה לעלות. לאור זאת, להערכתנו השקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב, לא טומנת בחובה פוטנציאל לרווחי הון והיא מתאימה כיום רק למשקיעים סולידיים, החוששים כי יישום תוכנית החירום של הממשל האמריקאי ייתקל בקשיים והתנודתיות החריפה בשווקים צפויה להימשך.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.33% בטווחים הקצרים (0.95% לפני שבוע) ו- 1.92% בארוכים (1.95% לפני שבוע). למרות שאנו שותפים להערכה כי האינפלציה תמצא במגמת ירידה, הרי שלהערכתנו האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהציפיות ולפיכך אנו מעדיפים את האיגרות הצמודות.
גוש האירו
שבוע של עליית תשואות לאורך העקום. תוכנית הממשל האמריקאי לייצוב המערכת הפיננסית, גרמה לעליית רמת הביטחון של המשקיעים ולמעבר מהאפיק הממשלתי לאפיק המנייתי. בסיכום שבועי עלתה התשואה על האיגרות לשנתיים ב- 4 נקודות בסיס ל- 4.00%. תשואת האיגרות ל- 10 שנים עלתה ב- 2 נקודות בסיס ל- 4.21%.
כמו בארה"ב, כך גם באירופה, שבוע המסחר נפתח בירידת תשואות חדה, לאור החדשות השליליות במגזר הפיננסי. פרסום הפרטים הראשוניים לגבי תוכנית הסיוע הכוללת של ממשלת ארה"ב למגזר הפיננסי במדינה, ביום חמישי בערב, הביא, במהלך המסחר של יום שישי, ליציאת כספים מהאפיק הממשלתי לאפיק המנייתי ולעליית תלולה לאורך העקום הממשלתי האירופאי. כך לדוגמא עלתה התשואה על אג"ח של ממשלת גרמניה בעלת שנתיים לפדיון ב- 33 נקודות בסיס לרמה של 4.00%, עליית התשואות היומית החדה ביותר מזה 18 שנים.
למרות האופטימיות שהשרתה התוכנית של הממשל האמריקאי, הרי שאין בה כדי לפתור את כל המצוקות הכלכליות בעולם ובכללן את ההאטה הכלכלית בגוש האירו. אנו מעריכים, כי למרות עליית התשואות ביום שישי, בהמשך השנה תשוב תשואת האיגרות לרדת. נתוני המאקרו העדכניים המתפרסמים ממשיכים להצביע על ירידה בלחצים האינפלציוניים (בגוש האירו ירד קצב האינפלציה השנתי ירד מ- 4.0% ביולי ל- 3.8% באוגוסט). מציאות זו תוביל לדעתנו, להפחתת ריבית בתחילת שנת 2009 ולחידוש מגמת ירידת התשואות לאורך העקום.
בריטניה
שבוע של מגמה מעורבת לאורך העקום. האיגרות לשנתיים איבדו 15 נקודות בסיס מתשואתן וסיימו את שבוע המסחר ברמה של 4.39%. תשואת האיגרות ל- 10 שנים עלתה בנקודת בסיס ל- 4.61%.
דפוס תזוזת העקום הממשלתי שאפיין את ארה"ב ואירופה ושכלל ירידת תשואות בתחילת השבוע ועליית תשואות בסופו, אפיין גם את תזוזת העקום הממשלתי בבריטניה, במהלך השבוע החולף. אלא שבמקרה של בריטניה, עליית התשואות של סוף השבוע בקצה הקצר של העקום, קיזזה רק חלק מירידת התשואות הראשונית.
מט"ח ריביות וסחורות
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר ברמה של 77.68 (78.97 בשבוע שעבר), המשקפת היחלשות שבועית של הדולר בשיעור 1.7% ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה התחזקות הדולר מול סל מטבעות הסל מסתכמת בשיעור של 1.3%.

בלטו השבוע במסחר: הדולר הניו זילנדי והפר"ש אשר רשמו מול הדולר האמריקני תיסוף בשיעורים של 3.1%, ו- 2.3%, בהתאמה.

האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר בשבוע החולף:
1. קריסות בגופים גדולים במערכת הפיננסית האמריקנית משכנעות את הממשל להתגייס לעזרה. בראשית השבוע, לאחר דיוני חירום בעניין מצבו של בית ההשקעות ליהמן, החליט האוצר האמריקני כי לא יממן את הצלתו, ומשלא נמצאו לו קונים במגזר הפרטי נאלצה החברה להגיש בקשה לפשיטת רגל. בהמשך השבוע, התברר כי ענקית הביטוח AIG עומדת בפני גורל דומה לאחר שבתוך תשעה ימים נפלו מחירי מניותיה בכ- 90%. במקרה זה שינה הממשל את מדיניותו והסכים להלאים למעשה את החברה בדומה להחלטתו בעניין פאני מיי ופרדי מאק מלפני כשבועיים. בנוסף, כדי למנוע את ההחרפה במשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929 ולהביא בסופו של דבר לעצירה מוחלטת בתהליך המשברי, הממשל בראשות שר האוצר ויו"ר הבנק הפדראלי החליט להזרים 700 מיליארד $ מכספי משלם המיסים האמריקני שישמשו לצורך ניקוי המאזנים של המוסדות הפיננסיים מהאשראי הבעייתי המגובה במשכנתאות. בנוסף, ננקטו צעדים אחרים, בין היתר, איסור על מכירות שורט במניות המגזר הפיננסי. בתגובה ראשונית לאירועים האמורים רשם הדולר התחזקות אך זו התהפכה ביום המסחר השבועי האחרון.
2. החלטת הפד בעניין הריבית. על רקע המשבר הפיננסי החמור ובכדי לא לזרוע פאניקה מיותרת, החליט הבנק הפדראלי באמצע השבוע להותיר את הריבית על כנה ברמה של 2.0%, תוך שהוא מציין את הסיכון הן לצמיחה והן בחזית האינפלציה.
3. ציפיות מסוימות להפחתת הריבית הדולרית. על רקע המשבר הפיננסי החמור, הריבית הגלומה בחוזי הפד (חוזים על הריבית המוניטארית של ארה"ב) המשיכה להישחק גם השבוע. כך למשל, החוזים לחודש דצמבר 2008 גילמו בנעילת המסחר השבועי ריבית של 1.87% (1.92% בשבוע שעבר), המשקפת ציפיות מסוימות להפחתת ריבית עוד השנה. החוזים לחודש אפריל 2009 מגלמים כעת ריבית של 1.99% (2.00% בשבוע שעבר).
השבוע , צפויים להתפרסם בארה"ב האינדיקאטורים העיקריים הבאים:
מכירות של בתים קיימים בחודש אוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בהיקף המכירות לרמה של 4.94 מליון יחידות בגילום שנתי, לעומת 5.0 מיליון יחידות שנמכרו בחודש יולי), הזמנת מוצרים בני-קיימא בחודש אוגוסט (יום ה', צפי לשחיקה בשיעור חודשי של 1.8%, בהשוואה לגידול בשיעור של 1.3% שנרשם בחודש יולי), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שהסתיים ב- 21 בספטמבר (יום ה', צפי של 448 אלפי תביעות חדשות, לעומת 455 אלפי תביעות שנרשמו בשבוע הקודם), מכירות של בתים חדשים בחודש אוגוסט (יום ה', צפי לשחיקה בהיקף המכירות לרמה של 510 אלפי יחידות בגילום שנתי, לעומת 515 אלפי יחידות שנמכרו בחודש יולי), צמיחת תמ"ג ברביע השני של 2009 על פי נתונים סופיים (יום ו', צפי לצמיחה בשיעור של 3.3% בגילום שנתי, בדומה לאומדן קודם), מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (יום ו', צפי לקריאה של 70.5 במדד, לעומת 73.1 על פי אומדן קודם).
בטווח הקצר, משרד האוצר האמריקאי ייאלץ לגייס כסף באמצעות הנפקת חוב, למימון חבילת ההצלה למערכת הפיננסית בהיקף של 700 מיליארד דולר והדבר יביא קרוב לוודאי להחלשות הדולר. בהמשך, המשקיעים יבחנו היטב את משמעותה של חבילת ההצלה, באם אלה ישתכנעו כי נחישות הממשל תעצור את הסחף, הדולר יוכל לחזור בקרוב למגמת ההתחזקות אותה החל ברביע השני של השנה. באשר לטווח הארוך יותר, יש לצפות כי התחזקות הדולר תימשך בחודשים הקרובים. התחזקות זו של הדולר תיתמך בעיקר בעובדה שהדולר נסחר כרגע בשיעור מוערך של כ- 20% נמוך משוויו על פי שוויון כוח הקנייה, בהערכות לסיומו של מחזור קיצוצי הריבית בארה"ב וציפיות לתחילתם של מהלכי ייקור ריבית מתישהו ברביע השני של שנת 2009, כמו גם בצמצום צפוי בגירעונות הסחר, על רקע הפיחות המשמעותי אותו רשם הדולר עד לאחרונה וצמצום בביקושים למוצרי ייבוא בתגובה להאטה החריפה המורגשת בכלכלה האמריקנית.