בתנאים המקרו כלכליים של המשק הישראלי ניכר כי בנק ישראל מעוניין לשמור על ריבית ריאלית אפסית

במידה ותחול התמתנות נוספת בסביבת האינפלציה, הדבר יכול להוביל להמשך הורדת הריבית
מאת: אגף הכלכלהמתוך: סקירות תקופתיות

בנק ישראל הכריז ב- 24 לדצמבר כי הריבית לחודש ינואר תרד ב- 0.25 נקודות אחוז ותעמוד על 1.75%. זוהי הורדת הריבית השישית מאז המחצית השנייה של 2011, כאשר סדרת הורדות ריבית אלו בשיעור מצטבר של 1.5 נקודות אחוז, החלה בעקבות האטה בכלכלה העולמית, אשר באה לידי ביטוי בהאטה בפעילות הכלכלית המקומית במקביל להתמתנות בציפיות האינפלציה.

ברקע להחלטת הריבית לחודש ינואר, בולטת העלייה המתונה של המדד המשולב לחודש נובמבר בשיעור של פחות מ- 0.1%. זאת, בהמשך למגמת ירידה בקצב העלייה של המדד בשנה האחרונה (לפירוט נוסף ראו פסקה הבאה).


ברמה העולמית, בנקים מרכזיים במשקים מובילים עדכנו כלפי מטה את תחזיות הצמיחה שלהם. כמו כן, ארגון ה-OECD פרסם בחודש האחרון עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה למדינות החברות בארגון. תחזיות הצמיחה לשנת 2013 ירדו מ-2.2% ל-1.4%. את תחזית הצמיחה של ארה"ב הפחית הארגון מ- 2.6% ל- 2.0%. כמו כן, בהודעת הארגון מצוין כי קיים חשש מפני גלישה למיתון עולמי במידה וארה"ב לא תפתור את בעיותיה התקציביות ("הצוק הפיסקלי") ואירופה לא תתקדם בפתרון משבר החוב. יש לציין את השונות בין הגושים בעולם לאחרונה: נתוני מקרו רבים בארה"ב ובסין הפתיעו לטובה ואילו באירופה וביפן הנתונים מצביעים על כניסה למיתון.

ההתמתנות שחלה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, בעקבות שלושת מדדי המחירים לצרכן האחרונים, אשר היו נמוכים בהשוואה לציפיות בשוק, תמכה בהחלטה על הורדת הריבית. המדדים הנמוכים משקפים, בין היתר, את חולשת הביקושים המקומיים אשר באה לידי ביטוי ברכיבי צריכה שונים והמשמעותי שבהם הוא רכיב הדיור (שבמדד), אשר שיעור עלייתו הלך והתמתן במהלך השנה האחרונה וצפוי להמשיך ולהתמתן גם בשנה הבאה.

ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ה- OTC[1] עומדות מאז פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר על כ- 1.8%, בדומה לשיעור הריבית הנומינלית של בנק ישראל. כפי שניתן לראות בתרשים, בשנה האחרונה הריבית הריאלית הייתה אפסית, כלומר, בנק ישראל התאים את רמת הריבית הנומינלית לרמתן של ציפיות האינפלציה על מנת לשמר את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטארית, לאורך השנה. זאת בהינתן קצב צמיחה ממוצע של כ-3%, במהלך השנה. להערכתנו, בנק ישראל עשוי להמשיך ולהוריד את הריבית במשק במידה ותחול התמתנות נוספת בסביבת האינפלציה ו/או בקצב הצמיחה של המשק.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בשנה האחרונה בשיעור הנמוך מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק ומצביע על התגברות מסוימת של ההתמתנות בפעילות הכלכלית

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש נובמבר בפחות מ- 0.1%, זאת, בהמשך למגמת ירידה בקצב העלייה של המדד בשנה האחרונה. בחודשים האחרונים בולטת הירידה במספר משרות השכיר, אשר יש להניח שתקבל בהמשך ביטוי גם בנתוני האבטלה. בנוסף, ישנה ירידה בנתוני היצוא ובנתוני היבוא, במקביל לירידה שחלה מזה חודשיים במדד היצור התעשייתי.
יש לציין כי המדד המשולב לחודש נובמבר מגלם במידה מסוימת גם ירידה בהיקף הפעילות הכלכלית עקב המבצע הצבאי (שהתקיים בין ה- 14 – 21 לנובמבר). הדבר בא לידי ביטוי בירידה ביבוא וביצוא סחורות עקב סגירת נמל אשדוד וירידה ביצוא של שירותי תיירות (נתוני התיירות הנכנסת מצביעים על ירידה של 50% בכניסות תיירים, במחצית השנייה של חודש נובמבר, בהשוואה למחצית הראשונה של החודש). ייתכן ונראה את השפעתו של המבצע הצבאי גם במדד הבא, בנתוני הפדיון של ענפי המסחר והשירותים (אשר מתפרסמים בעיכוב של חודשיים). כפי שניתן לראות בתרשים, במהלך השנה האחרונה, ניכרת התמתנות של קצב העלייה של המדד המשולב אל מתחת לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי של המשק הישראלי.

נזכיר כי שיעור הצמיחה של התוצר העסקי בשנת 2012, צפוי להסתכם, לפי אומדני ההבזק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאוקטובר 2012, בכ- 3.4%. אולם בבחינת תוואי הצמיחה של המגזר העסקי על פני השנה, המדד המשולב מצביע על כך שרמת הפעילות של המגזר העסקי נמצאת במגמת ירידה, כך שרמת הפעילות של המגזר העסקי במחצית השנייה של השנה "חלשה" יותר בהשוואה למחצית הראשונה של השנה.



בהתייחס לכך, נציין שמחלקת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזית הצמיחה לשנת 2013, כלפי מטה לשיעור של 2.8% (למעט ההשפעה הטכנית של אופן הכלל נושא הגז הטבעי בחשבונאות הלאומית), בדומה לתחזית הצמיחה של בנק לאומי, אשר עומדת על שיעור זה מזה זמן מה. תחזית צמיחה זו מתייחסת לשיעור הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי ללא ההשפעות הטכניות של התחלת השימוש בגז (בין היתר, מדובר בהשפעות של מתודולוגיה ספציפית שנבחרה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למדידת המעבר לשימוש בגז במקום דלק מיובא).

במידה ולוקחים בחשבון את ההשפעות הטכניות של אופן הכללת השימוש בגז בחשבונאות הלאומית, אזי שיעור הצמיחה מסתכם בכ- 3.8%. עם זאת, הפער שבין הצמיחה ללא השפעות הגז, בשיעור של 2.8%, לבין הצמיחה בשיעור של 3.8%, משקף גורמים טכניים אשר אין הם מבטאים שינוי של ממש בפעילות הריאלית ולכן אין הדבר מקבל ביטוי בשינוי התחזיות של שיעור האבטלה לשנה הקרובה.

[1] ציפיות האינפלציה לפי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן, המוצעים על ידי הבנקים מעבר לדלפק (Over The Counter).