איתמר-מדיקל ומלנוקס בין היצואנים המצטיינים לשנת 2009

היצאונים המצטיינים הנוספים: כרומגן, גמאטרוניק, טבע-נאות, כרמית ממתקים, בית אל תעשיות וסהר-עתיד יהלומים; "פרס היצוא" לשנת 2009 הוענק לחברת פלסן סאסא, ותואר "החברה הרב-לאומית הנבחרת" לשנת 2009 הוענק מחר לחברת IBM
משרד התמ"ת העניק אמש פרסי יצואן מצטיין", "פרס היצוא" ו"החברה רב-לאומית הנבחרת", בטקס המסורתי שהתקיים בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ושר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר.

"פרס היצוא" לשנת 2009 הוענק לחברת פלסן סאסא; תואר "החברה הרב-לאומית הנבחרת" לשנת 2009 הוענק לחברת IBM.

תארי יצואנים מצטיינים לשנת 2009 הוענקו היום לחברות: איתמר-מדיקל; כרומגן; מלנוקס; גמאטרוניק; טבע-נאות; כרמית ממתקים; בית אל תעשיות וסהר-עתיד יהלומים.

נשיא המדינה שמעון פרס בירך בתחילת הטקס את היצואנים הזוכים. "משקמה מדינת ישראל לא היה לה ממה להתקיים, ולא היה לה מה לייצא. לחשוב שרק לפני ששים שנים היה צֶנע בארץ. ביצים, קמח ובשר חולקו לפי קו העוני, בתלושי מזון. והיום, להתעורר ולגלות שישראל שמייצאת גזר לרוסיה, אבוקדו לצרפת, טפטפות לסין ושבבים לארצות הברית. זו מכת מחץ לפסימיזם הישראלי".

לדברי הנשיא, "בשישים ושלוש שנים הפכנו ארץ מדברית, מוקפת אויבים, מבודדת מדינית, לארץ שחלוציה יצרו משאבי אדם בלתי נדלים, אך ללא ידע מקצועי, לארץ המעוררת התפעלות עולמית בכלכלתה, בצבאה, במדעיה ובמשטר הדמוקרטי שלה"

לדברי הנשיא פרס, הצלחתנו מעוררת הערצה והשתוממות. "אולי לא בפומבי אבל בוודאי לא בִּכְדִי. מי שמחפש את סודה של ישראל, לא ימצא אותו בספרי הכלכלה. אבל מי שיחפש את סודו של הישראלי ימצא אותו בספרי האמונה. הוא יגלה להפתעתו שרוח האדם היא מנוף כלכלי. אולי דווקא היעדר אוצרות הטבע הכריחו את החברה הישראלית לחיות על יצירתיות. להיות ארץ חצופה ונועזת. ישראל היא מדינה של אין ברירה. וכשאין ברירה אין מנוס אלא ליצור ברירה. היותנו עם בודד, ללא אח לשפה, ללא אחות לגורל, גָזַר אי שקט בתולדותינו.לנו קשה לנוח ואסור לנו להירדם. שביעות רצון עצמית עלולה להיות מסוכנת עבורנו. עלינו לחיות בארצנו הקטנה, ולפעול בעולם הגדול".

"אני יודע שמבין מקבלי הפרס ישנן חברות בינלאומיות כגון מֵלָאנוֹקְס, IBM, ואחרות הנעזרות במגוון הכשרונות האנושיים המצויים בישראל. הן נהנות מישראל ותורמות לישראל. מכאן אני קורא לחברות נוספות ללכת בדרך זו, ולשלב נשים, חרדים וערבים. צלחנו את המשבר העולמי בגלל איפוק בנקאי, העזה טכנולוגית, והודות למגזר הלא ממשלתי שהעניק לו רוח גבית.

"כל אחת מהחברות הזוכות נבחנה גם לפי קריטריונים של תרומה לחברה ושמירה על איכות הסביבה. אני מתפעל לא רק מן ההישגים הגדולים של החברות שחלקן בפריפריה ויש בהן נציגות נכבדה לתעשייה הקיבוצית, הרושמת הצלחה פנומנאלית. הפרסים המוענקים לכם במעמד הזה אינם רק ביטוי של הערכה על הצלחתכם בעבר. הם גם קריאה להמשיך, ליזום ולחתור להישגים גדולים.

"העבר תמיד מלא קשיים שלא ידענו עליהם. העתיד צופן אפשרויות שאנו אפילו לא חולמים עליהן. אני ממליץ ליצואנים לבדוק את הפוטנציאל במעבדות המחקר והפיתוח, יותר מאשר את מסכי הבורסה. בבורסה מיוצג ההון העכשווי. במחקר טמון העושר העתידי הגדול שטרם התגלה".

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר אמר כי שנת 2010 הייתה שנה לא קלה ליצואן הישראלי. "אומנם ישראל צלחה את המשבר העולמי בצורה מעוררת כבוד ואף רשמה צמיחה נאה, אך במקביל מדינות יעד רבות ושותפות סחר מרכזיות של ישראל המשיכו לחוות את השפעות המשבר וחלקן אף נקלעו למיתון עמוק. אני מאמין שדווקא בשנה כזו, ולאור אי הוודאות והקשיים בשווקי העולם, להענקת האות יש חשיבות גבוהה אף יותר. היכולת להתמודד עם ההאטה במשק העולמי - לא תחת תפיסה של הישרדות אלא כמנוף לצמיחה והרחבת פעילות, ממחישה את תמצית התפיסה העסקית ומהווה דוגמא למופת ומצוינות עסקית וניהולית".

לדבריו, "החברות הנמצאות כאן היום מסמלות יותר מכל את הרוח העסקית מאחורי הצלחת המשק הישראלי. חשיבות הצלחתכם איננה מוגבלת רק לתחום הפעילות של העסק אותו אתם מנהלים אלא מקרינה על הסביבה העסקית ונותנת השראה לחברות נוספות בישראל.

היצואנים הישראליים מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים: מצד אחד חוסר הוודאות בשווקי העולם והחששות מגל מיתון נוסף מפחיתים את הביקוש, ומן הצד השני - התחרות העזה מול השווקים המתפתחים בעולם – בעיקר סין והודו מציעים מחירים שקשה מאוד להתחרות עימם. ועם זאת, מדינת ישראל מצליחה לשמר את מעמדה כמדינת ייצוא וזאת בזכות החשיבה המקורית, הפתרונות הייחודיים והטכנולוגיה המתקדמת. היצירתיות הישראלית צריכה להוביל אותנו להמשיך ולהגביר את ההישגים של התעשייה הישראלית – לא רק בתוצר איכותי וטוב יותר אלא גם בקונספט לפרוץ לשווקים חדשים ולהעמיק את החדירה בשווקים קיימים.

"אני שמח לראות גם יצואן מצטיין מתעשיית היהלומים יאיר סהר. תעשייה זו, נמצאת באחת מתקופותיה הקשות וכולי תקווה שיחד, משרד התמ"ת וראשי התעשייה, נמצא את הדרכים להחזיר את תעשיית היהלומים למקומה הטבעי".

סמנכ"ל לסחר חוץ בתמ"ת, בועז הירש אמר כי טקס "יצואן מצטיין" הוא מסורת רבת שנים של נשיא המדינה ושר התמ"ת, שמטרתה להדק את הקשר בין מינהל סחר חוץ לקהילת היצואנים. "אנו שמחים וגאים על ההזדמנות להוקיר ולציין לשבח יצואנים ומשקיעים על תרומתם ופעלם לבניית התעשייה והמדינה".

לדברי הירש, בבחירת היצואנים הוועדה התייחסה לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים פורצי דרך שהצליחו בשווקים בחו"ל, לחדשנות שיווקית וטכנולוגית, לתרומה לפריפריה לקהילה ולשמירה על איכות הסביבה.

קדמו לוועדת הבחירה, ועדות ממליצים שמונו על ידי מנהל מינהל לסחר חוץ, בתחומים הבאים: תעשיות עתירות ידע, תעשיות מסורתיות, תעשיות קלינטק, קידום השקעות ותעשיית היהלומים. הממליצים הביאו בפני ועדת הבחירה את מועמדיהם ל"יצואנים מצטיינים", "לפרס היצוא", ול"חברה הרב לאומית הנבחרת".

חברי ועדת הבחירה, שמונו על ידי מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, באו מקרב התעשייה המייצאת, משרד התמ"ת, מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית. יו"ר הועדה הוא סמנכ"ל לסחר חוץ בועז הירש וחבריה הם יו"ר אסם, דן פרופר; יו"ר חברת אורמת, יהודה ברוניצקי; מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין; ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס וסמנכ"ל בכיר במכון הייצוא, ליאור קוניצקי.

היצואנים המצטיינים נבחרו בהתאם לאמות המידה הבאות:
תעשיות עתירות ידע – שלושה יצואנים: קטן,בינוני וגדול.
תעשיות מסורתיות – שלושה יצואנים – קטן,בינוני וגדול.
תחום קלינטק – יצואן אחד.
תחום יהלומים – יצואן אחד.

"יצואן קטן" - מי שיצואו בשנת 2009 היה מ-1 עד 10 מיליון דולר.
"יצואן בינוני" – מי שיצואו בשנת 2009 מ-10 מיליון דולר ועד 30 מיליון דולר
"יצואן גדול" - מי שיצואו בשנת 2008 היה מעל ל-30 מיליון דולר.

עדיפות ניתנה ליצואנים שהגידול שלהם ביצוא בשנת 2009 היה שווה או גדול מממוצע גידול היצוא באותו ענף בהשוואה לשנה החולפת.

"פרס היצוא" – הוענק ליצואן אחד בלבד, שתרם תרומה מיוחדת ליצוא הישראלי, למיצובו, ולהאדרת שמה של התעשייה הישראלית בשווקים בחו"ל לאורך שנים.
פרס ל"חברה רב לאומית נבחרת" ניתן לחברה זרה שפועלת בארץ, אשר פעילותה תרמה משמעותית ליצוא הישראלי.