משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מציג לראשונה תוצאותיו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה - טלנירי










TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה
> > חדשות שוק ההון

משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מציג לראשונה תוצאותיו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה


משרד העבודה והרווחה
58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך שלושה חודשים בהסכמה. 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית. 40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה.

המחקר קובע: צורך חד משמעי בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה


משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בדק לראשונה את יישומו של "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", שמטרתו לבחון חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט. החוק נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד. תוצאות המחקר תומכות באופן חד משמעי בהמשך כינון החוק שאמור להסתיים ביולי 2019.


החוק מהווה מהפכה באופן שבו מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל, ומחייב את הצדדים להשתתף בעד ארבע פגישות עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע של משרד העבודה והרווחה, טרם הגשת תביעה בעניין משפחתי. ביחידות הסיוע מקבלים זוגות המצויים בסכסוך משפחתי מידע וסיוע ללא תשלום מאנשי מקצוע שונים. זאת במטרה לאפשר להם ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להתדיינות משפטית, תוך שליטה מלאה של שני בני הזוג בהליך הגירושים, ומבלי לפגוע בילדים. פגישות אלה מכונות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).
במהלך מפגשי המהו"ת מקבלים הצדדים סיוע ראשוני, מידע על השלכות הסכסוך עליהם ועל ילדיהם, על החלופות העומדות בפניהם ליישוב הסכסוך בהסכמה והתאמתם להליכים אלה, במטרה לקבל החלטות התואמות את מצבם ומצב ילדיהם. השרות ניתן במימון מלא של משרד העבודה והרווחה. ביחידות הסיוע פועלים עובדים סוציאליים ומגשרים וניתנים שרותי יעוץ טיפול וגישור, כאשר לאחד או יותר מהמפגשים מצטרף עו"ד שנותן לצדדים מידע משפטי רלוונטי.


החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה של שלוש שנים, כשבקרוב (יולי 2019) הכנסת תכריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע.


המחקר הוזמן על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במטרה לבחון את יישום מפגשי המהו"ת ביחידות הסיוע, תוך כדי תהליכי הטמעתם ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, נערך מחקר הערכה ארצי.

ממצאים עיקריים:
הממצאים מצביעים על תוצאות מעודדות של הליך המהו"ת כבר בתקופת ההטמעה, יחד עם אתגרים.
49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך המהו"ת


לאחר שלושה חודשים מסיום מפגשי המהו"ת- 58% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפטי הסתיים , ולרוב בדרכי שלום והסכמה ;26% מן המשפחות דיווחו שהסכסוך המשפחתי המשיך להתנהל בדרך חלופית להכרעה שיפוטית; ורק ב 16% מהשפחות, הסכסוך המשפטי לא נפתר ולא דווח על ניהולו בדרך חלופית כלשהי.


קרוב ל-40% מן המשפחות דיווחו שבמסגרת מפגשי המהו"ת הן הצליחו להגיע להסכמה לפחות באחד מנושאי הסכסוך. ברוב המקרים האלה, דווח שההסכמות היו יציבות לאורך זמן (72%), וכי הן תרמו להמשך ניהול הסכסוך במשפחה (59%).


כ-40% מן המשפחות דיווחו על תרומות נוספות של המפגשים, כגון הפחתה בעצימות העימות במשפחה.
עבור 51% מן המשפחות, זמן ההמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה נמשך יותר מ-45 ימים. במשפחות אלה יחידות הסיוע לא עמדו ביעד שקבע המחוקק - עד 45 ימי עיכוב ההליכים לצורך קיום מפגשי המהו"ת במשפחה.

מסקנות המחקר:
נתוני מחקר זה מצביעים באופן חד משמעי על הצורך בהמשך כינון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ותומכים בהמשך יישומו של הליך המהו"ת ביחידות הסיוע. בד בבד, זוהו סוגיות מהותיות הדורשות שיפור ליישום החוק ולאכיפתו, למשל, המתנה ממושכת מידי של המשפחות לפגישה ראשונה והיעדר מסע הסברה הולם לרפורמת המהו"ת. בדוח מוצעים כיווני פעולה יישומיים לקובעי המדיניות ולמפעילי הליך המהו"ת, אשר יסייעו לטפל בסוגיות, ויקדמו הטמעה מיטבית של החוק בתוך יחידות הסיוע.

פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון ברוקדייל: "בעזרת חוקרים מצויינים ומחקר מעמיק ומקצועי, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מסייע בטיוב מדיניות ושירותים חברתיים לפרט ולמשפחה. המחקר הנוכחי מתפרסם סמוך לפקיעת הוראת השעה, וממצאיו מעידים על התועלת הרבה שתצמח מקיבוע המהו"ת בחקיקה."

ח"כ חיים כץ, שר העבודה והרווחה: "נתונים אלו מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע ואת הצורך להמשיך את פעילותם ואף להרחיבה. היחידות מהוות גשר בין זוגות המבקשים להתגרש ומסייעות להם לעבור את התהליך באופן שימנע פגיעה בילדים ובמשפחה כולה."


ד"ר טלי באייר-טופילסקי, ראש צוות בחטיבת המשפחה, מכון ברוקדייל: "ישנה הסכמה רחבה בספרות שהליך לעומתי-משפטי אינו מתאים לטיפול בסכסוכים משפחתיים ופוגע בבני המשפחה וביחוד בילדים. לכן, ברוב מדינות ה OECD ננקטים צעדים לעודד דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך. לפני כניסת החוק לתוקף, הייתה אמנם אפשרות למשפחות להגיש בקשה ליישוב סכסוך כדרך חלופית לתביעה, אך מעטים ידעו עליה ורק 6% עשו שימוש באפשרות זו. המחקר מראה, שבעקבות החוק ולאחר מפגשי המהו"ת, כמחצית מהמשפחות בחרו שלא להגיש תביעה משפטית. שינוי זה הוא משמעותי מאוד ומצביע על השגת המטרה הראשונית שלשמה חוקק החוק."


יהודית אסף, מנהלת יחידות הסיוע במשרד העבודה והרווחה: "נתונים אלה מעידים על חשיבותם של יחידות הסיוע המהוות גשר בין זוגות המבקשים להתגרש ומסייעות להם לעשות זאת באופן שימנע פגיעה בילדים, אנו רואים שלמרות רמת סכסוך גבוהה ותקשורת לא יעילה שנמצאת בקרב זוגות אלה, במקרים רבים בני הזוג הצליחו להגיע להסכמה בעזרת יחידות הסיוע. כמו כן, המודעות הגוברת של גורמי רווחה ומערכת המשפט מובילים לסיום מהיר ומוסכם של הסכסוך המשפחתי מחוץ לכתלי בתי המשפט באמצעות הליכי גישור וטיפול."

מאפייני הסכסוך במשפחות שהשתתפו במפגשים:
ב – 78% מהמשפחות ילדים היו במוקד הסכסוך. למשל, משמורת והסדרי קשר. רוב המשתתפים דיווחו על עוצמה גבוהה ביותר של העימות המשפחתי (68%).
אלימות פיזית – כרבע מהמשתתפים (23%) דיווחו שנפגעו מאלימות פיזית של הצד השני בסכסוך, ללא הבדל משמעותי בין גברים ונשים בשיעורי החשיפה לאלימות.

מטרת המחקר ושיטת המחקר:
מחקר חלוץ זה נועד לסייע לקובעי המדיניות בפיתוח הליך המהו"ת ובשיפורו, תוך כדי הטמעתו ביחידות הסיוע ולפני פקיעת הוראת השעה לחוק. לשם כך, ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר הערכה ארצי שכלל את כל יחידות הסיוע בארץ. המחקר בחן מנקודת המבט של גברים ונשים שהשתתפו בהליך ושל גורמי המקצוע, את העמדות כלפי החוק ומטרותיו, את אופן היישום של המפגשים ואת תוצאותיהם הראשוניות. כמו כן, נבחנו ההישגים והאתגרים שעלו בתקופת ההטמעה של המפגשים ביחידות הסיוע. בנוסף, המחקר הוא הראשון המציג נתונים על הבדלים מגדריים בהגשת תביעות בעניין גירושין. במחקר נעשה שימוש בסקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של 240 לקוחות, שנערך כשלושה חודשים לאחר שסיימו את הליך המהו"ת. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם לקוחות ועם בעלי תפקידים שונים, נעשה שימוש בקובץ מנהלי של יחידות הסיוע ונערך ניתוח תוכן של סיכומי ועדות של הכנסת.

רקע נוסף על החוק ועל יחידות הסיוע
חוק המהו"ת חוקק בעקבות הצעת חוק ממשלתית אשר מוזגו אליה הצעות חוק פרטיות חוצות מפלגות של חברי הכנסת מרב מיכאלי ממפלגת העבודה, שולי מועלם-רפאלי מרשימת הבית היהודי, עליזה לביא ממפלגת יש עתיד ויריב לוין מן הליכוד.


מטרתו "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".
יחידות הסיוע. הוקמו לצד בתי משפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, כשייעודן העיקרי להוביל לסיום מוסכם של הסכסוך המשפחתי ולהפחית את הצורך בהתדיינות משפטית בסכסוכי משפחה. היחידות מתנהלות במרחב שבין מערכת המשפט, המפקחת על נוהלי העבודה של היחידות, לבין שירותי הרווחה, האחראיות עליהן מבחינה מנהלית ומקצועית.


מטרת מפגשי המהו"ת ביחידות: לתת לצדדים מידע רלוונטי ליישוב הסכסוך, לערוך היכרות ראשונית עם המשפחה (אינטייק) כדי להמליץ לצדדים על דרך מתאימה עבורם לניהול הסכסוך, ולצורך תיאום המשך ניהול הסכסוך במשפחה. רק לאחר מפגשי המהו"ת ביחידות הסיוע, הצדדים יכולים להחליט אם להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, או ליישב את הסכסוך בהסכמה בכלים שאינם משפטיים.


בישראל, עד חקיקת חוק המהו"ת ובשונה מרוב מדינות ה OECD, המדינה לא חייבה את הצדדים המבקשים לפתוח בתביעה בעניין משפחתי, בכל הליך מקדים שהו. בתוך כך, לפני כניסת החוק לתוקף, כמעט כל המשפחות שפנו לערכאה משפטית בשל סכסוך משפחתי, פתחו בהליך שיפוטי של תביעה.








טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS
- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: רח' היצירה 19 רחובות  |  08-9361736  |  info@talniri.co.il