חרף השינויים בתנאים הכלכליים העולמיים, ריבית בנק ישראל נותרה כמעט שנה ללא שינוי

סקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף הכלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן
המדד המשולב לבחינת מצב המשק – 2015 התאפיינה בהתרחבות הצריכה הפרטית לצד חולשה בפעילות התעשייתית
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2015 בכ-0.2% (לעומת החודש הקודם). מדובר בקצב הצמיחה החודשי הנמוך ביותר מאז חודש מאי 2015, המשקף את ההתמתנות בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים.
בסיכום שנת 2015, עלה המדד המשולב בכ-2.9% (בממוצע), לאחר עלייה של 2.1% בשנת 2014. הגורמים העיקריים אשר תרמו להאצה בקצב צמיחת המדד המשולב אשתקד הם: מדדי הפדיון במסחר ובשירותים לצד גידול במשרות הפנויות. מנגד, הרכיבים העיקריים שקיזזו את הצמיחה הם המדדים של יצוא הסחורות והשירותים. נתונים אלה, מדגישים את חוסר האחידות בהרכב הפעילות במשק בשנה החולפת, תוך הטייה לצד של צריכה פרטית, גם על רקע השיפור בשוק העבודה, וחולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים בהובלת ענפי התעשייה. כפי שניתן לראות בתרשים, קצב הצמיחה השנתי הממוצע של המדד המשולב (המשקף את פעילות הסקטור העסקי) מצוי סביב 3% מאז שנת 2012. מדובר בשיעור נמוך מקצב הצמיחה הממוצע בין השנים 1999-2011, שלמרות המשברים בשנים 2001-2003 וב-2009, עמד על 4.3% לשנה בממוצע. דהיינו, ניכרת "ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה. זאת, ככל הנראה, עקב ההאטה בגידול בנפח הסחר העולמי בארבע השנים האחרונות, לצד ההשפעות המצטברות של התיסוף הריאלי של השקל בשמונה השנים האחרונות, אשר פגעו ביצוא הישראלי.
בחינת הנתונים הרבעוניים מעלה כי ברביע הרביעי אשתקד צמח המדד המשולב בכ-2.8%, לאחר צמיחה של 3.0% ו-3.2% בשני הרביעים שקדמו, זאת בהמשך למגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה בארבעת הרביעים האחרונים. כמו כן, מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2014, בו חל מבצע "צוק איתן". לאור האמור, ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2015, אשר יפורסמו במהלך חודש פברואר, יצביעו על המשך צמיחה מתונה (ייתכן ובקצב נמוך יותר או דומה לזה של הרביע הקודם) בפעילות הסקטור העסקי.
לסיכום, נתוני המדד המשולב לרביע הרביעי של 2015, מצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה לעומת שלושת הרביעים הראשונים של 2015. ייתכן שהפעילות בחודשים אלה הושפעה לרעה מהמצב הביטחוני. על רקע זה, על פי התחזית העדכנית של לאומי, נראה כי בהיעדר החרפה במצב הביטחוני, בשנת 2016 צפוי הסקטור העסקי לצמוח בכ- 2.8% והתוצר המקומי הכולל של ישראל צפוי לצמוח בכ-2.7%, שיעורים הנמוכים מהממוצעים ארוכי הטווח, אך מעט גבוהים יותר מאומדני הלמ"ס לשנת 2015. מלבד הגורם הביטחוני, תחזיות אלו חשופות לאפשרות של האטה נוספת בצמיחת נפח הסחר העולמי, תוך פגיעה ביצוא הישראלי והפחתת תחזית הצמיחה של הסקטור העסקי הישראלי בשנת 2016.
חרף השינויים בתנאים הכלכליים העולמיים, ריבית בנק ישראל נותרה כמעט שנה ללא שינוי
ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2015 נותרה ללא שינוי, ברמה של 0.1%. בדומה להותרת הריבית ללא שינוי, בהודעת בנק ישראל לא הוצגו כלי מדיניות חדשים כלשהם. זאת, למרות שצויין בהודעה כי חלה עלייה ברמת הסיכונים הנוגעים לעמידה ביעד יציבות המחירים של ישראל והצמיחה. בהתייחסות למדיניות המוניטארית בעולם, בנק ישראל מציין את נכונות הבנק המרכזי של אירופה להעמיק את מידת ההרחבה המוניטארית (הרחבה כמותית, ריבית שלילית ועוד), וכן את העובדה שישנה לאחרונה ירידה ניכרת בציפיות בשווקים הפיננסיים בנוגע להמשך העלאת הריבית על ידי הבנק הפדרלי של ארה"ב. למרות זאת, לא היה שינוי במדיניות המוניטארית של בנק ישראל וככל הנראה גם במסרים צופי פני עתיד הכלולים במלל המלווה של ההחלטה.
מזה מספר חודשים יש בנימוקים של בנק ישראל להשארת הריבית ברמתה הנוכחית, ציון שציפיות האינפלציה לטווחי זמן ארוכים יחסית, כפי שבא לידי ביטוי במכשירים פיננסיים שונים, "מעוגנים במרכז יעד יציבות המחירים" – דבר אשר ככל הנראה אמור לתת "תחושת נוחות". יתר על כן, בנק ישראל ממשיך להדגיש שהאינפלציה השלילית השוררת בישראל "חיצונית" וזמנית ונובעת מהגורמים הבאים: תנאים עולמיים, כמו ירידת מחירי הסחורות ובפרט אנרגיה; תיסוף השקל ביחס לסל המטבעות; וכן מסדרה מתמשכת של הפחתות מחירים יזומות (אדמיניסטרטיביות). מדדי החודשים ינואר ופברואר 2016, הצפויים להיות שליליים בשיעור מצטבר של אחוז אחד, יושפעו גם כן מהפחתות מחירים יזומות.
לא מן הנמנע, שהחרפה של ממש בסיכונים הכלכליים העולמים תביא את בנק ישראל להחליט על שימוש בכלים מוניטארים נוספים מעבר למצב כיום. החרפה במצב הכלכלי העולמי עלולה להיות קשורה לתרחישים אפשריים שונים ובהם: התממשות תרחיש ספציפי או נרחב של משבר חוב קונצרני במדינות מתעוררות; החרפה נוספת של המגמות השליליות והתנודתית בשווקים הפיננסיים כתוצאה מן המגמות בסין; השפעה בלתי מייצבת של מחירי נפט "נמוכים מדי" על המצב הכלכלי של מדיניות מפיקות נפט; והמשך השפעת תרחישים אפשריים אלו, דרך מגוון ערוצים, גם על המצב הכלכלי והפיננסי במדינות המפותחות.
בהמשך לאמור לעיל, מבחינת הכלים שבנק ישראל עשוי לעשות שימוש בהם במידת הצורך ניתן להזכיר את: השימוש בריבית נומינאלית שלילית – בדומה למדינות האיחוד המוניטארי האירופאי ומדינות אירופאיות נוספות – כלי שיש הסבורים שתועלתו "נטו" איננה רבה; הרחבת האמצעים להגדלת בסיס הכסף באמצעות רכישת איגרות חוב בשווקים – עם סיכון של ליבוי אינפלציה של מחירי נכסים שונים; הפעלה של כלי אשראי מכוון כמו במערכת ה- TLTRO האירופאית ועוד.
עולה השאלה האם התרופות שהמשק הישראלי זקוק להן בעת הנוכחית אמנם מצויות בתחום המוניטארי, או שהדגש צריך לעבור במידה רבה יותר לתחום התקציבי, תוך התמקדות ספציפית בנושאים שתועלתם למשק ולחברה בישראל תהיה רבה יותר מאשר השארת הריבית ברמה אפסית או אף הורדתה בכמה עשיריות נקודות האחוז לרמה שלילית. ראוי שהדגש יהיה על מהלכים המביאים לחיזוק ביטחון ואמון הפירמות בישראל, באמצעות מגוון כלים ייעודיים, כך שיבקשו להרחיב את פעילותן בישראל. בצד הכלכלי-חברתי יש מקום להגברה ניכרת של שיתוף הפעולה הציבורי-פרטי לשם קידום הכשרה מעשית של עובדים לתפקידים פרודוקטיביים, זאת כפי שנעשה במדינות שונות בעולם במסגרת תכניות שונות המוכרות תחת הכותרות שלapprenticeship, mentoring ו-on the job training.
סקר החברות של בנק ישראל – בתחילת 2016 צפוי שיפור מתון בפעילות הסקטור העסקי, בעיקר בשוק המקומי
סקר החברות של בנק ישראל, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מלמד על עלייה מתונה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע הרביעי של 2015, בהשוואה לרביע השלישי.
עם זאת, קיימת שונות גדולה יחסית בין ענפי הפעילות השונים, המדגישה את חוסר האיזון בהרכב צמיחת המשק הישראלי בעת האחרונה, שנשען בעיקר על צריכה פרטית ובנייה למגורים ופחות על היצוא (בפרט, התעשייתי). בהתאם לכך, בענפי המסחר והשירותים נרשמה התרחבות מהירה יחסית בפעילות, וכך גם בענף הבינוי, אם כי, תוך התמתנות משמעותית בקצב ההתרחבות. במקביל, בסקטור התעשייה נרשמה התרחבות מתונה ביותר לאחר שלושה רביעים רצופים של התכווצות בפעילות.
כפי שניתן לראות בתרשים, ברביע הרביעי של 2015 חלה התאוששות בפעילות הסקטור העסקי, ומאזן הנטו (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה) חזר להיות חיובי, לאחר שנע סביב התחום השלילי מאז הרביע השני של 2014. במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, במהלך הרביע הראשון של 2016 צפוי המשך שיפור מתון בפעילות הכלכלית של הסקטור העסקי בשוק המקומי בעיקר, בהובלת ענפי המסחר והשירותים, לצד הרעה בפעילות של ענף המלונאות ושל היצוא התעשייתי, על רקע החולשה המתמשכת בביקושים מחו"ל. נדגיש כי ממצאים דומים עולים גם מסקר הערכת המגמות בעסקים לרביע הרביעי של 2015 שנערך על-ידי הלמ"ס. לא מן הנמנע שהערכות הפירמות בחודשים הבאים, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית העתידיים של הממשלה (כפי שצויין בפסקה הקודמת).
כתבו: ד"ר גיל מ. בפמן
יניב בר