בנק ישראל מפרסם את הדוח החצי-שנתי על היציבות הפיננסית

המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים
• המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה במחירי הנכסים כתוצאה מעלייה בתשואות, אם זו תנבע מעלייה בפרמיית הסיכון או תלוּוה בצמיחה חלשה מההערכות המוקדמות. בפרט ממשיכה להוות סיכון החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות.
• המערכת הפיננסית חשופה גם לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית. הדוח מציג שורת בדיקות בנוגע למשבר אפשרי כתוצאה מהטלטלות שעובר המשק הסיני, ירידת מחירי הסחורות, והמאזן של המשקים המתעוררים שלוו סכומים גבוהים בחו"ל, בייחוד במט"ח. הבדיקות מוליכות למסקנה שמשבר כזה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי.
• הדוח כולל תיבה על בנקאות הצל, וזו מדגישה עד כמה חשוב לקיים על מוסדותיה פיקוח יציבותי מאוזן, נוסף על פיקוח צרכני. דברים אלה תקפים במיוחד לגבי הגופים המממנים עצמם באמצעות הנפקת אג"ח לציבור.
בנק ישראל מפרסם היום את הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף דצמבר 2015. פרסומו של דוח היציבות מעוגן בהגדרת התפקיד של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה – והוא מקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.
דוח היציבות כולל סקירה של הסיכונים למתווכים הפיננסיים הניצבים בלב המערכת הפיננסית – הבנקים וחברות הביטוח – ושל הסיכונים למגזר העסקי הלא-פיננסי ולמשקי הבית, והוא בוחן את החשיפה של המערכת הפיננסית לסיכונים אלה. על פי הדוח, יציבותם של הבנקים וחברות הביטוח נשמרה על אף הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015 עלתה רווחיותה של המערכת הבנקאית, וכן עלה יחס ההון של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. רווחיותן של חברות הביטוח ירדה בתקופה זו, אולם ההון העצמי המוּכּר שלהן עלה. הדוח כולל תיבה על בנקאות הצל, וזו מדגישה עד כמה חשוב לקיים על מוסדותיה פיקוח יציבותי מאוזן, נוסף על פיקוח צרכני; דברים אלה תקפים במיוחד לגבי הגופים המממנים עצמם באמצעות הנפקת אג"ח לציבור. פיקוח יציבותי מתאים יכול לצמצם את הסיכונים הגלומים בבנקאות הצל, ולאפשר למשק ולציבור ליהנות בבטחה מיתרונותיה.
 

המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם ולמרות הטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים. עם זאת, המערכת הפיננסית חשופה לשני סיכונים מהותיים:
1. המערכת הפיננסית חשופה לסיכון הנשקף מריבית נמוכה לאורך זמן. בדומה למשקים מפותחים אחרים, גם בישראל הביאו הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות לעלייה חדה של מחירי הנכסים. עלייה זו יצרה סיכונים, ואלה עלולים להתממש בתרחישים מסוימים של עליית הריבית. אמנם עלייה של התשואות בעולם ובישראל צפויה להתרחש על רקע צמיחה בריאה, אולם אם זו תהיה חלשה מההערכות המוקדמות, או אם התשואות יעלו כתוצאה מעלייה בפרמיית הסיכון, מחירי הנכסים עלולים לרדת. התפתחות זו תפגע במשקיעים, בכללם הגופים הפיננסיים.
בפרט נשקף סיכון משמעותי מהחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור, מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים במידה ניכרת למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן. אולם הפיקוח על הבנקים הטיל בשנים האחרונות מגבלות, שנועדו להפחית עבור הלווים את הסיכון שהם יתקשו לעמוד בהחזר המשכנתא, ולצמצם את הסיכונים הנשקפים למערכת הפיננסית משוק הדיור. אכן, נראה כי ישנו שיפור מתמשך באיכותו של תיק האשראי לדיור. במקביל המערכת הפיננסית חשופה למחירי הנכסים הפיננסיים, הן ישירות – דרך ההחזקה בנכסים אלה – והן בעקיפין, דרך השפעתם של מחירי הנכסים הללו על יכולתן של החברות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהבנקים ומהמשקיעים המוסדיים.

2. המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של הדבקה פיננסית בין-לאומית – התפשטות של ירידות שערים חדות בשווקים ממדינה אחרת לישראל. מוקד הסיכון ליציבות הפיננסית העולמית נדד מהמשקים המפותחים למשקים המתעוררים, ובפרט התגברו הסיכונים הנובעים מהטלטלות שעובר המשק הסיני, מהירידה המתמשכת במחירי הסחורות, ומהמאזן של משקים מתעוררים בעלי חוב גבוה במט"ח. שורת הבדיקות המוצגות בדוח מובילה למסקנה שמשבר אפשרי כתוצאה מסיכונים אלה צפוי להשפיע על ישראל במידה מוגבלת בלבד, בתנאי שהוא לא יתפשט למדינות המפותחות ולא יהפוך למשבר גלובלי. מצאנו כי מנקודת המבט של המשק הישראלי יש משמעות רבה יותר למשבר בסין שידביק את המדינות הקשורות אליה בקשרי מסחר. מבין ערוצי ההדבקה הפוטנציאליים שבחנו נראה שמערוץ היצוא נשקף הסיכון הרב ביותר, בפרט אם משבר במדינות החשופות לסיכון ילוּוה בפיחות משמעותי של מטבעותיהן ביחס לשקל.