האטה במגמת העלייה בכניסת התיירים לארץ, לצד ציפיות לצמיחה חיובית בפעילות יצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה

סקירת מאקרו שבועית, פרי עטם של אנשי אגף הכלכלה בלאומי (בראשות ד"ר גיל בפמן).
בחודשיים האחרונים נבלמה מגמת העלייה בכניסות התיירים. עם זאת, ציפיות לצמיחה חיובית בפעילות יצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה
בחודש מרץ השנה הגיעו לישראל כ-234 אלף תיירים, מתוכם כ-210 אלף נכנסו בדרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון כמעט זהה לנתוני החודשיים הקודמים.
למעשה מאז חודש ינואר 2015, בו חלה עלייה של כ-2% לעומת החודש שקדם במספר כניסות התיירים לישראל, נבלמה (ייתכן ובאופן זמני בלבד) מגמת העלייה שהחלה לאחר תום מבצע "צוק איתן", ומספר הכניסות החודשי נותר ברמה דומה מתחילת .

הסברים אפשריים לכך הם: מגמת הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה על רקע המצב הכלכלי הקשה והפיחות החד שחל בשער החליפין של הרובל, בין היתר אל מול השקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; וכן התיסוף שחל בשער החליפין של השקל אל מול האירו בעת האחרונה, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים. נציין כי לתיירות הנכנסת ממדינות אלה נתח נכבד בפעילות הענף. על כן, המגמות שתוארו, במידה וימשכו, עלולות להשפיע לרעה על קצב התאוששות הענף.
מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי ברביע הראשון של השנה ביקרו בישראל כ-700 אלף תיירים, מתוכם כ-630 אלף תיירים נכנסו בדרך האוויר (מנוכה עונתיות). מדובר עדיין בנתון נמוך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם בהשוואה לרביע הקודם חלה עלייה של כ-6%. לאור עלייה זו בכניסות התיירים, ניתן לצפות לצמיחה חיובית גם בפעילות יצוא שירותי התיירות (ייתכן ובקצב איטי יותר) ברביע הראשון של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בעוד כחודש. זאת, בשל המתאם החיובי הקיים בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי בנתוני העבר.

לסיכום, מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה עלייה במספר כניסות התיירים אשר נמשכה גם בחודש ינואר השנה ונבלמה בחודשיים האחרונים. נדגיש כי רמה זו עדיין רחוקה בכ-20% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שציינו בסקירות קודמות, מספר התיירים הנכנסים עשוי לשוב לרמתו טרם המבצע לקראת סוף השנה הנוכחית ואולי רק בתחילת שנת 2016 (בטווח של בין שנה לשנה וחצי לאחר האירוע הביטחוני) לאור ההאטה בחודשים האחרונים. זאת, בהנחה שלא יהיו אירועים חריגים נוספים במהלך התקופה הקרובה.
העלייה בהיקף ההשקעות הישירות בתחילת 2015, צפויה להמשיך ולתמוך ביציבות השקל
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-870 מיליוני דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי הטכנולוגיה העילית והמידע והתקשורת. מדובר בהיקף השקעה גבוה מהממוצע החודשי ב-12 החודשים האחרונים. בנוסף, נדגיש כי מתחילת השנה הושקעו כ-1.6 מיליארד דולר, היקף גבוה יותר מההשקעה ברביע הקודם – נתון שעשוי להצביע על התפתחות חיובית בזרם ההשקעות הנכנסות. מנגד, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בפברואר בכ-30 מיליוני דולרים, כשעיקר הפעילות התרכזה בענף התעשייה.
ההשקעות הפיננסיות הנכנסות הסתכמו בפברואר בכ-220 מיליוני דולרים, כתוצאה מהשקעות במניות ובאג"ח לצד מימושים במק"מ, בהמשך למגמה של החודשיים הקודמים. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר, נתון הגבוה פי שלושה מהיקף ההשקעה בחודש הקודם. זאת בעיקר על רקע חידוש ההשקעות מצד המשקיעים המוסדיים לאחר שלושה חודשים של מימושים בהיקף נרחב.

לסיכום, נציין כי העודף בתנועות ההון הנכנסות נטו בשנת 2014 לצד העלייה בהשקעות הישירות במשק בתחילת 2015 ולצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה בהמשך למגמה בשנים האחרונות, מהווים גורמים בסיסיים התומכים ביציבותו של השקל אל מול סל המטבעות. עם זאת, בעת האחרונה חל פיחות מחודש בשער החליפין של השקל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר מול המטבעות השונים ברחבי העולם; הערכות המשקיעים לגבי התרחבות צפויה בפערי הריביות בין הריבית הדולרית בארה"ב וריבית בנק ישראל; ופעולות שביצע בנק ישראל ביניהן עלייה בקצב רכישות המט"ח החודשיות. ייתכן כי גם להיקף הגדל של תנועות פיננסיות יוצאות בחודשים הראשונים של השנה הייתה השפעה על היחלשות השקל. כפי שציינו בעבר, פעולות אלו של בנק ישראל תומכות אמנם בפיחות בשער השקל (בעיקר מול הדולר) בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך הגורמים הבסיסיים שצויינו, בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה, תומכים ביציבותו של השקל.
המגמה החיובית בהשקעות הישירות עשויה להימשך גם במהלך 2015. סקטור הטכנולוגיה עשוי להמשיך לרכז עניין רב

נתוני בנק ישראל מלמדים בנוסף, כי בשנת 2014 הסתכם היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בכ-6.4 מיליארד דולר. מדובר בירידה בהיקף ההשקעה בהשוואה לשנת 2013, אשר הסתכמה בכ-11.8 מיליארד דולר, כפי שניתן לראות בתרשים.
על פי דו"ח של הלמ"ס בנושא השקעות ישירות לפי ענפי כלכלה ולפי מדינות בשנים 2011-2013, ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים בענפי הייטק ובמחקר מדעי (הכולל גם מחקר בתחום ההייטק) היוו ב-2013 כ-27% מסך ההשקעות הישירות במשק, ובענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית כ-21% (בהובלת השקעה בולטת במיוחד בתעשיית המתכות הבסיסיות). עוד עולה מהדו"ח כי בשנים אלה חלו מגמות גידול בהשקעות הישירות בענפי יצור מוצרי מתכת, יצור מוצרי מזון ומשקאות, יצור מוצרי נפט, כימיקלים ותרופות, ובמספר ענפי שירותים, אשר התרכזו בעיקר בתעשיית הפיננסיים. בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מקורן במדינות המפותחות, ובעיקר ארה"ב (32%) ומדינות אירופה (10%), לצד השקעה בולטת מאיי ברמודה (8%). פעילות ההשקעות על ידי משקיעים ממדינות אסיה היתה נמוכה בשנים אלה אולם בעת האחרונה נראה כי גוברת ההתעניינות בקרב משקיעים מסין, סינגפור, הונג קונג ויפן בתעשיה המקומית, ובפרט בחברות הזנק וחברות פיננסיות.

במבט קדימה, החברות הישראליות צפויות להמשיך ולרכז עניין רב בקרב המשקיעים ברחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק, ולתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על ידי זרים שהחלה בראשית השנה.
כתב: יניב בר