המפתח למדיניות המוניטארית ממשיך להימצא בגזרת המט"ח

הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות
· הריבית לחודש אפריל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.1%, בהתאם להערכת הקונצנזוס ולהערכתנו. הטון העולה מההודעה ניטראלי יחסית ובוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם ההסתברות שהשוק המקומי ייחס בימים האחרונים להפחתת הריבית לטריטוריה שלילית ולהשקת תוכנית הרחבה כמותית, דעה שלא היינו שותפים לה.

· ההודעה מציינת את סביבת האינפלציה השלילית בשנה האחרונה שבחלקה נובעת מירידת מחירי האנרגיה בארץ ובעולם. במבט קדימה, הועדה נשענת על ממוצע החזאים (1.2%) ועל תחזית המחקר (1.1%) שמצפים לחזרה של האינפלציה אל תוך גבולות היעד. להערכתנו, ציפיות אלו מוטות כלפי מעלה (התחזית שלנו לשנה הקרובה עומדת על 0.6%), כך שגורם זה ימשיך להוות לדעתנו מקור להפתעות כלפי מטה ומכאן להפעיל לחץ לנקיטת צעדים מרחיבים נוספים מצד בנק ישראל.

· מבחינת הפעילות הריאלית, הטון העולה מההודעה פחות אופטימי, בפרט על רקע החולשה האחרונה ביצוא ובאופן כללי בשל החזרה לקצבי הצמיחה שאפיינו את המשק טרום התנודתיות של הרביע השלישי והרביעי ב-2014. בהקשר זה תחזית מחלקת המחקר ל-2015 נותרה ללא שינוי (3.2%), אם כי הדבר משקף תמונה חלשה יותר. זאת, על רקע הנמכה של הגידול הצפוי בצריכה הציבורית ובהשקעות, הנמכה שקוזזה בהשפעת קצה גבוהה יותר לאחר הצמיחה הגבוהה ברביע האחרון של 2014. גם בבחינת הסביבה הגלובלית הועדה ציינה תמונה מעורבת: מחד, היחלשות מסוימת לאחרונה בצמיחה בארה"ב והתמתנות בציפיות להעלאת הריבית השם, ומנגד שיפור מסוים בפעילות באירופה.

· בנוגע לשע"ח, הועדה מציינת בהודעה את השונות הגבוהה בשע"ח הצולבים של השקל כתוצאה מהשינויים ביורו-דולר בעולם (השקל נחלש בכ-5% מול הדולר והתחזק בכ-%5 מול היורו), אך בסיכומו של דבר מאז ההחלטה הקודמת נרשמה היחלשות של כ-2% בשע"ח הנומינאלי אפקטיבי. להערכתנו, שע"ח יוסיף להוות את הגורם המניע למדיניות המוניטארית בחודשים הקרובים, כלומר נמשך הלחץ על בנק ישראל לחדש את מגמת הפיחות בכדי להעלות במידה מסוימת את סביבת האינפלציה ולתמוך ביצוא. מטלה זו אינה פשוטה נוכח הכוחות המבניים המקומיים התומכים בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם. מנגד, ייתכן ולחצים מסוימים להיחלשות השקל יגיעו בטווח הבינוני כתוצאה מהרעה במצבה המדיני של ישראל במידה ואכן הממשלה שתוקם תהיה ממשלת ימין-חרדים.

· לפיכך, אנו מעריכים כי ללא פיחות משמעותי בשע"ח של השקל, הסבירות לנקיטת צעדים מרחיבים נוספים בחודשים הקרובים נותרת גבוהה למדיי. בין צעדים אלו ניתן למנות הפחתה נוספת בריבית לכיוון אפסי-שלילי קל, הגברת רכישות מט"ח והכוונה עתידית (כדוגמת מסר ולפיו הריבית המקומית תישאר נמוכה מזו שבארה"ב לפרק זמן ממושך). לעומת זאת, אנו רואים בהשקת תוכנית הרחבה כמותית, הכוללת רכישת אג"ח, כצעד בעל הסתברות נמוכה מאוד וזאת בעיקר בהתחשב במצב הבועתי של שוק הנדל"ן למגורים המקומי.