הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה פרסמה הבוקר (ג') את דו"ח מצב העסקים הקטנים והבינוניים לשנת 2013-2014

הבוקר מפרסמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה את הדו"ח השנתי ה – 2 והמקיף על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל
הדו"ח כולל סקירות, מחקרים, ניתוחים, סיכום פעילות של הסוכנות ופירוט תוכניות ויעדים לשנים הקרובות * מטרת הדו"ח השנתי היא לספק לבכירי ממשל, קובעי מדיניות, ומקבלי החלטות בממשלה ובמשק תמונת מצב מהימנה המשקפת את החסמים, האתגרים והבעיות השונות, עימם נאלצים להתמודד היזמים ובעלי העסקים הקטנים בישראל, המהווים כ – 99% מכלל בעלי העסקים בארץ

שר הכלכלה, נפתלי בנט: "אנו ממשיכים ופועלים למען העסקים הקטנים והבינוניים. בשנה האחרונה נפתח מערך המעוף החדש, הוגדל היקף ההלוואות כדי לחזק את היוזמה בקרב בעלי העסקים, בין היתר באמצעות הסרת חסמים ופתיחת מכרזים ממשלתיים לעסקים בסדר גודל קטן ובינוני. המשימה שלנו, היא לחזק את היזמות – מנוע הצמיחה הגדול ביותר – במיוחד במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, וכך נעשה"

מהנתונים עולה בין השאר:
ü עלייה משמעותית בשיעור היזמות של עסקים צעירים ועסקים בהתהוות בישראל
ü גידול בשיעור העסקים הקיימים מעל 3.5 שנים
ü שיעור היזמות הטכנולוגית בשנת 2013 גדל פי 2.5
ü במהלך 2013 אושרו כ-4,000 הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה התמקדה השנה ביישום רפורמה מקיפה במערך של מוקדי השטח שלה, שהופעלו בעבר באמצעות סניפי ה"מט"י". הליך המכרז להפעלת מערך מוקדי השטח הסתיים בדצמבר 2013 ובו נבחרו ארבעה מפעילים, שהינם אחראים להקמה ולהפעלה בפריסה ארצית של מערך השטח של הסוכנות על ידי סניפי "מעוף".

במסגרת תפקידה, יוזמת ומקדמת הסוכנות פעילויות משותפות עם ארגון ה-OECD לגיבוש מדדים ושיטות להערכת תכניות סיוע לעסקים וביצוע הערכה מקיפה למגזר העסקים הקטנים והבינוניים והמדיניות בישראל. במסגרת זו, ביצעה הסוכנות מחקר על מימון ואשראי של עסקים קטנים ובינוניים תוך השוואת הממצאים עם 31 מדינות אחרות ב-OECD.
בד בבד נערכה עבודה משותפת עם האיחוד האירופי להערכת המדיניות של ישראל בנוגע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים לפי עקרונות חוק העסקים הקטנים של האיחוד האירופי.

ממצאים עיקריים מובאים להלן ומפורטים בדו"ח המצ"ב ובתקציר המנהלים.
קצת על פעילות הסוכנות בשנה האחרונה:
ü במערך "מעוף" החדש יופעלו יותר מ-30 סניפים בכל הארץ, שכבר מספקים מגוון שירותי סיוע ליזמים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, תוך הקפדה על סטנדרט אחיד למתן שירותי ייעוץ, הדרכה ותמיכה בעסקים.

ü מוקדי שטח וותיקים - ב 2013 במסגרת מוקדי השטח של הסוכנות (טרם הרפורמה) ניתן ייעוץ לכ-7,000 יזמים ובעלי עסקים. מעל 117,000 שעות ייעוץ ניתנו לעסקים זעירים (שבהם עד ארבעה מועסקים), וכ-70,000 שעות ייעוץ נוספות ניתנו לעסקים קטנים ובינוניים. מוקדי השטח ביצעו אבחונים לכ-1,600 עסקים ויזמים, ובעקבותיהם הוכנו תכניות עסקיות. בשנה זו התקיימו כ-280 קורסים וסדנאות, ובהם לקחו חלק יותר מ-4,100 משתתפים. נוסף על כך, סייעו מוקדי השטח של הסוכנות לכ-7,000 אנשים, בהם דורשי עבודה, אנשים מעל גיל 45 ואנשים מהמגזר החרדי, ללמוד כיצד יש להקים ולנהל עסק באופן אפקטיבי. סך התקציב של מוקדי השטח בשנה זו עמד על כ-64 מיליון ש"ח.

ü הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ומשרד האוצר מפעילים קרן למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים. במהלך שנת 2013 אושרו כ-4,000 הלוואות בערבות מדינה בהיקף כולל של כ-2 מיליארד ש"ח. נוסף לאמור, הקרן לעידוד השיווק בחו"ל העניקה במהלך 2013 סיוע ל- 114 יצואנים קטנים ובינוניים בהיקף של כ- 25 מיליון ש"ח.

ü הסוכנות לעסקים קטנים, בשיתוף החשב הכללי במשרד האוצר, גיבשו ופרסמו הנחיות ממשלתיות המעודדות שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזי הרכש הממשלתיים. כמו כן, פרסמה הסוכנות 45 חוות דעת הנוגעות להצעות חוק שונות על מנת להפוך אותן לידידותיות יותר ותואמות יותר לצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

תגובות:
מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג: "משרד הכלכלה פועל לקידום הצמיחה הכלכלית והגדלת שיעור התעסוקה במשק בראייה חברתית כלכלית הדוגלת בצמצום הריכוזיות, הגדלת התחרותיות, הכנסת שחקנים חדשים לשוק, הורדת יוקר המחייה והקטנת הפערים החברתיים בישראל. עסקים קטנים ובינוניים חזקים הם תנאי למשק יציב וצומח ולחברה שוויונית יותר ולכן תמיכה בעסקים אלו היא אחת משש המטרות המרכזיות של משרד הכלכלה, שהגדיר שר הכלכלה, נפתלי בנט, לשנים הקרובות. ההגנה על מגזר עסקי חזק, יצרני ומשגשג הפועל בהגינות מסחרית ועסקית מהווה אינטרס חברתי ראשון במעלה עבור כולנו, על מנת להיטיב עם הצרכנים, עם העובדים ועם בעלי העסקים כאחד. כדי להגיע ליעד שהציב משרד הכלכלה לשנים הקרובות ולעמוד בו, על ישראל להיות בין 15 הכלכלות המובילות בעולם. לשם כך ישראל חייבת להוביל בעולם גם במדיניותה כלפי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים המהווים 99% מכמות העסקים במשק.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: הדו"ח השנתי שלנו מתפרסם שבועות ספורים אחרי הימים הקשים של מבצע צוק איתן אשר הבהירו לכולנו שוב את רמת הפגיעות הגבוהה של העסקים הקטנים והבינוניים במציאות הישראלית ההפכפכה – עת הרגשנו כולנו ובעיקר העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים, את ההשפעות של חוסר ודאות ושל מצבי חירום על עסק ללא מזרן מימוני וללא רשת ביטחון סוציאלית. לא בפעם הראשונה, ניצבו בחזית הנפגעים כלכלית עסקים קטנים וגם בינוניים המספקים תעסוקה לתושבי הפריפריה. עסקים המספקים שירותים ופנאי לתושבי המקום ולתיירים, מתקשים לשרוד ללא הכנסות, בעוד מעט העובדים שיש להם, אינם יכולים אפילו להתייצב לעבודתם. העסקים הקטנים הם שנאלצים להתמודד עם מציאות שבה העובדים המגויסים שיצאו למילואים, ימשיכו לקבל משכורת אך דווקא העסק הקטן לא יזכה לקבל את מלוא ההחזר על היעדרותם עקב שירות חירום לאומי. אבל הקשיים שהעסקים הקטנים מתמודדים אִתם אינם ייחודיים לימי חירום, אלא רק מתעצמים בהם. אם בימי שגרה בעלי העסקים נושכים שפה וממשיכים הלאה, הרי שבאירועי חירום, הנטל הופך כבד מנשוא ולעתים מנחית על העסק הקטן גזר דין מוות. לפיכך תפקידנו לחזק את העסקים הקטנים בשגרה ולספק להם תשתית בריאה לעשיית עסקים בכל עת ואנו ממשיכים במלוא המרץ לחתור לכך.

ד"ר ניר בן אהרון (מחבר הדו"ח) - מנהל תחום מדיניות מחקר וקשרים בינלאומיים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה - מהממצאים העולים מהדו"ח עולה כי למרות הקשיים הרבים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים בישראל, מגזר העסקים הקטנים והבינוניים התפתח וגדל משמעותית בשלוש השנים האחרונות. אנו תקווה כי גם ההאטה שהחלה בעקבות מבצע צוק איתן, תהא זמנית בלבד ומגמת ההתאוששות במגזר זה ובכלל, תימשך."

2.1. ממצאי סקר על מצב העסקים בישראל
הסוכנות ביצעה, זו השנה השנייה ברציפות, סקר תקופתי בכדי למפות את הסוגיות שעמן העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מתמודדים. כ-21% מהעסקים שנבדקו בסקר דיווחו על ירידה במספר המועסקים. יחס זה דומה ליחס שנמצא בסקר שערכה הסוכנות בשנה שעברה. מעל לשליש מהעסקים דיווחו על ירידה במחזור העסקים, בעוד כרבע בלבד דיווחו על עלייה במחזור. החסמים העיקריים שציינו בעלי העסקים בסקר הם תחרות לא הוגנת, עומס ביורוקרטי, חסמים בתחום השיווק, אשראי בנקאי וגיוס מועסקים מקצועיים.

ממצאי הסקר מעלים כי יש הבדל משמעותי בין גדלים שונים של עסקים מבחינת השינוי בהיקף האשראי שקיבלו בשנה האחרונה: כך למשל, בעוד שכ-22% מהעסקים הזעירים (עד ארבעה מועסקים) דיווחו על ירידה בהיקף האשראי, רק כ-2% מהעסקים שבהם 49-20 מועסקים דיווחו על ירידה כזו. שיפור משמעותי שעלה בסקר נוגע לימי האשראי של העסקים: ממוצע ימי אשראי הלקוחות של העסקים ירד באופן מובהק בהשוואה לסקר הקודם מ-66 ימים לכ-50 ימים ובד בבד ירד גם ממוצע ימי האשראי שהעסקים נתנו לספקים שלהם באופן מובהק, והוא עומד על 44 ימים בהשוואה ל-70 ימים בסקר הקודם.

2.2. סקירה סטטיסטית של מצב העסקים במגזר העסקי בישראל 2012
· מספר העסקים הזעירים המעסיקים 4-1 מועסקים עומד על 151,717 עסקים המהווים כ-33% מהעסקים במגזר העסקי, והם מעסיקים 250,291 מועסקים (כ-13% מהמועסקים במגזר העסקי). מחזורם של עסקים אלו עמד על כ-133,275 מיליוני ש"ח (כ-10% מהמחזור במגזר העסקי, לפי נתוני 2011).

· בישראל ישנם גם 249,305 עצמאים שמחזורם העסקי עומד על כ-60,152 מיליוני ש"ח (כ-4% מהמחזור במגזר העסקי, לפי נתוני 2011).

· בחינת נתוני הערך המוסף מעלה כי תרומתם של העסקים הזעירים והעצמאים (4-0 מועסקים) לתוצר העסקי מתקרבת ל-20% מהתוצר העסקי במשק ועומדת על כ-90,184 מיליוני ש"ח (לפי נתוני 2010). פריון העבודה בקבוצת עסקים זו עומד על 158,383 ש"ח למועסק (לפי נתוני 2010).

· מספר העסקים הקטנים המעסיקים 19-5 מועסקים עומד על 46,165 עסקים המהווים כ-10% מהעסקים במגזר העסקי, והם מעסיקים 406,041 מועסקים (כ-21% מהמגזר העסקי). מחזורם של עסקים אלו עמד על כ-206,827 מיליוני ש"ח (כ-15% מהמחזור במגזר העסקי, לפי נתוני 2011), ותרומתם מהווה כ-13% מהתוצר ועומדת על כ-58,428 מיליוני ש"ח (לפי נתוני 2010). פריון העבודה בעסקים הקטנים הללו הנו הנמוך ביותר מכל הקבוצות ועומד על 149,806 ש"ח למועסק (לפי נתוני 2010).

· מספר העסקים הבינוניים המעסיקים 99-20 מועסקים עומד על 11,477 עסקים המהווים כ-2.5% מהמגזר העסקי, והם מעסיקים 435,773 מועסקים (כ-22% ממגזר זה). מחזורם של עסקים אלו עומד על כ-217,159 מיליוני ש"ח (כ-15% מהמחזור במגזר העסקי, לפי נתוני 2011). תרומתם מהווה כ-16% מהתוצר ועומדת על כ-76,151 מיליוני ש"ח (לפי נתוני 2010). פריון העבודה בעסקים הבינוניים עומד על 171,187 ש"ח (לפי נתוני 2010).

ý לשם השוואה, מספר העסקים הגדולים במגזר העסקי המעסיקים 100 מועסקים ומעלה עומד על 1,632 עסקים, המהווים קרוב לחצי אחוז בלבד מהמגזר העסקי, אך הם מעסיקים 598,415 מועסקים (כ-31% מהמועסקים במגזר זה ללא שותפויות מע"מ). מחזורם של העסקים הגדולים במשק (מעל 100 עובדים) עומד על כ-780,887 מיליוני ש"ח (כ-56% מהמחזור במגזר העסקי, לפי נתוני 2011). תרומתם מהווה כ-51% מהתוצר ועומדת על כ-233,769 מיליוני ש"ח (לפי נתוני 2010). פריון העבודה בגופים הגדולים הוא הגבוה ביותר ועומד על 236,963 ש"ח (לפי נתוני 2010).

· מרבית המועסקים ב-OECD ובישראל מרוכזים בעסקים שבהם 9-0 מועסקים ובעסקים שבהם למעלה מ-250 מועסקים. ואולם בעוד במדינות ה-OECD קיימת סימטריה בין קבוצות אלו, כך שהנתח של כל קבוצה עומד על 31% מהמועסקים במשק, הרי בישראל יש הטיה כלפי מעלה (בעסקים בעלי 250 מועסקים ומעלה מועסקים 44% מכלל המועסקים במשק).

· השוואת התוצר העסקי שהעסקים מייצרים לפי קבוצות הגודל, מעלה בישראל תמונה דומה למצב במדינות ה-OECD; המקור של כ-60% מתשלומי ערך מוסף מגיע מעסקים המעסיקים עד 250 מועסקים, וגם ההתפלגות הפנימית דומה, מלבד קבוצת הגודל 9-0 בישראל שיש לה חלק הגדול ב-4.7% יותר בתוצר העסקי בהשוואה לממוצע הקבוצה המקבילה ב-OECD.

פריון העבודה
בשעה שבקבוצת העסקים הזעירים (9-1 מועסקים) ובקבוצת העסקים הגדולים (מעל 250 מועסקים) הפריון ביחס לממוצע במדינה גדול יותר בישראל מהפריון ב-OECD, הרי בשאר קבוצות הגודל (19-10, 49-20, ו-249-50) הפריון היחסי בישראל נמוך מב-OECD.

2.3. מימון עסקים ומיזמים קטנים ובינוניים
אשראי בנקאי הוא אמצעי המימון העיקרי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, והוא מהווה מעל 80% מהאשראי לעסקים. מעל 95% מהאשראי הבנקאי ניתן על ידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. בשנת 2013 עמד סך ההלוואות שהעמידו הבנקים למגזר העסקי על 422 מיליארד ש"ח, מתוכם 187 מיליארד ש"ח הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. משנת 2008 יש מגמה של עלייה בכמות ההלוואות לעסקים קטנים בד בבד עם ירידה קלה בכמות ההלוואות לעסקים הגדולים.

הריבית הבנקאית בישראל להלוואות לעסקים קטנים כפולה כמעט מהריבית הבנקאית שהעסקים הגדולים משלמים. ואולם החל משנת 2009 ניכרת מגמת ירידה משמעותית בהפרש שבין שיעורי הריביות שהעסקים הקטנים והבינוניים מקבלים לבין שיעורי הריביות שעסקים גדולים מקבלים. מגמה זו תואמת את המגמה הקיימת גם ב-OECD, המתאפיינת בירידה בהפרשי הריבית בין עסקים קטנים לגדולים, אולם בישראל מגמה זו חזקה יותר מהירידה הממוצעת במדינות ה-OECD.

היקף ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה גדל בין השנים 2013-2007 פי 12, וב-2013 הועמדו הלוואות בהיקף של מעל 2 מיליארד ש"ח.

2.4. מחקר GEM לשנת 2013

מחקר GEM הוא מחקר אורך בין-לאומי השוואתי רב-שנתי על יזמות ויזמים המספק תמונה השוואתית על מצב היזמות במדינות המשתתפות במחקר. ייחודיות המחקר נובעת מהיותו ממוקד בחקר ההתנהגות היזמית של היזמים בכלל האוכלוסייה במדינה תוך התייחסות לחלוקות משנה, כגון מגדר והשתייכות לקבוצות מיעוטים.

ממצאי מחקר GEM לשנת 2013:
ü עלייה משמעותית בשיעור היזמות של עסקים צעירים ועסקים בהתהוות בישראל, שעמד על 10% לעומת 6.5% בשנת 2012.
ü גידול בשיעור העסקים הקיימים מעל 3.5 שנים, מ-4% בשנת 2012 ל-6% בשנת 2013.
ü עלייה בתפיסת הכישורים והמיומנויות האישיות להקמה ולניהול עסק חדש
ý עלייה בפחד מכישלון (במדד זה ישראל ממוקמת במקום השישי והגבוה מבין מדינות המחקר).
ü שיעור היזמות הטכנולוגית בשנת 2013 גדל פי 2.5 ועמד על יותר מ-10%.

סקר המומחים המתקיים כחלק ממחקר ה-GEM העלה כי התחומים שבהם המגבלות ליזמים הן מינוריות ולפיכך תומכים ביזמות בישראל הם מערכת התרבות והנורמות החברתיות, התשתיות הפיזיות, המקצועיות והמסחריות המפותחות, ותחום המחקר והפיתוח המתקדם בישראל המאפשר יישום והטמעת תוצרים.

התחומים העיקריים שבהם יזמים נתקלים בכשלים ובמגבלות משמעותיות, לדעת המומחים, הם:
• התחום הפיננסי והמימוני
• המדיניות והבירוקרטיה הממשלתית לרבות היקף תכניות ממשלתיות ונגישותן
• מתן חינוך והשכלה להתמודדות עם עולם הכלכלה והטכנולוגיה המודרניים

2.5. הערכת מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ביחס לחוק העסקים הקטנים והבינוניים של האיחוד האירופי

במסגרת פרויקט הערכה בחנו נציגי האיחוד האירופי וה-OECD את מצב ה-SME בישראל והמליצו המלצות בנושאים כגון: חיזוק מוסדות ומנגנונים לקבלת החלטות בתחום מדיניות ה-SME בישראל, פישוט חקיקה וניתוח השפעות רגולטוריות, מיסוד מסגרת להתייעצות פרטית-ציבורית, ביסוס סביבה תפעולית תומכת SME (במיוחד רישום עסקים ותהליכי הקמת עסק, הליכי כינוס נכסים ו"הזדמנות שנייה"), סיוע בנגישות למימון וסביבה חוקית ועסקית תומכת, קידום תרבות יזמית ופיתוח כישורים והגברת כושר התחרות של SME (לרבות רכש ממשלתי וציבורי, חדשנות, קידום היצוא ועוד). מממצאי ההערכה מתברר שבעוד ביצועיה של ישראל בתחומי החדשנות והגישה למימון טובים יחסית, יש צורך לקדם מדיניות של חינוך והכשרה ליזמות, מתן הזדמנות שנייה ליזמים והקטנת העומס הביורוקרטי על עסקים קטנים ובינוניים.

כמו כן, המליצו מומחי האיחוד האירופי וה – OECD על האצת הרפורמה ברגולציה, שיפור הנגישות להשקעות אקוויטי בחברות בכלכלה המסורתית, פיתוח מסגרת לניתוח שיטתי של צורכי ההכשרה וההדרכה לשם עיצוב מדיניות של "למידה יזמית-עסקית" ואיגום משאבים של גורמי ממשלה שונים שיאפשר תמיכה והכשרה של יזמים בכל הגילים (life-long learning).
בתמונה: רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
צילום: ישראל סאן.