האלוף במיל' יום טוב סמיה בוועידת אנרגיה ועסקים בינ"ל:

"החשמל לשיקום העוטף ולעזה ידרוש 'בוסט' נוסף של חשמל"
למרות שההנהגה הישראלית לא השכילה לראות במשק האנרגיה כמנוע הצמיחה ב-40 השנים האחרונות, הרי שמשק האנרגיה מתמודד ביעילות עם אתגרי המלחמה והאיומים מעזה. עם זאת, על ישראל לחשוב עשורים קדימה, להכין מאגרים תוך הפחתת הרגולציה ולהיערך לצורך מוגבר באספקת חשמל לטובת היום שאחרי המלחמה: לשיקום יישובי עוטף ישראל ורצועת עזה
ועידת האנרגיה והעסקים הבין לאומית התקיימה בפעם ה-20 בכפר המכביה, הפעם בצל המלחמה בעזה. בפאנל שעסק בנושא לקחי המלחמה למשקי האנרגיה והסביבה עולה תמונה לפיה משק האנרגיה בישראל איתן והמשיך לתפקד חרף האיום הביטחוני.
"המלחמה תופסת את משק האנרגיה במקום טוב בעינינו ראוי להערכה", אמרה שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות תכנון ואסטרטגיה במשרד האנרגיה. "מה שנכון לעשות בהפקת לקחי המלחמה הוא שצריך להגזים את הבעיה (כדי להיערך היטב). כרגע המלחמה מוגבלת בהיקף, אבל אם נגזים לחזית צפונית או מלחמה ממושכת או כמו באוקראינה פגיעה בתשתיות אנרגיה – יהיה יתירות וגיוון". לדבריה, משקים שנכנסים למשבר כלכלי או מלחמה כשהיתירות גבוהה ויש תחנת כוח וכו' הם מצליחים לעמוד בצורה איתנה במשברים. לכן לשיטתה אחת המסקנות מהמלחמה זה אחסון גז טבעי והצורך בהאצת תשתיות הדלקים. בנוסף, על ישראל לצאת מהמלחמה כמו האירופאים, עם אנרגיה מתחדשת. עוד לדבריה, חיבוריות הוא צו השעה: "כבל החשמל לקפריסין, לאירופה ואח"כ מזרחה הוא חשוב. צריך לראות בכך אירוע אסטרטגי למדינה ייצור גיוון וביזור וכשנצא מהמלחמה צריך לעשות צעדים אלה".
האלוף במיל' יום טוב סמיה, מנכ"ל חברת אנרגיה ויו"ר אפולו פאוור", מנה מספר נקודות כיצד האנרגיה משפיעה על שדה הקרב. "כל כטב"מ ופיקוד ושליטה זה אנרגיה. חפ"ק מפקד פלוגה נראה פי 2 יותר גדול מהחפ"ק שלי כמפקד גדוד ב-82' במלחמת לבנון הראשונה. זה הציף סוגיה איך מביאים אנרגיה לשדה הקרב ולשמחתי למעלה מ-6000 מערכות של אפולו הוצמדו לכוחות". לדבריו, "המנהיגות הישראלית ב-40 שנים אחרונות לא השכילה להציב את האנרגיה כמנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית. עם כל הכבוד להייטק, בסופו של יום, אנרגיה היא דבר יציב וכל הזמן עולה. וזו טעות מנהיגותית".
יום טוב סמיה ציין כי ארגון טרור מורתע הוא לא מדינה מורתעת: "לארגון טרור לא אכפת כשאתה פוגע בתשתיות הציבור שלו. לעומת זאת, מדינה מורתעת כשאתה איים על תחבורה ואנרגיה זה משהו אחר". עוד לדבריו המלחמה הציפה גם צורך בהגנה על ייצור והולכה. "התרומה שלנו כג'נרל אלקטריק הוא בשיתוף פעולה עם מרכז הסייבר הלאומי. נקודת האור היא שהדרישה להגנה על התחנות מאוד גבוהה וכל ניסיון נפל לחלוטין, לא הצליחו לתקוף שום דבר. שנית, שיקום עזה: במידה כזו או אחרת זה יהיה חשמל מישראל ושיקום העוטף. זה ידרוש 'בוסט' נוסף של חשמל. נוכל להציע תחנות מיידיות שאפשר להקים תוך 90 יום מחתימת הלקוח, כמו ששוויצריה רכשה מערכת כזו בעקבות המלחמה באוקראינה וזה עובד".
יעל רביע צדוק סמנכ"ל כלכלה, משרד החוץ ציינה כי שיתפה כי במשימה הגדולה של משרד החוץ יש מכלול כלכלה לסייע למשרדי ממשלה וחברות כדי לשמור על רציפות תפקודית באוויר ובים. "אנחנו בקשר גם עם חברות הספנות כדי לא להעלות את רמת האיום מול הנמלים ויש לנו הצלחות שמנעו זאת ושימרנו נגישות לנמלים בישראל. המתיחות בים האדום מטופלת וכיום מרבית חברות הספנות מגיעות לנמלים שלנו".
לדבריה, החיבוריות היבשתית היא לא רק תחבורה, אלא גם אנרגטית. "לפני כשנה, כך ציינה, יצאה משלחת משרדי ממשלה וחברה אזרחית לגרמניה כדי ללמוד על התמודדות בעקבות המלחמה באוקראינה. "מצאנו שם משק עם תלות גדולה מדי וראינו אותם עושים שינוי מתלות בגז לאנרגיות אחרות ומילת הקסם היתה: מימן. הם ישקיעו מאמצים בטכנולוגיה לקידום המאמצים האלה והחוזקה שלנו היא חדשנות. גם אינטרס ביטחון לאומי וגם שישראל תעמוד באתגרי האקלים – משק אנרגיה מבוזר הוא הסוד".
פרופ' יואב יאיר בית הספר לקיימות אונ' רייכמן, אמר כי 2024 הולכת לשבור ברצף של השנים החמות והאמירה בוועידה שהיתה לאחרונה היא ברורה: "אסור להמשך בעסקים כרגיל ואוי ואבוי אם יהיה מהפך במדיניות אמריקנית בעקבות בחירות נובמבר במלחמה בעליה בטמפרטורה העולמית במעלה וחצי. המדינה צריכה לחשוב שלושה דורות קדימה. האקלים לא מחכה לנו וזה המסר העיקרי והמלחמה הזו, כפי שהופיע בגארדיאן, פרסם מה 'תביעת הרגל הסביבתית' של המלחמה אם היא תימשך והיא תהיה נוראית כלפי הסכם פריז להפחתת פחמן".

ד"ר שירה עפרון יועצת אקלים למשרד הביטחון, ראש תחום מחקר בישראל פוליסי פורום ציינה כי מערכת הביטחון עוסקת בשינויי האקלים בנושא טמפרטורה ועלית הים ובסוף זה משפיע על אמל"ח, טיסות ועוד. לשם כך זו התמודדות בזירה הדיפלומטית ולפי שעה שיתופי פעולה מוקפאים בשל המלחמה.
לדבריה, המלחמה הדגישה אתגרים שרק התגברו בעקבות משבר האקלים לא רק על החיילים, אלא על האוכלוסיות סבבינו בים התיכון, מאחר ו-90 אחוז מהייבוא הוא דרך הים. "צריך להודות שהיתה התעוררות עם הבחירה של ביידן וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגדיל התחייבויות של ישראל. אם טראמפ ייבחר, הם לא רק יעשו 'אנדו' לביידן (לתכניות של ביידן) אבל אם זה יקרה, מדינת ישראל לא תיגרר לזה".
פרופ' יואב יאיר מביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן נשאל האם המדינה ערוכה למלחמה סביבתית והשיב: "תרחיש 'ברבור שחור' זה מה שחווינו באוקטובר. בעולם האנרגיה, שומעים על תרחישי בלהות מה יקרה אם יכולת הייצור החשמל תילקח מאתנו ומה הם מסוגלים לעשות אם תפרוץ מלחמה בלבנון והאם אנו מוכנים. אני לא בטוח שמדינת ישראל ערוכה לזה כי אין מספיק גיוון. צריך ללכת לביטחון אנרגטי לטווח רחוק ולדעתי אנו פגיעים לא רק לאספקת האנרגיה אלא לטרור סביבתי. הנזקים הסביבתיים מגיעים מעזה לאשדוד ותל אביב. הים התיכון הוא גיגית. וגם צריך לחשוב על תרחיש הגרוע ביותר ולתת מענה".