אופנהיימר על הבחירות בבריטניה: הופכות לאירוע עם פוטנציאל להשפעה שלילית מהותית על השווקים

השמרנים מאבדים את הרוב המוחלט ומקבלים 314 מושבים בפרלמנט, ירידה של 12 מושבים בהשוואה לבחירות ב-2015
הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר על התוצאות הרשמיות בבחירות:
השמרנים מאבדים את הרוב המוחלט ומקבלים 314 מושבים בפרלמנט, ירידה של 12 מושבים בהשוואה לבחירות ב-2015.
הלייבור מתחזקת ב-31 מושבים ומקבלים 261 מושבים.
המפלגה הסקוטית מאבדת 19 מושבים ל-35.
הליברל-דמוקרטים מתחזקים ב-3 מושבים ל-12 סה״כ.

משמעויות:
- Hung Parliament - יש צורך בקואליציה, כאשר השמרנים יהיו הראשונים שיקבלו הזמנות להרכיב אותה. בקואליציה של 2010-2015 הליברל דמוקרטים היו השותפים של השמרנים ומתמטית, קואליציה כזאת אפשרית גם עכשיו. כדי להכניס את הסקוטים, יהיה צורך בהבטחות מסויימות (אולי משאל עם נוסף על עצמאות).
- השמרנים איבדו את הרוב המוחלט בפרלמנט. תרזה מיי משלמת את המחיר על הכרזת הבחירות, שנעשתה ללא הכרח אמיתי.
- ברמה הפיסקאלית, סביר להניח שבריטניה תלך להגדלת הוצאות. גם הסקוטים וגם הליברל-דמוקרטים יבקשו כנראה תוספת תקציבים לתחומים מסויימים כתנאי להצטרפות לקואליציה. סיבה ראשונה להיחלשות הפאונד.
- בריטניה הולכת לתקופה של אי וודאות. המגעים הקואליציוניים עשויים להיות ארוכים ובסיטואציה מסויימת, במידה ואף מפלגה לא תצליח להרכיב ממשלה, ייתכנו בחירות נוספות (כרגע נראה תרחיש בעל סבירות לא גבוהה). סיבה שנייה להיחלשות הפאונד.
- נכון לעכשיו, לא נראה שהברקזיט בסכנה. גם השמרנים וגם הלייבור הודיעו כי יתמכו במהלך ללא קשר לתוצאות הבחירות.
- מבחינת השווקים הפיננסיים, בהתאם לציפיות, הפאונד מאבד מערכו, בהיקף של כ-2% מול המטבעות המרכזיים. סביר להניח שה-FTSE100 (לארג׳ קאפ) יציג ביצועי יתר על ה-FTSE250 (מיד-סמול קאפ), בגלל האופי היצואני שלו. אפשרות נוספת היא להיחשף לבריטניה בנטרול מטבע, מחשש שהפאונד יהיה תחת לחץ בתקופה הקרובה.

בנוסף, להלן סקירה של האנליסט ניר חצב בהמשך לשיחה שהתקיימה עם בלקרוק בנוגע להשלכות אפשריות של הבחירות לפרלמנט הבריטי. בשיחה השתתף קארים חדיד מצוות האסטרטגיה של בלקרוק. נקודות מרכזיות:
· שיטת הבחירות בבריטניה היא "first-past-the-post", או במילים פשוטות "הרוב קובע". בריטניה מחולקת ל-650 איזורים, כאשר כל איזור בוחר במועמד של אחת מהמפלגות. המועמד הזוכה הוא זה שזכה ברוב הקולות באותו איזור. באופן טבעי, שיטה זאת, בניגוד לשיטה הפרופורציונאלית, מיטיבה עם המפלגות הגדולות ומקשה מאוד על המפלגות הקטנות.

· בבחירות ב-2015 קיבלו השמרנים, תחת דיוויד קמרון, רוב מוחלט של 330 מושבים בפרלמנט (כאמור מתוך 650), מפלגת הלייבור קיבלה 232 מושבים, ה-SNP הסקוטית 56 מושבים וה-Liberal Democrats (מפלגת מרכז) 8 מושבים.

· לפי הסקרים העדכניים, הפער בין השמרנים (שמיוצגים על ידי תרזה מיי) ללייבור (שמיוצגים על ידי ג'רמי קורבין) מצטצמם ל-5-6%, לעומת פער של כ-20% לפני כחודש (!). כפי שאפשר לראות בגרף למטה, הלייבור מתחזקים בעיקר על חשבון ה-Liberal Democrats ומפלגת UKIP (ימין קיצוני), ופחות על חשבון השמרנים. מי שלא נמצאת בגרף למטה היא מפלגת ה-SNP הסקוטית, שצפויה להיות המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט.

סוכנויות ההימורים נותנות הסתברות של יותר מ-90% שהשמרנים יקבלו יותר קולות, לגבי האפשרות שיקבלו רוב מוחלט, הסקרים הם די מפוצלים.

· לפי בלקרוק ובהתאם להתבטאויות המתמודדים, גם אם הלייבור תהיה בשלטון וגם אם השמרנים, תוצאות ה-Brexit יכובדו ואין כוונה לבצע משאל עם נוסף.

· הסוקרים בבריטניה לא ידועים בדיוק שלהם והם טעו בגדול גם לפני הבחירות ב-2015 (צפו קרב הרבה יותר צמוד) וכזכור, גם בברקזיט (צפו ניצחון למחנה ה-Remain).

· לפי בלקרוק, יש 3 תרחישים מרכזיים לבחירות:

1. תרזה מיי מנצחת ושומרת או אפילו מגדילה את הרוב המוחלט של השמרנים בפרלמנט – במקרה כזה, יוסר גורם אי וודאות בשוק והצפי הוא לתגובה חיובית של נכסי הסיכון.

2. תרזה מיי מנצחת, הרוב המוחלט של השמרנים בפרלמנט נשמר, אבל מצטצמם – צפויה השפעה נייטרלית על השווקים.

3. תרזה מיי מנצחת ומאבדת את הרוב המוחלט בפרלמנט או לחלופין, הלייבור מנצחים – במקרה כזה, יוקם "Hung Parliament", כלומר קואליציה. במקרה כזה, הצפי של בלקרוק הוא לתגובה שלילית של השווקים, אולי אפילו תגובה חדה (אבל בעוצמה נמוכה מב-Brexit), עם ירידה בנכסים הבריטיים ופיחות בפאונד. במקרה כזה, הצפי הוא שה-FTSE100 (Large Cap) יציג ביצועי יתר על ה-FTSE250 (Small-Mid Cap), בגלל הגלובאליות שלו והעובדה שהפאונד הנמוך מסייע לחברות היצואניות.

· במקרה של צורך בקואליציה (תרחיש 3), אחת השאלות הגדולות היא עם מי ילכו הסקוטים. מצד אחד, הסקוטים הם אינם השותפים הטבעיים של השמרנים ויש נושאי ליבה שבהם הם לא רואים עין בעין – עצמאות לסקוטלנד וה-Brexit. עם זאת, ישנם נושאים שבהם ישנה הסכמה בין המפלגות, בעיקר בנושאים פנימיים, כמו חינוך (לדוגמה - 2 המפלגות מאמינות כי צריך להגדיל את שכר הלימוד באוניברסיטאות). השמרנים יוכלו להבטיח לסקוטים משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד וכך להרכיב ממשלה ביחד. הלייבור והסקוטים הם סוג של שותפים טבעיים וגם במקרה של קואליציה כזאת, הסקוטים עשויים לקבל הבטחה למשאל עם נוסף על עצמאות. במילים אחרות, ייתכן שהמרוויחה הגדולה מהבחירות האלו היא מפלגת ה-SNP הסקוטית.

· לפי בלקרוק, השוק אינו מתמחר את הסיכון הפוליטי בבריטניה באופן מלא. למרות שיש עלייה בתנודתיות של הפאונד, נראה שיש מידה מסויימת של שאננות בשוק. המשקיעים הבריטיים מתקשים להוריד חשיפה לשוק המקומי, בגלל ה-Home Bias שלהם. מנגד, משקיעים שאינם בריטים מתייחסים לבחירות כנושא מקומי ולא אירופאי, בניגוד למשל לבחירות בצרפת, שנתפסו כנושא עם פוטנציאל להשפיע על היבשת כולה. יש אינדיקציה מסויימת להוצאת כספים מבריטניה (בהיקף של כחצי מיליארד פאונד בשבוע האחרון), לא בהיקפים משמעותיים.

בשורה התחתונה, הבחירות בבריטניה, שהיו אמורות מאוד חד צדדיות, הופכות לאירוע עם פוטנציאל להשפעה שלילית מהותית על השווקים. כמו במקרה של ה-Brexit, אז דיוויד קמרון התעקש לבצע משאל עם על הישארות בריטניה באיחוד, הסיבה לכך היא ההחלטה של תרזה מיי להכריז על בחירות, ללא צורך אמיתי בכך.