סקר הננוטק 2008: הקרנות המדעיות אחראיות על כמחצית מ- 320 מיליון הדולר שהושקעו במחקר הננו באקדמיה

משקיעי ההון סיכון אחראים רק לאחוז אחד מההשקעות בתחום; בממוצע קיבל עד היום כל חוקר כ- 1.1 מיליון דולר למחקר
סקר תחום הננוטק בישראל לשנת 2008 שנערך על ידי מיזם הננו-טכנולוגיות הלאומי INNI, לקראת שבוע ננו ישראל 2009, משדר אופטימיות זהירה. הסקר, שבדק את מצב המחקר המתבצע באקדמיה בישראל מגלה כי ממוצע ההשקעה בכל חוקר ישראלי בתחום עומד על כ- 1.1 מיליון דולר לחוקר, ובהערכה - כ-320 מיליון דולר שהושקעו עד היום במחקר המתבצע באקדמיה.

הסקר מגלה כי גם לאור התקופה הקשה העוברת על המשק, הפוטנציאל הטמון של ישראל כמרכז R&D בתחום הננוטק הוא מבטיח ביותר. "בדיקת השלב בו נמצאים החוקרים בתחום משגרת איתות חיובי למשקיעים הפוטנציאליים", אומרים הסוקרים. הסקר מגלה כי 58% מהמחקרים נמצא עדיין בשלב הראשוני, כי 24% הם בשלב האב-טיפוס, 14% בשלב הבחינה וכי 4% עברו למסלול המסחרי. מסקנות: "זהו הזמן הנכון לפיתוח שותפויות עם שחקנים מהאקדמיה הישראלית ומהתעשייה".

קרוב למחצית מהמימון לתחום מחקר הננו הישראלי (45%) מגיע מקרנות מדעיות, ישראליות וזרות. הממשלה הישראלית תורמת לעוגה באמצעות גופים דוגמת מגנ"ט ומשרד הבטחון, כ-15% מהמימון. שאר התקציב הרב שנתי, המוערך בכ-320 מיליון דולר, מתחלק בין המוסדות המארחים (כ-17%), תוכניות ממשל זרות, תורמים ומקורות מימון עצמאיים. חלקה של התעשייה הישראלית מצטמצם רק לכ- 8% ושל חברות זרות - 6%. משקיעי קרנות הון סיכון אחראים רק לאחוז אחד מההשקעות בתחום.

הסקר, שנערך בשיתוף ד"ר דובב לביא מהטכניון ופרופ' ישראל דרורי מהמכללה למנהל ואוניברסיטת תל אביב, מגלה כי בטכניון עוסקים בתחום 107 חוקרים, בבר-אילן 30 חוקרים, 37 באוני' בן גוריון, 45 באוני' העברית, 55 באוני' תל אביב ו- 35 במכון וייצמן. בהשוואה לנתונים שנאספו בשנת 2002, מספר החוקרים בתחום בישראל הכפיל עצמו.

על פי הסקר, שני התחומים המרכזיים מהם מגיעים החוקרים הם הכימיה (25.6%) והפיזיקה (19.5%) וכי את המחקר שלהם בננו הם מעדיפים לערוך בעיקר בתחומי החומרים (33% מהחוקרים), אלקטרוניקה ופוטוניקה (22%) וביוטכנולוגיה (17% מהחוקרים).