על רקע דו"ח האקלים של האו"ם – האתגרים בפני המשקיעים הירוקים בהעדר רגולציה

הדוח החדש של האו"ם, שפורסם לפני שבוע מתריע מפני מה שכולנו ידענו: נשאר עוד חלון הזדמנויות קצר למנוע משבר האקלים חמור. אולם משקיע המעוניין בהשקעה ירוקה, כזו שבאמת תתרום לאקלים, נתקל בבעיות רבות
מאת: אורית לוין, מנהלת השקעות בקלאריטי קפיטל

בעיה ראשונה: אין כללים אחידים להגדרת שמירה על האקלים
יש מגוון קרנות סל המוגדרות "ירוקות" ועונות על שורה של קריטריונים של סביבה ואקלים. חלקן גם מתייחסות להגדרה רחבה יותר, כמו הגנה על העובד, ממשל תאגידי ועוד. לכן לא כולן באמת עוסקות בשמירה על האקלים בלבד וגם אלו שכן, לעתים כוללות רק חברות הנמנעות מלזהם.
אם היה מדד כמותי אחיד להשקעה ירוקה, ניתן היה באמת לבחור את המדדים האקטיביים לשמירה על האקלים.

בעיה שניה: חוסר אחידות בין מטרות ההשקעה לפעולות מנהלי הקרנות
לפי מחקר שפורסם לאחרונה, מנהלי הקרנות העוקבות אחר האינדקסים ה"ירוקים", במקרים רבים מצביעים באסיפות בעלי מניות כנגד עקרון השמירה על האקלים. איך זה יתכן? פשוט מאד, הם מצביעים על מגוון נושאים והאקלים הוא רק אחד מהם ולא בראש מעייניהם, בלשון המעטה...

בעיה שלישית: איך מתמקדים בהשקעות הקריטיות ביותר למשבר האקלים?
נניח שאנחנו רוצים להשקיע באופן אקטיבי בפרויקטים החשובים ביותר לשימור האקלים כמו צמצום הנזק הסביבתי מהשריפות ביערות הגשם באמזונה. השקעות אלו דורשת הון עתק ונמשכות שנים רבות. המשקיעים הם בעיקר גופים מוסדיים ולא לקוחות פרטיים. עבורם השקעה זו אינה נגישה.

בעיה רביעית: הסיכונים
כמו כל פרויקט ארוך טווח ועתיר השקעות, הפרויקטים הגדולים כרוכים בסיכונים לא מעטים: שינויים רגולאטוריים, הליך הקמה סבוך, שעלול להתארך, תלות במספר קבלני משנה, עלויות משתנות ועוד. השקעה בפרויקט דורשת ממנהליה הבנה מעמיקה במימון ובמציאת דרכים יצירתיות להגנה בפני הפסדים. כל אלו, מחייבים כניסה לקרן המנוהלת ע"י גוף גדול, ידוע ומוכר. למשקיע הפרטי בד"כ אין גישה למנהל כזה.

הדרך לשמירה על כדור הארץ עוד ארוכה
כל עוד אין רגולאציה העונה על הבעיות שהצגנו, יהיה קשה למשקיע הפשוט להשפיע על האקלים באמצעות בחירת השקעה. עד שזה יקרה, יהיה עליו להסתפק בפתרונות הקיימים בשוק או להצטרף להשקעה באמצעות גוף מקצועי המכיר מקרוב את התחום.