קריאה לראש הממשלה: לחזור לפעילות הדרגתית מיד אחרי פסח, או שישראל תגיע לקריסה כלכלית

זה כחודשיים מצויה מדינת ישראל בהתמודדות עם אויב שטרם ידעה כמותו. נגיף הקורונה )covid19 )
המתפשט בעולם כולו, לא פסח על מדינתנו ואנו בעיצומו של קרב בלימה כנגד התפשטות הנגיף.

ה'אויב' אמנם נושא אופי בריאותי המאיים על בריאות הציבור ועל יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד
עימו בשל התפשטות מהירה ותחלואה גבוהה, אולם האיום האמיתי והמשמעותי הינו זה הכלכלי. הנגיף
ערער באופן קשה את שרשרת הערך בעולם ופגע פגיעה אנושה בכלכלות רבות המעמידה אותנו בפני משבר
כלכלי עולמי. משבר זה מחייב אותנו לבחון את יכולתנו לשמר כלכלה חזקה ואיתנה תוך אספקת כל צורכי
המשק והמשך האצת והתרחבות הכלכלה הישראלית. נאמר כבר כעת, למשבר הכלכלי פוטנציאל לאובדן
חיי אדם שאינו קטן מזה של הסיכון הבריאותי של הנגיף.

מדינת ישראל נקטה עד כה בצעדי מנע ובלימה אשר הביאו לכך שאנו עדים להתמתנות בשיעורי ההתפשטות
ובסיבוכים הנגרמים בעקבות הנגיף. עם זאת, צעדים אלו אלצו אותנו לצמצם באופן קיצוני את הפעילות
הכלכלית במשק, עד לכדי עצירה כמעט מוחלטת. כיום פועל המשק בתפוקה מצומצמת ונתוני האבטלה
שוברים שיאים שלא ראינו כמותם שנים רבות.

מדיניות הממשלה להתמודדות עם נגיף הקורונה אמנם מביאה לעיכוב בהתפשטות המחלה, אולם המחיר
הכלכלי לצד מדיניות זו עלול, בסבירות גבו הה, להעמיד אותנו בפני המשבר הכלכלי הגדול בתולדות
המדינה. משבר אשר יבלום את תנופת ישראל בעולם לשנים רבות.

מתוך דאגה עמוקה למדינת ישראל, לתעסוקה ולמשק הישראלי אנו, נשיאות המעסיקים והעסקים
בישראל ובתמיכתם הרבה של אנשי מדע, רפואה וכלכלה, חשים מחוייבות להעמיד בפני הממשלה חלופות
להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה.

בהתבסס על הידע המדעי שנצבר בעולם בנושא מחלות אפידמיות בכלל, ונגיף covid19 בפרט, ועל דרכי
ההתמודדות ונתוני התחלואה במדינות שונות; אנו סבורים כי ישנן דרכי התמודדות חלופיות המאפשרות
נתוני תחלואה דומים, ואף טובים יותר, תוך פגיעה מינימלית בפעילות הכלכלית במשק.

אנו סבורים כי יש להסיר באופן מידי את צוואר הבקבוק המונע הרחבה ניכרת של מערך הבדיקות )לרמה
של 30-20 אלף בדיקות ביום(, כפי שמתחייב מהחלטת הממשלה בנושא, ולעשות מאמץ מהיר להספקת
מטושים, ערכות בדיקה, ריאגנטים וכדומה, גם מייצור מקומי. אין לנו ספק כי התעשייה המקומית תירתם
למאמץ ותספק את הצורך.

למרות מגמת הבלימה בקצב הגידול של מספר החולים בכלל והחולים הקשים, עדיין לא עברנו את הסכנה
של מחסור אפשרי במכונות הנשמה. שוב, התעשייה הישראלית נרתמה למהלך ושמחה להתגייס לסגירת
הפער.

הנתונים כיום, המראים על האטה ניכרת בקצב התחלואה, מאפשרים להקל את הפגיעה במשק באופן
הדרגתי. קצב הגידול ירד מהכפלת מספר החולים כל 3 ימים להכפלתם כל 14 יום והוא ממשיך לרדת.
מגמת הירידה בקצב ההדבקה היא מגמה כלל עולמית.

הנתונים מראים שבכל אירופה המערבית קיימת ירידה כזו והיא תגיע בימים הקרובים לרמה בה קצב ההכפלה של הנדבקים יהיה למעלה משבועיים.
להערכתנו כאשר המנהיגים באירופה ייווכחו לדעת שזה המצב הם יחזירו את המשקים שלהם לפעילות,
וחבל שאנו נפגר אחריהם.

בקצב ההדבקה הנוכחי, הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהסגר )לפי הערכתנו כ- %8 מהתוצר( והפניית
המאמצים לטיפול בקורונה, על חשבון חולים במחלות אחרות, עלול לעלות לנו בסופו של יום באובדן יותר
חיי אדם מאשר הסרת המגבלות מן המשק והציבור.

אי לכך אנו ממליצים כי:

• מייד למחרת הפסח תגדל מכסת ההשתתפות במעגל העבודה ללפחות- %50 ומידי שבוע תורחב
בהתאם למגמת השיפור בהתפשטות הנגיף עד לכדי הפעלה מלאה. במוקדי מחלה מאותרים היטב,
ייבחן קצב ההדבקה והסרת המגבלות במוקדים אלה תותנה גם היא בהגעה למצב בו קצב ההדבקה
ירד מתחת לרמה של חמישה אחוז ליום. כל זאת כמובן עם המשך על הקפדה על היגיינה אישית,
חבישת מסכות וכדומה.

• במקביל להסרת הסגר יש להרחיב עוד את מערך הבדיקות, להוסיף אמצעי אבחון )כמו מדידת חום
בכל כניסה לחנות, אולם וכו'( ולהעביר את כל האוכלוסיות הנמצאות בסיכון, או שאותרו כבעלי
תסמינים בדיקות לגילוי נגיף ה קורונה. הנשאים כמובן, ישלחו לבידוד או לטיפול רפואי.

אנו משוכנעים כי נקיטה באסטרטגיה לעיל תבטיח את יציבותו והתאוששותו המהירה של המשק הישראלי
תוך הימנעות מאסון כלכלי ותוך מתן בטחון כלכלי ותעסוקתי לאזרחים. זאת, שעה שהמשך המדיניות
הקיימת יביא בסבירות גבוהה לקריסה כלכלית ולבכייה לדורות.
לפיכך, אנו קוראים לאמץ באופן מידי מדיניות התמודדות אשר מאפשרת חזרה מהירה לפעילות מקסימלית
של המשק הישראלי.

משבר הקורונה מעמיד בפנינו סכנה כלכלית מוחשית אולם לצדה עומדת גם הזדמנות גדולה. המשק
הישראלי התברך בהון אנושי מהטובים בעולם, בכושר יזמות וחדשנות יוצא דופן, בתעשייה וחקלאות
מפוארת ובמגזר יצרני גמיש. מאפיינים אלו, לצד נתונים כלכליים חיוביים, יאפשרו לנו לצלוח את ההאטה
העולמית מחוזקים דווקא. כל שנדרש הוא לאפשר פעילות כלכלית מלאה תוך מתן תמיכה להאצת הפעילות
וההשקעות במשק. התועלת הכלכלית, חברתית וכן גם בריאותית חייבת להכריע את הכף למהלך כזה.