שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בכנס הכלכלי השנתי בצפון לתאגידים - טלנירי










TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה



שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בכנס הכלכלי השנתי בצפון לתאגידים


מנכל משרד האוצר שי באבד
"הזהרנו את מקבלי ההחלטות שהמשמעות של ללכת לבחירות היא שאנחנו, הפקידים, לא נצליח לעמוד בתפקידנו"

באב"ד על הגירעון: "במקום שהגירעון יצטמצם ממקום שמקבלים החלטות ומדיניות, אנחנו מצמצמים גירעון ממקום טכני לחלוטין ואוטומטי. בשנת 2020 יהיה קשה לממשלה לספק את השירותים שסיפקה עד עכשיו. גורמים בממשלה יהיו על סף קריסה"


באב"ד על נתוני האי שוויון: "אם נכניס את האבות החרדים לשוק העבודה על ידי קורסים שתממן המדינה, בעתיד הם יכניסו את ילדיהם ללימודים ולשוק העבודה. זה יותר קריטי מאשר ישרתו בצבא"


על תפקיד שר האוצר: "תפקיד זה מתאים למי שהציבוריות בוערת בו מבפנים ברמות של שריטה עמוקה, ולא אכפת לו להיות שק החבטות של מדינת ישראל מכל החזיתות, למי שיש כוח לריב עם כולם ולהיות האיש הרע בחדר"


דורון שוופי, שותף מנהל, ש. פרידמן: "על מנת לסגור את הגירעון הממשלתי – על המדינה להפחית זמנית את שיעור המס על הדיבידנד וכך להעשיר את קופת האוצר"


"לצערי, אנחנו נכנסים ל-2020 ללא תקציב מאושר, אין לנו יכולת להעביר תקציב מאחר ואין ממשלה ואין כנסת, והמשמעות היא על פי חוק, שבמקום מצב שבו התקציב היה גדל בצורה אוטומטית, בסדר גודל של 15-20 מיליארד שקל, הם לא יגיעו לממשלה. הדבר יהווה פגיעה קשה בממשלה וביכולתה לספק ב-2020 את השירותים לציבור. גורמים בממשלה יהיו על סף קריסה", כך אמר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בכנס הכלכלי השנתי בצפון לתאגידים, שקיימו משרד עורכי הדין ש. פרידמן ושות' ופירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC Israel באצטדיון סמי עופר בחיפה, אליו הגיעו מאות בכירי חברות ישראליות מובילות, נציגי חברות סטארט-אפ, ונציגי רשויות ממשלתיות.


באב"ד התייחס לגירעון הממשלתי ואמר כי "כרגע נוצר מצב שלילי, במסגרתו ההכנסות מהמיסים יעלו כל שנה וכך הגרעון יצטמצם. במקום שהוא יושפע ויוכתב ממדיניות ממשלה, זה יעשה בצורה טכנית שתפגע בשירותים של האזרחים. בפן המקצועי, אמרנו למקבלי ההחלטות מה תהיה המשמעות של ללכת שוב לבחירות והזהרנו שאנחנו, הפקידים, לא נצליח לעמוד בתפקידנו. ברור שיש כאן קטסטרופה, אבל חשוב לזכור שאנחנו נמצאים בסטייה רגילה בחוב של ישראל, והגירעון נועד לשרת את החוב, שירד מידי שנה".


על נתוני העוני שהולכים ומחמירים, אמר באב"ד כי "בעיית אי השיוון לא תיפתר בגלל המבנה הדמוגרפי בישראל, שבנוי מאוכלוסייה חילונית יהודית, שמהווה את אחוז ההשתתפות הגבוה בשוק העבודה, ואוכלוסיית הערבים והחרדים ששיעור ההשתתפות נמוך. שתי אוכלוסיות אלה עוד 30 שנה מהיום יהיו 50 אחוז מהאוכלוסייה - זאת עובדה. אם לא נדע לשלב אוכלוסיות אלה בשיעור הרבה יותר גבוה בשוק התעסוקה - נהיה בבעיה, עד היום לא עשינו מספיק. אני מציע שהחרדים יתחילו ללמוד בגיל 21 בקורסים שהמדינה תממן. בואו נכניס את האבות החרדים לשוק העבודה, ובעתיד הם יכניסו את ילדיהם ללימודים ולשוק העבודה. אני חושב שזה יותר קריטי שהם ילכן לעבוד מאשר ישרתו בצבא".


באב"ד אף התייחס לשיעור המס על חלוקת דיבידנדים והדגיש כי "אם אנחנו נייצר מערכת אמון עם החברות שכל כמה שנים יש מבצע מס – המשמעות היא שהמס, שעומד על 32 אחוז, הוא לא רלוונטי, ודה פקטו אחוז המיסוי יהיה אותו אחוז מיסוי של המבצע. התפיסה שלנו היא לא לעשות מבצע כל כמה שנים אלא באמת באופן נדיר, חד פעמי, פעם בהרבה שנים, כל עוד אנו מאמינים שהוא לא משדר למערכת שאנחנו באופן מלאכותי שינינו את שיעור מס הדיבידנדים. בשנים האחרונות היו העלאות מיסים קריטיות והרבה הטבות מס. היום אנחנו בסיטואציה ששבע השנים הטובות נגמרו, יש האטה מסוימת ופחות הכנסות בלתי צפויות. שר האוצר הבא יצטרך לראות איך הוא מאזן את המערכת, להחזיר את הגירעון והחוב, ולטפל ביחס ההכנסות וההוצאות, וככל הנראה להעלות את המיסים. להערכתי, יש הרבה צעדים שניתן לעשות לפני שמעלים את מס ההכנסה לכלל הציבור, ניתן להגדיל מס על סקטורים מסוימים תחילה".


באב"ד התייחס לתפקיד שר האוצר בישראל, ואמר כי: "תפקיד זה מתאים למי שהציבוריות בוערת בו מבפנים ברמות של שריטה עמוקה, ולא אכפת לו להיות שק החבטות של מדינת ישראל מכל החזיתות, מהציבור, מתוך ומחוץ למשרד האוצר, מכל המפלגות, למי שיש כוח לריב עם כולם ולהיות האיש הרע בחדר, ולמי שמאמין במה שהוא עושה. מדובר באחד מהתפקידים המרתקים והמשפיעים בישראל, אבל צריך לקחת בחשבון שהתפקיד יגבה מחירים הרבה יותר גרועים ממה שמדמיינים". בהקשר הפוליטי הוסיף באב"ד כי בחמש השנים הקרובות הסיכוי שייכנס לפוליטיקה הוא אפסי.


באב"ד התייחס גם למתקפות על מערכת המשפט, על פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, ואמר כי מתקפות אלה "פוגעות ביסודות הדמוקרטיה ובאבנים המרכזיות עליהן מושתת המדינה. כי ביום שזה קורה, כל אחד שלא נוח לו, מה שלא נוח לו, יגיד בסדר, מותר לי, הכול מותר, אין דין ואין דיין. זו סיטואציה לא בריאה ואני לא מייחס את זה לאף אחד ולאף ראש ממשלה. ראש הממשלה הוא איש עתיר זכויות שעושה המון ועשה המון והוביל איתנו המהלכים בחמש השנים האחרונות".


אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים העולמית: "אני יכול לחשוף שהשנה אנחנו קצת מתחת למיליארד דולר מכירות ושנה הבאה צפויים לחצות את המיליארד. במכירה שלנו לפפסיקו היה תהליך שהוא ההפך מאקזיט. גילינו ש-90 אחוז מהתוצרים שלנו מיוצרים במפעל ברהט ולא כמו חברות אחרות שיש להן מפעלים פזורים בעולם. לפפסי היו את כל הסיבות שלא לייצר את העסקה. המנכ"ל העולמי של פפסיקו הגיע לפני תחילת ההסכם לבקר במפעל, עשה שם סיבוב עשה סלפי עם העובדים ואמר שהוא ראה שם אנשים שמחים וזה מפעל שמח. אצלנו יש משהו מיוחד, גיוון של רב תרבויות, תרבות ארגונית מיוחדת וזה סוד ההצלחה שלנו. ערך נוסף זה אומץ עסקי, אנחנו קודם כל מתחילים לרוץ ואז אנחנו חושבים לאן, שזה בדיוק הפוך מהאמריקאים. זה גם היתרון של הישראלים והחוצפה הישראלית בעולם".


לדברי דורון שוופי, שותף מנהל, ש. פרידמן, "המצב הנוכחי של בחירות חוזרות ונשנות משפיע על כולנו. בענפים שלמים נדרשות החלטות כלכליות גדולות וקטנות, שאינן מתקבלות מכיוון שאין "בוס" במשרדי ממשלה רבים וכן, הכללים המשפטיים החלים על תקופות של ממשלת מעבר אינם מאפשרים קבלת החלטות מרחיקות לכת. עלינו להישמר מכל משמר שלא לפגוע בעצם הלגיטימיות של מערכות אכיפת החוק במדינה ובכלל זה המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט.


יש לשמור על הפרדת הרשויות במדינה ולא לאפשר לרשות אחת לקעקע את האושיות האחרות, לעיתים ממניעים זרים. שוופי התייחס לגירעון הממשלתי וציין כי "אחת מאפשרויות הטיפול העיקריות בגירעון היא הפחתה זמנית של שיעור המס שיוטל על חלוקת דיבידנדים. רשות המיסים ניסתה להשיג זאת באמצעות תיקוני חקיקה והוצאה לפועל של סעיפים קיימים המחייבים חברות לחלק דיבידנד. אלא שהפעלת שיטת ה"מקל" אינה אלגנטית, מעודדת חברות לנסות להתחמק מרוע הגזרה, וכן, יידרשו שנים ארוכות להשגת התוצאה הרצויה. למדינה לא תהיה ברירה אלא לעשות שימוש גם בשיטת ה"גזר", ולהפחית זמנית את שיעור המס על הדיבידנד, דבר שיגרום לחלוקה מסיבית של דיבידנד, כפי שהוכח בעבר, ולהעשרת קופת האוצר, וזאת זמן לא ארוך לאחר כינון הממשלה החדשה".


לדברי עו"ד אורן שרון, ראש תחום הייטק במשרד ש. פרידמן, "התעשייה היצרנית בישראל נדרשת היום לשדרג עצמה באמצעות פיתוחים טכנולוגיים על מנת להתחרות בשוק הגלובאלי ולהתאים עצמה למגמות אוניברסאליות בתחום החדשנות. תמורות טכנולוגיות בחברות התעשייה היצרנית בישראל תאפשרנה ייעול של תהליכי הייצור, הצעת מוצרים חדשים לשוק, בקרה ופיקוח למניעת תקלות ותאונות ויותר מכל, תתרומנה ליציבות האקוסיסטם המקומי המבוסס על יחסי גומלין בין התעשייה היצרנית לתעשיית ההיי-טק".


לדברי רונן ברקוביץ', שותף וראש מגזר תעשייה ב-PwC, "מהפכת התעשייה הרביעית נעה קדימה. בסקר שנערך לאחרונה על ידי PwC בשיתוף גופים אמריקאים מצאנו כי כ-60 אחוז מהיצרנים האמריקאיים כבר נמצאים בהליך של הטמעת טכנולוגיות וחדשנות במפעלים שלהם וכ-70 אחוז מהם מתכוונים להגדיל השקעות בשנה הקרובה ב-Smart Factory. כמו כן , מהסקר אנו למדים כי ההשפעה המשמעותית של כניסת רובוטים למפעל יצרני אינה בהכרח החלפת כוח אדם, כפי שרבים סבורים, אלא דרישה גבוהה יותר לעובדים בעלי יכולת לנהל את מערך הרובוטי. חברות תעשייתיות יצרניות ישראליות צריכות להפנים כי ישיבה על הגדר בכל האמור למהפכה תעשייתית שמתרחשת סביבנו ובתחרות השוררת בשוק אינה עוד אופציה. אלו שלא ישכילו להפנים זאת, ימצאו את עצמם בפיגור מול השחקנים האחרים".


לדברי רו"ח דורון סדן, השותף המנהל של PwC, "אנחנו כישראלים פחות טובים לתכנן עתיד רחוק. צריך שנהיה חכמים ולא צודקים – כשמסתכלים בפריזמה של טובת מדינת ישראל הדבר הכי אקוטי הוא שיהיו כלים מתאימים למגזר החרדי והמגזר הערבי להשתלב בשוק התעסוקה. אחרת גזרנו את ילדיהם לעוני, בל גזרנו גם את עתיד ילדינו למצב בו ההכנסה לנפש נמוכה בכ– 30%. הם לא יכולים לצאת לעולם העבודה הנוכחי, ובטח לא העתידי, עם הכלים שיש להם כיום. לצערי אנחנו לא עושים מספיק כדי לשנות זאת ואולי אף מעודדים את המצב הזה באופן שבו קצבאות ילדים משולמות.


יש לשקול מעבר למימון הלוואות/מענקים שיעודדו עבודה ולימודי ליבה ולימודי מקצועות טכנולוגים חלף הקצבאות הקיימות". בהמשך דבריו התייחס סדן לחוסר הוודאות הכלכלית המקומית והעולמית: "יש עננה בגלל הגירעון וקצב הצמיחה וזה עוד בעולם שלא נמצא במשבר כלכלי. אך אנחנו צריכים להיות מוכנים למשבר, זה שסטטיסטית ישנו משבר כל 10 שנים לא אומר בהכרח שהוא יגיע עכשיו, אבל צריך להיערך לזה. לכן צריך להסתכל על תקציב המדינה והוצאות הממשלה. תקציב 2020 בנוי על תקציב 2019, שהוא תקציב המשכי של 2017. בשל הבחירות תקציב 2020 שאינו מעודכן הוא למעשה קיצוץ רוחבי. המגזר הציבורי לא מייצר צמיחה, והוא אף גדל עם משרות לא נחוצות. אנחנו צריכים לצמצמם אותו לגודל הנכון. בכל העולם יש שינוי במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי בעקבות דיגיטציה ואוטומציה, ומדינות כמו שבדיה ודנמרק, בהן הנושא קיבל טיפול נכון, הגדילו את הפריון".



טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS
- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: רח' היצירה 19 רחובות  |  08-9361736  |  info@talniri.co.il