הפועלים: ככל שנוקף הזמן התחזיות הופכות לפסימיות יותר ומועד היציאה מהמיתון מתרחק

עדיין מורגשת מידה של לחץ ואי וודאות בשווקים, סימני ההפשרה בשוק האשראי הם ראשוניים, ומרבית המדדים והריביות עדיין לא חזרו לרמתם הנורמלית ערב המשבר; כלכלני הבנק בתחזית לחודש דצמבר
הלשכה למחקר כלכלי בארה"ב (NBER) הכריזה זה מכבר כי המשק האמריקני, האחראי לכ- 20% מהתוצר העולמי, נמצא במיתון מאז סוף שנת 2007. כעת נחלקים הכלכלנים בדעותיהם רק בעניין עומק המיתון, משך הזמן שיידרש לצאת ממנו והפעולות שיש לבצע על מנת למזער את הנזקים. התוצר במרבית המדינות המפותחות התכווץ ברבעון השלישי. המיתון הנוכחי מאופיין במשבר נזילות חמור, ורוב הממשלות במדינות המפותחות אף יצאו עם תוכניות שמטרתן לייצב את המוסדות הפיננסיים ולהפשיר את קיפאון האשראי שהעולם שרוי בו. ככל שנוקף הזמן התחזיות הופכות לפסימיות יותר ומועד היציאה מהמיתון מתרחק. השלכות המיתון ניכרות עתה גם במדינות המתעוררות ומהוות זרז לפריצת משברים פיננסיים במדינות רבות.

חלק גדול מהאינדיקטורים המובילים מתייצבים גם החודש ברמות שהן סביב השפל ההיסטורי וביניהם מדדי אמון הצרכנים ומדדי מנהלי הרכש. מחירי הנדל"ן בארה"ב ובאירופה ממשיכים את מגמת הירידה ומחירי ההובלה הימית כפי שנמדדים על ידי ה- Baltic Freight Index ירדו בכ- 94% בפרק זמן קצר של חצי שנה - עדות להאטה חריפה בהיקפי הסחר הבינלאומי.

ארה"ב
התוצר לרבעון השלישי בארה"ב התכווץ ב - 0.5% במונחים שנתיים ומרבית הכלכלנים מעדכנים עתה את תחזיותיהם למיתון עמוק יותר וארוך יותר. מעיד על כך מדד מנהלי הרכש של ה-ISM אשר ירד בנובמבר לרמה של 36.2, הנמוכה ביותר מזה 26 שנה. גם מרכיב היצוא בסקר ה-ISM המהווה אינדיקטור טוב לרמות היצוא העתידיות, ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז החלו במדידתו. הירידה ביצוא לבדה צפויה לגרוע כ- 0.6% מהצמיחה (במונחים שנתיים) בכל אחד מששת הרבעונים הקרובים. לנתונים מדאיגים אלו מצטרפים נתוני הצריכה הפרטית בארה"ב, המהווה למעלה מ- 60% מהתוצר, אשר מראים היחלשות נוספת.

שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, הודיע בשבוע שעבר על תוכנית נוספת בסך 800 מיליארד דולר (חלקה על חשבון התוכנית הקודמת בסך 700 מיליארד דולר). כספים אלו ישמשו לרכישת אג"ח של סוכנויות המשכנתאות המולאמות פאני מיי ופרדי מאק וכן למתן גיבוי לתוכניות לאיגוח הלוואות לסטודנטים ולרכישת מכוניות וכל זאת במטרה להפשיר שווקים אלו. בנוסף לכך ב- 24 בנובמבר נחלץ הממשל האמריקני לטובת Citibank שנקלע לקשיים. הממשל הזרים ל- Citibank הון בסך 20 מליארד דולר והעמיד ערבויות בסך 300 מיליארד דולר נוספים כדי לגבות נכסים במאזני החברה.

מה עתידה של תעשיית הרכב האמריקנית?
אחת התעשיות העיקריות שנפגעו מהמשבר היא תעשיית הרכב האמריקנית אשר נמצאת מזה שנים בקשיים עקב התחרות הקשה מול היצרניות היפניות, כוח עבודה מאורגן ויקר וכן בשל המשבר הפיננסי שפגע אנושות בחטיבות המימון של חברות אלו, שהפכו עם השנים למקור הרווחיות העיקרי של יצרניות הרכב. הירידה החדה במכירת מכוניות ומשבר האשראי הביאה את GM, פורד, וקרייזלר אל סף פשיטת רגל. ענף הרכב בארה"ב מעסיק למעלה מ- 2.5 מיליון עובדים באופן ישיר ופיטוריהם יכולים להעלות מיידית את שיעור האבטלה בארה"ב לכ- 8% לעומת 6.5% כיום. אם הייצור יתכווץ רק ב- 35%, כפי שקרה במשבר האנרגיה בתחילת שנות השבעים, התרומה להתכווצות התוצר ברבעון הראשון צפויה להגיע לכ- 4% במונחים שנתיים. פרט להשפעות ישירות אלו הדבר יפגע בביטחון הצרכנים ובהשקעות בענף, ואפקט המכפיל הכולל עלול להיות חמור בהרבה. באמצע חודש נובמבר פנו מנהלי שלוש החברות הגדולות לממשל וביקשו סיוע בהיקף של 25 מיליארד דולר. הבקשה עדיין נידונה ומתקיים ויכוח האם ראוי להשתמש בכספי הציבור על מנת להציל תעשייה שאינה תחרותית .

המשבר לצרכן
אחד הגורמים המרכזיים למשבר הנוכחי בארה"ב הוא שנים של צריכה מעבר ליכולות הריאליות של האזרחים. הצרכן האמריקני מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה האמריקנית והוא אחראי לכשני-שלישים מהגידול בתוצר לאורך השנים. הכנסות משקי הבית בשנים האחרונות לא השתנו ולמרות זאת חל גידול עקבי בהיקפי הצריכה. ההסבר לגידול בצריכה למרות הקיפאון בהכנסה מעבודה מוסבר בכך שהאמריקני כמעט והפסיק לחסוך. נכסי הנדל"ן וניירות הערך שברשותו הסבירו את עיקר הגידול בשווי נכסיו, ומאחר שערכם של אלו עלה מהותית על פני זמן, הגיע האזרח למסקנה שאין סיבה לחסוך מתוך השכר וניתן להמיר את החיסכון לצריכה. חברות האשראי והבנקים למשכנתאות ענו על ביקושי אשראי אלו והעניקו הלוואות לכל דיכפין. באמצעות איגוח הלוואות אלו ומכירתם לצד ג' הסירו הבנקים מעצמם הן את המגבלות המאזניות המגבילות את היקפי האשראי שאותם הם יכולים להעמיד והן את הסיכון הכרוך במתן האשראי. אולם תוצר הלוואי של הסרת סיכון האשראי מהבנקים היה ירידה באיכות הבדיקות הנאותות לגבי כל לווה ולווה. התוצאה הייתה מעגל שהזין את עצמו: מתן אשראי- הגברת ביקושים- גידול בתוצר ובתעסוקה- עלייה בשווי נכסים - אשראי נוסף וחוזר חלילה. כעת כאשר הבועה הזו התנפצה על האזרח האמריקני להתמודד עם נכסי הון ונדל"ן בשווי מופחת מחד גיסא, וחוב גבוה מאידך גיסא.

לאן הלך הכסף?
הכספים שנמחקים בימים אלו ממאזני הבנקים ומבעלי איגרות החוב מימנו את רמת החיים הגבוהה של האזרח האמריקני בשנים האחרונות וכן את ההכנסות של כל החוליות בשרשרת הערך בכל העולם שאפשרו רמת חיים זו, כגון: בנקאי השקעות בניו- יורק ולונדון, פועלי פס ייצור גרמניים, עובדי היי-טק ישראלים, עובדי מלון באיים הקריביים, פועלי בניין מקסיקניים ותופרים סיניים שלא היו מקבלים משכורות בשנים האחרונות אלמלא צריכה מוגברת זו. מעתה לרשות האמריקני נותרה משכורתו בלבד, בהנחה שלא איבד את מקום עבודתו, ובאמצעות משכורת זו עליו גם להחזיר את החובות שצבר.
האזרח האמריקני נדרש לעבור תהליך של גמילה מהרגלי הצריכה, ועל כן צפויה ירידה גדולה בהיקפי הצריכה בארה"ב עד אשר יצא כל האוויר מבועת האשראי. השינויים בדפוסי הצריכה נותנים את אותותיהם כבר עתה, כאשר נתוני הצריכה בחודש אוקטובר הם החלשים ביותר מזה שמונה שנים והתחזית לתקופת החגים אינה מעודדת. כפי שתואר לעיל, נוקט הממשל פעולות להוספת נזילות לשוק, אך אלו בלבד לא יוכלו להביא ליציאה מהמשבר, כי האזרח כבר ממונף מדיי כיום וספק אם שכדאי שייקח על עצמו התחייבויות נוספות גם אם הן תהיינה זמינות לו.

כלכלנים רבים מאמינים כי בדיוק בנקודה זו על הממשל האמריקני להיכנס לתמונה עם הרחבות פיסקליות בצורת השקעות גדולות בתשתיות שלהן הפוטנציאל להרחיב את התוצר בעתיד, כגון: שיקום מערכת הגשרים הקורסת, הוספת קווי רכבות תחתית, השקעה רחבה במקורות אנרגיה חלופית וכדומה. הסנטימנט שעולה מוושינגטון כעת הוא שהממשל ישקיע כל סכום שנדרש על מנת למנוע הידרדרות נוספת. מתנגדי תוכניות אלו מצביעים על חוב עצום שיתפח לממדים שהממשל לא יוכל להתמודד עמם, אך ההיגיון אומר שכאשר הפצוע מדמם יש לדאוג מיד לעירוי ורק אחר כך לדאוג למצב המלאי בבנק הדם.

גוש האירו
התוצר בגוש האירו ברבעון השלישי התכווץ ב- 0.2% במונחים שנתיים. התחזיות לרבעון הרביעי הן להתכווצות נוספת של - 0.5% והתחזית לכל שנת 2009 היא להתכווצות של 1.6%. האבטלה בגוש האירו עלתה לרמה של 7.7%, והתחזיות הן שלקראת סוף 2009 שיעור האבטלה יעלה על 9.5%. מדד מנהלי הרכש לחודש נובמבר עמד על רמה של 35.6 –רמה נמוכה שמעידה על כניסה לתקופת האטה בתחום התעשייה. במהלך אוקטובר הפחית הבנק המרכזי את הריבית בגוש האירו לרמה של 3.25%, וישנן ציפיות להפחתה נוספת בתחילת דצמבר ייתכן עד לרמה של 2.5%.

בריטניה
לאחר עשור של עליות, מחירי הדיור בבריטניה ממשיכים את תהליך הירידה, ומחירי הבתים השלימו צניחה של למעלה מ- 15% ממחירי השיא בשנת 2007. השוק בבריטניה שהתאפיין בשיעורי מימון גבוהים רשם ברבעון השלישי של 2008 גידול של כ- 12% במספר עיקולי הבתים לעומת הרבעון הקודם, שיעור שיא של בתים מתומחרים כעת בשווי הנמוך מסך שווי ההלוואות כנגדם, ומספר העסקאות בפועל נמצא בשפל. הירידה בפעילות בבריטניה צפויה להיות חדה מזו שבגוש האירו הן כתוצאה מירידה בפעילות הפיננסית והן עקב הירידה החדה במחירי הנדל"ן.

יפן
התוצר ביפן ירד ברבעון השלישי ב 0.5% במונחים שנתיים לעומת הרבעון הקודם. המשק היפני סבל בסוף שנות השמונים ממשבר הדומה לזה העובר על העולם כולו, דהיינו ירידה חדה בשווי הנכסים, הפסקת הצריכה וקיפאון באשראי. הממשל הגיב אז הן בהרחבה מוניטרית ובגיבוי המוסדות הפיננסיים והן בהרחבה פיסקלית, אך כל אלו לא סייעו להנעת צמיחה מואצת מאחר שהאזרח היפני, המאופיין בשיעור חיסכון גבוה, ניצל את כל המזומנים להקטנת חובו ולהגדלת החסכונות, ולא לחידוש הצריכה. התסריט היפני מהווה היום את החשש הגדול ממנו מנסים להימנע קובעי המדיניות בעולם.


השווקים המתעוררים
ההאטה בצמיחה מרכזת את תשומת הלב של קובעי המדיניות בשווקים המתעוררים, והם נוקטים הן בצעדים מוניטריים והן בכלים פיסקליים לבלימת המשבר ולעידוד הביקושים המקומיים. במרבית השווקים, למעט באמריקה הלטינית שבה החשש מאינפלציה עדיין חי ובועט, החל תהליך של הפחתת ריבית. במקביל הציגו מספר מדינות צעדים שונים וחבילות תמריצים לעידוד הכלכלה, וביניהם סין שהציגה חבילת תמריצים נרחבת בשווי של כ- 53 מיליארד דולר.

נתוני הרבעון השלישי שפורסמו במספר כלכלות מתפתחות הצביעו על כך שקצב הצמיחה עדיין גבוה, אם כי נמוך מהקצב הממוצע בשנים האחרונות. בסין ובהודו, כלכלות גדולות עם קצב צמיחה בין הגבוהים בעולם, נרשמה זה הרבעון השני ברציפות האטה בקצב הצמיחה ל-9.0% ו-7.6% בהתאמה (לעומת הרבעון המקביל אשתקד). המיתון בכלכלות המפותחות והירידה החדה בביקושים הגלובליים משתקפים גם בביצועי הכלכלות המתפתחות. מדד מנהלי הרכש המהווה אינדיקטור מוביל לפעילות היצרנית הוסיף לרדת בכל המדינות הנסקרות. החודש, גם בהודו, נרשמה לראשונה רמת פעילות מתחת לרמת 50 הנקודות (רמה המצביעה על התכווצות הכלכלה). בד בבד חלה ירידה משמעותית בביקושים ליצוא, ועקב הרעה בתנאי האשראי והאינפלציה הגבוהה שנרשמה בשנה האחרונה צפויה גם הצריכה הפרטית, המהווה מרכיב חשוב בצמיחת השווקים המתעוררים בייחוד בתקופה זו, להאט.

שנאת הסיכון חזרה לשווקים. התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים הגלובליים ושנאת הסיכון הגוברת הביאו לבריחת הון זר מהשווקים המתעוררים ולעלייה בפרמיית הסיכון. מדד ה-EMBI המייצג את מרווחי התשואות של אג"ח מדינות בשווקים המתפתחים מעל אג"ח ממשלת ארה"ב נותר בחודש האחרון ברמות שיא של כ-800 נקודות בסיס.