לפני זמן קצר פרסם משרד האנרגיה והמים את מסקנות הביניים של וועדת צמח

לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל
מגדל שוקי הון: מסקנות הוועדה מנסות לאזן בין טובת הציבור לכדאיות הכלכלית של השותפויות


ערן יונגר: נראה כי מסקנות הוועדה משרתות נאמנה את האינטרס הציבורי-הכלכלי-אנרגטי של מדינת ישראל אך מאידך מגבילות את פוטנציאל הייצוא של השותפויות
אנו ממשיכים לשמור על שיעור היוון גבוה למאגרים ולא צופים השלכה מהותית על הערכת השווי בשלב זה


ערן יונגר אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון מסביר את פרסום דו"ח הביניים של וועדת צמח שהסבירה בראשית דבריה כי בהתאם לסקר המכון הגיאולוגי האמריקאי, בשטח ישראל ישנן עתודות גז בהיקף של כ- 1,400 BCM.
לדבריו, " נראה כי מסקנות הוועדה משרתות נאמנה את האינטרס הציבורי-הכלכלי-אנרגטי של מדינת ישראל ואזרחיה לשנים רבות. בנוסף, מתירה הוועדה ייצוא גז מהמאגרים במידה שלא תהווה חסם כלכלי לפיתוח המאגרים ולהגעת משקיעים זרים. יחד עם זאת, למסקנות אלו השפעה על תוכניות הפיתוח של המאגרים"

הביקוש הכולל לגז טבעי בישראל יעמוד על כ- 420 BCM עד לשנת 2040. בתחבורה ובתעשייה יעמוד ההיקף על כ- 160 BCM.


הבטחת הביטחון האנרגטי למדינת ישראל
הגדלת מספר הספקים
הגדלת מספר הכניסות
הקמת מקשר ימי (מצוף) עד לסוף שנת 2012.
הגדלת מספר קווי ההולכה
הוועדה מציינת כי בהתאם לתחזית הביקושים כבר בשנת 2014 יהיה צורך בכניסה דרומית נוספת.
הוועדה ממליצה על קיומן של ארבע כניסות (תגליות) בשתי מערכות קבלה נפרדות כאשר אחת מהן תהייה צפונית (מצפון לקו חדרה).
הוועדה ממליצה כי המדינה תתכנן מראש את מתקני קליטת הגז הטבעי.

הוועדה ממליצה לקבוע מדיניות לפיה כל שדה במים הכלכליים של ישראל יחויב להתחבר פיזית למערכת ההולכה בישראל. (לווייתן).

מאגר מארי B ישמש מאגר אסטרטגי ותפעולי לצרכי SWING.
הוועדה ממליצה לבחון לעומק את הסוגיה של מכירה נפרדת של גז בין השותפים במאגר.
הוועדה ממליצה לפעול נגד אפשרות של אינטגרציה אנכית במשק הגז. באופן זה לא תתאפשר החזקה של שחקן אחד בכמה מקטעים (חלוקה, הולכה וכו').
ייצוא
יש להבטיח אספקה מקומית לפרק זמן של כ- 25 שנים.
הבטחת 400 BCM גז עד לתום שנת 2017.
החל משנת 2018 יחושב היתר הייצוא עפ"י תחזית הביקושים למשך 25 שנה.
לא יותר ייצוא לפני הבטחת אספקת כל תצרוכת המשק המקומי.

מנגנון הקצאת הכמות המותרת לייצוא :
ככלל – כל המאגרים יחויבו באספקת שיעור מסוים לטובת המשק המקומי.
חובת אספקה במאגרים גדולים (מעל 200 BCM)) תהיה בשיעור של כ- 50%. בכך מתירה הוועדה ייצוא מתמר ומתירה את החסם הרגולטורי מהעסקה עם דייהו הקוריאנית אך ומנגד מגבילה את אפשרויות הייצוא מלווייתן.

מאגרים בהיקף של כ- 100 עד 200BCM חובת אספקה של כ- 40% מהמאגר למשק המקומי.
מאגרים בהיקף של כ- 50 עד 100 BCM חובת אספקה של כ- 25%.
בעלי החזקות יחויבו לשמור עתודות של כ- 15% מיתרת חובת האספקה למשק המקומי.
עידוד בעל חזקה במאגר קטן
בעל חזקה במאגר הקטן מ 200 BCM יוכל להמיר את מכסת הייצוא כנגד אספקה למשק המקומי. בכך עשויות השותפויות בקבוצת דלק להמיר את המכסה לייצוא במאגרים הקטנים לשם ייצוא נוסף מלווייתן.

היבטים כלכליים ואסטרטגיים לייצוא
הייצוא יותר רק ממתקן יצוא ימי או יבשתי שימוקם בשטח ישראל, לרבות במים הכלכליים. אנו סבורים כי נקודה זו עלולה להוות חסם מסוים בפני השותפויות שיהיו תלויות ב- א. היתכנות טכנולוגית של מתקני הנזלה ימיים. ב. הקמת מתקני הנזלה יבשתיים בישראל על כל המשתמע מכך בהיבטים הבירוקרטים.




ערן יונגר הוסיף, "מסקנות ביניים אלו מסתמנות כמגבילות את פוטנציאל הייצוא של השותפויות בכמה נקודות :
1.
החובה לחבר כל מאגר לחופי ישראל

2.
הגבלת אפשרות הייצוא מלווייתן

3.
התלות בהקמת מתקן ייצוא ובעיקר מתקני הנזלה בישראל או בשימוש במתקן הנזלה ימי.



עוד ציין יונגר, "לאור שיעור היוון יחסית גבוה אותו אנו ממשיכים לשמור בהערכת השווי למאגרים וכן מהיות מסקנות אלו מסקנות ביניים המותירות גם כמה יתרונות, אנו סבורים כי לא צפויה השלכה מהותית על הערכת השווי. אנו נוסיף לבחון לעומק מסקנות אלו ונעדכנכם בהקדם.