כלל פורקס: התחזקות הדולר מול האירו והליש"ט מזמינים תיקון קרוב

האירו התחזק מול הדולר בכ- 2.5% נוספים ומול הליש"ט הגדיל לעשות בהתחזקות של כ- 3% רק בשבוע
בשבוע האחרון ריחף לו הדולר מעלה מעלה כאשר הוא שובר רמות התנגדות בזו אחר זו ובינתיים לא מראה סימנים לסיום או להאטה במהלך. הסיבה אינה דווקא כלכלית. בשלושת השבועות האחרונים לא חל שיפור של 10% בכלכלה האמריקנית לעומת כלכלות אחרות בעולם. לעומת זאת הדולר התחזק בכ- 10% מול המטבעות העיקריים (למעט הין) בתקופה קצרה זו. הסיבה היא טכנית.
זוהי דרכם של המטבעות. לא תמיד נוכל להבין מהלכים חדים כאלה, אך אם הם מתרחשים חובה עלינו לרכב עליהם ולהפיק מהם את המקסימום.
השבוע עמד בסימן פרסום מדדי המחירים לצרכן ברחבי העולם. ברוב הכלכלות העיקריות האינפלציה מרימה ראש ומדאיגה את מקבלי ההחלטות שצריכים לתמרן בין נתוני צמיחה מדאיגים לבין נתוני אינפלציה מאמירים. הירידות החדות במחירי הנפט כנראה יצליחו לרסן את עליות המחירים בחודשים הקרובים אך הנזק כבר נעשה ותיקונו יקח זמן רב.
השבוע עודכנה תחזית הצמיחה של ארה"ב על ידי מחוז פילדלפיה של הבנק הפדרלי. על פי הסקר הרבעוני שעורך הבנק, קצב הצמיחה ברבעון השלישי יקטן ל- 1.2% בחישוב שנתי. זאת לעומת 1.7% בתחזיות הקודמות.
ביום שני התפרסם בבריטניה מדד המחירים ליצרן שזינק בשיעור הגבוה ביותר שלו מאז 1986. אין ספק כי הכלכלה הבריטית נמצאת בהאטה.
מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שפורסם ביום ג' בבריטניה, היה ללא שינוי אך הנתון איכזב לאחר שהצפי היה לירידה של 0.3% . הפרסום מצביע על אינפלציה בקצב שנתי של 4.4% . נתון זה הוא יותר מכפול מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי הבריטי שעמד על 2% וגם גבוה מהגבול העליון של יעד האינפלציה שנקבע על ידי ממשלת בריטניה בגובה 3% . על פי ההערכות המיתון בבריטניה נמצא ממש בפתח, מה שמקשה על מרווין קינג, נשיא הבנק הבריטי, להישאר אדיש לקראת החלטות הריבית העתידיות בממלכה הבריטית.
ביום ג' גם פורסם הגרעון המסחרי של ארה"ב . בחודש יוני ירד הגרעון ב- 4.1% והסתכם ל- 56.8 מיליארד דולר, לעומת צפי לעליה של כ- 62 מיליארד דולר. מה שתרם לצמצום בגרעון היתה העליה ביצוא. במונחים ריאליים, המתחשבים בנתוני האינפלציה, זוהי רמת הגרעון הנמוכה בשש השנים האחרונות.
הליש"ט המשיכה לספוג חבטות ביום ד' כאשר פורסם שיעור האבטלה בבריטניה העומד על 5.4% . זוהי העליה באבטלה המשמעותית ביותר ב- 16 השנים האחרונות וכמו כן היא עלתה על הציפיות המוקדמות.
מאוחר יותר, ביום ד', אמר נשיא הבנק המרכזי בבריטניה, מרווין קינג, כי אם יותיר את הריבית על 5% יגיע שיעור האינפלציה ליעד שהציב לעצמו הבנק בשיעור של 2% . הבנק הוריד את תחזית הצמיחה והודיע כי הוא צופה כי שנת 2009 תהיה קשה גם היא. האינפלציה צפויה להיות גבוהה והצמיחה נמוכה.
המכירות הקמעונאיות שפורסמו ביום ד' בארה"ב עמדו בציפיות וירדו בשיעור של 0.1% . זוהי הירידה הראשונה של הנתון מזה חמישה חודשים.
יום חמישי היה יום עמוס בנתונים חשובים. הוא החל עם פרסום מדד המחירים לצרכן והתוצר
המקומי הגולמי בגרמניה. מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.6% כצפוי. לעומתו הפתיע מעט התמ"ג שירד רק ב- 0.5% לעומת צפי לירידה של 0.8% . ממשלת גרמניה מעריכה כי הצמיחה בשנת 2008 תעמוד על 1.7% ובשנת 2009 על 2.5% .
מאוחר יותר ביום חמישי פורסמו מדד המחירים לצרכן והתוצר המקומי הגולמי בגוש האירו שתוצאתם הייתה כמצופה. התמ"ג ירד ב- 0.2% וזאת לראשונה מאז החל המסחר במטבע האירו בשנת 1999 .
מדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.2% כאשר הציפיות היו לירידה של 0.1% . הקצב השנתי של
האינפלציה באירופה עומד על 4% הרבה מעל היעד של הבנק המרכזי האירופי שעמד על כ- 2% .
מדד המחירים לצרכן בארה"ב היה האחרון שהתפרסם ביום חמישי וכאן ציפתה לסוחרים הפתעה. הצפי היה לעליה במדד של 0.4% אך קצב העלייה בחודש יולי היה כפול והעלייה הסתכמה ב- 0.8% . בחישוב שנתי עומדת האינפלציה בארה"ב על 5.6% , העלייה הגדולה ביותר מאז שנת 1991 .
ההסבר למדד הגבוה בא מעליית מחירי הנפט בחודש יולי. הירידה במחיר באוגוסט צפויה להביא תוצאות מתונות בהרבה במדד אוגוסט.
מחירי הנפט המשיכו גם השבוע לאבד גובה. מחיר חבית נפט עומד בסוף השבוע על 113.77 דולר לחבית, אחרי שבמהלך המסחר ביום שישי כבר ירד אל מתחת 111 דולר לחבית. קצב הירידה במחירי הנפט קטן השבוע במקצת עקב דו"ח המלאים השבועי של הנפט, שפורסם ביום רביעי.
משרד האנרגיה האמריקני דיווח כי המלאי הכולל של הנפט הגולמי ירד ב- 400 אלף חביות ל- 296.5 מיליון חביות. הצפי עמד על עליה של 300 אלף חביות. מלאי הבנזין התרחק עוד יותר מהתחזיות כאשר הצביע על ירידה של 6.4 מיליון חביות לעומת צפי לירידה של 2.15 מיליון חביות. לאור הדו"ח עלה מחיר חבית נפט בכ- 3 דולר לחבית, אך חזר מהר מאוד להיסחר במגמת ירידה בקורולציה מלאה להתחזקות הדולר בעולם.

היחלשות האירו מול הדולר אינה עוצרת. גם השבוע קצב הירידה היה משמעותי ביותר. תבנית
הפסגה הכפולה שנקבעה מעל 1.60 קורמת עור וגידים והיעד שלה, 1.45-1.46 , נמצא כבר מאחורי הפינה.
למעט יום מסחר אחד בשבוע החולף בכל יום קבע הצמד ירידה נוספת והמגמה ארוכת הטווח
שאותה המרנו משורית לדשדוש, בשבוע שעבר, מאיימת להפוך בקרוב לדובית לאחר שנים רבות.
תמיכה חדשה בטווח הבינוני יתכן ונמצאת ב- 1.4440 . תמיכה רחוקה יותר נמצאת ב- 1.4300 .
ההתנגדות הראשונה בטווח הבינוני ממוקמת בשער של 1.4730 . ההתנגדות הבאה נמצאת ב- 1.4870 .

טווח קצר: דובי
טווח בינוני: דובי
טווח ארוך: שורי