מיטב: הריבית צפויה לעלות ב-25 נ"ב לרמה של 4.0%

רון אייכל, האסטרטג הראשי במיטב, סבור כי הסביבה האינפלציונית נמצאת בגבול העליון של יעד יציבות המחירים
חרף מדד המחירים לצרכן הנמוך לחודש יוני, מעריכים במיטב כי הסביבה האינפלציונית נמצאת בגבול העליון של יעד יציבות המחירים.
לאור זאת, ולמרות ההוזלה במחירי הסחורות בעולם, בנק ישראל יתקשה מאוד לעמוד בגבול העליון של יעד יציבות המחירים לשנת 2008. ההתערבות בשוק המט"ח הביאה לפיחות מהיר, קיזזה ברובה את ההוזלה במחירי הסחורות ואף מסכנת גם את האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים.
יחד עם זאת, נראה כי בבנק ישראל פועלים בכדי לקדם את הצמיחה, אפילו על חשבון האינפלציה.
לפיכך במיטב סבורים כי בנק ישראל יעלה את הריבית המוניטרית בשיעור של 25 נ"ב, שהוא המינימאלי המתבקש.

בנק ישראל החליט להעלות את הריבית לחודש יולי בשיעור של 25 נ"ב, לרמה של 3.75%. החלטה זו התקבלה בעיקר על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה שנרשמה ב-12 החודשים האחרונים, ועקב החשש מפני גלישה של ההתייקרויות שמעבר לים למוצרי הצריכה.

מאז ההחלטה, חל שיפור משמעותי במחירי הסחורות בעולם. מראשית החודש, חלה ירידה חדה מאוד במחירי הסחורות בעולם, ובמיוחד במחירה של חבית הנפט. כך, מדד ה-CRB נמצא לאחרונה ברמה הנמוכה בכ-12.5% מאשר היה בשיא, ב-2 ליולי. הנפט הגולמי רחוק ב-14.3% מרמת השיא בה היה, ב-3 ליולי. לפיכך, הוזלה ניכרת זו, המשולבת עם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, אשר עלה בשיעור צנוע למדי של 0.1% בלבד והירידה במדד המשולב, יביאו לרגיעה, לפחות זמנית, בכל הקשור לריסון המוניטרי.

אולם, ב-10 ליולי החליט בנק ישראל להגביר את עוצמת התערבותו בשוק המט"ח, מכ-25 מיליון דולר, לכדי 100 מיליון דולר, בממוצע ליום. כתוצאה ממהלך זה, נחלש השקל כנגד הדולר במהרה. וכך, משער של 3.21 ש"ח לדולר, פוחת השקל עד לכדי כ-3.5 ש"ח לדולר, לאחרונה. קרי, פיחות חד מאוד של כ-9%, תוך שבועיים. כתוצאה מפיחות זה, קוזזה, הלכה למעשה, מרבית ההשפעה החיובית שהייתה להוזלה במחירי הסחורות על האינפלציה.

יחד עם זאת, עוד לא תמה ההשפעה השלילית של ההתייקרויות בעולם על האינפלציה בישראל. כך לדוגמא, בהשוואה לעונתיות הרגילה, מדד יולי צפוי להיות גבוה, עקב התייקרות של 4% במחיר הבנזין בראשית החודש, של החשמל, בשיעור דומה, ושל המזון. יתר על כן חלק מההתייקרות במחירי החשמל תשפיע גם על מדד אוגוסט, שהרי השינוי בתעריף התרחש במהלך החודש.

בתחילת החודש, ב-3 ליולי, נאם נגיד בנק ישראל בכנס קיסריה. בנאום, נשמע הנגיד, הרבה יותר ניצי מבעבר, בכל האמור לגבי האינפלציה. הנגיד אמר, בין היתר, את הדברים הבאים: "האינפלציה בישראל, ובעולם, דורשת טיפול. על רקע זה, העלה בנק ישראל את הריבית ליוני וליולי ב-0.5 נקודת אחוז בסך הכול. העלאות הריבית היו הכרחיות, משום שקיימת סכנה אמיתית של גלישת עליות המחירים של מוצרים מיובאים למחירים של מוצרים המקומיים - ובמידה מסוימת התופעה הזו כבר מתרחשת. ואנחנו רואים זאת בעלייה במדד המחירים ללא מזון ואנרגיה בחודשים האחרונים. הנזקים של האינפלציה לכלכלה הם רציניים מאוד - הן מבחינת יכולת המשק להשיג צמיחה המתמשכת ותעסוקה גבוהה לאורך זמן, והן מבחינת הפגיעה בשכבות החלשות. בנק ישראל ישמור בקפדנות על יציבות המחירים באמצעות מדיניות הריבית".

כלומר, לפי דעתו של פישר, העלייה בסביבה האינפלציונית הפכה מסוכנת. יחד עם זאת, חשוב לציין כי נאום זה התרחש בדיוק ביום שמחירי הסחורות היו בשיא.

בהתאם לדברים אלו, להתערבות האגרסיבית בשוק המט"ח, לרמת הריבית הריאלית השלילית, ולאור האפשרות שהאינפלציה בישראל צפויה להיות בסביבות הגבול העליון של יציבות המחירים בטווח של 12 החודשים הבאים, יש לפעול להעלאת הריבית. העלאה בשיעור 25 נ"ב היא המינימאלית המתבקשת, בכדי לאותת על מידת רצינותו של הנגיד והבנק שהוא עומד בראשו, לשמירה על האינפלציה.
במידה שלא יעשה כן, אינפלציה ברמה גבוהה לאורך זמן, מעבר ליעד, עלולה להביא לכדי דרישות שכר במשק, שלהן השפעה אינפלציונית נוספת. מנגד, העלאת הריבית לשיעור של 4.0% אין בה בכדי לפגוע בפעילות הכלכלית, במיוחד כאשר החשש שריסון מוניטרי יביא לכדי ייסוף הוסר בתקופה האחרונה.