הדג האחרון הוצא מכלובי הדגים במפרץ אילת

לחקלאות יש השלכות סביבתיות רבות הנובעות מעובדת הימצאות כמות גדולה מאוד של דגים בשטח מצומצם
בתהליך שלווה על ידי התחנה למניעת זיהום ים אגף ים וחופים המשרד להגנת הסביבה ואגף הדייג, קיימו חוות הדגים באילת את החלטת הממשלה מס' 3688 מיום 5/6/2005 להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת.

שתי החוות לגידול דגים בים באילת "ערדג" ו"דג סוף" הוקמו בשנת 1995 ומוקמו בראש מפרץ אילת סמוך לחוף הצפוני. החל משנת 1997, הוגדלה כמות המזון המסופקת לדגים שבכלובים, וכמעט והוכפלה כמות חומרי הדשן (חנקן וזרחן) במים העמוקים בראש מפרץ אילת. צעד זה אובחן על ידי מדענים כאבן דרך ראשונה בפגיעה משמעותית במצב שונית האלמוגים במפרץ אילת.

לחקלאות הימית (גידול דגים תעשייתי בים) - יש השלכות סביבתיות רבות הנובעות מעובדת הימצאות כמות גדולה מאוד של דגים כ-2000 טון בשנה, בשטח מצומצם והצורך בהאכלתם במזון מיוחד בכמות של כ- 4,200 טון בשנה.
על פי נתוני אגף הדייג במשרד החקלאות נמצא כי העשרה מסיבית וסדירה זו של מי המפרץ בחומרי דישון (במזון ולשלשת הדגים), יוצרת תגובת שרשרת הפוגעת באיכות מי הים, ומאיצה את קריסת השונית על מגוון בעלי החיים המאכלסים אותה וחיים סביבה. השלכות סביבתיות אלו גדלות כאשר מדובר במקום כה רגיש וייחודי כמו ראש מפרץ אילת, המקיים מערכת אקולוגית עדינה הרגישה במיוחד לשינויים באיכות המים.

לאור נתונים אלו, החל מאבק ציבורי נגד כלובי הדגים להצלת שונית האלמוגים במפרץ אילת. המאבק הוצף ועלה לדרגים הממשלתיים בדיונים ובעריכת מספר מחקרים מדעיים לברור ההשפעות הסביבתיות של כלובי הדגים על איכות המים והאיזון הטבעי במפרץ אילת.