במזרחי בטוחים: בנק ישראל יאלץ להעלות את הריבית

רונן מנחם מפרסם תגובה לזינוק של מדד המחירים לצרכן: זהו מדד של ביקושים
מדד המחירים לצרכן זינקב %1.5 בחודש אפריל, בעוד ההערכות היו כי יעלה "רק" ב 1%. בעקבות הנתון, בנק ישראל לא יוכל להמשיך להחזיק ריבית נמוכה, אף כי הוא מאוד מעוניין לעשות זאת, שכן הוא חושש מכניסה של המשק להאטה בעקבות חו"ל. אנו לא היינו משוכנעים כי היה צורך בהורדות הריבית המשמעותיות הקודמות. בנק ישראל צריך לקוות כעת, כי במחצית השנייה של השנה ישובו המדדים להיות נמוכים, כך ששיעור האינפלציה יחזור לתחום היעד, אך עד אז יצטרך להעלות את הריבית.

חרף ההתחזקות המהירה בשער החליפין של ה ₪ מול הדולר של ארה"ב בעת תקופת המדידה (נציין כי לצורך המדד האחרון התחזק שער החליפין של ה ₪ ב 2%% מול הדולר), מתברר כי מחירי מוצרים, האמורים להיות מושפעים מכך, עולים בכל זאת. כך, סעיף הדיור, לדוגמא, עלה ב 1.1%. תופעה זו חוזרת ונשנית חודשים ארוכים. אנו מזהים זה זמן כוחות בשוק הדיור המוליכים לעליות מחירים.
מתברר כי לחצי המחירים בתוך המשק ומחוץ לו גוברים על השפעת התחזקות הש"ח. כך, כי המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות, המנכה את הסעיפים התנודתיים יותר במדד, עלה אף הוא בשיעור גבוה של 1.4% ובכך סיפק ראייה לכך שבזירה המקומית – לחצי המחירים הבסיסיים בהחלט מורגשים.

בהקשר זה, נציין כי המדד הבא יחושב שוב תחת הנחה כי ה ₪ התחזק מול הדולר של כ 2%. כתוצאה, שער החליפין ימשיך לגרור כלפי מטה את המדד, אך הולך ומתחוור כי כוחו חלש יחסית.
אל הלחצים מבית, המוסווים חלקית על ידי הייסוף בשער ה ₪, מצטרפים לאחרונה לחצים חיצוניים. עם זאת, הפעם אנו נוכחים לדעת, כי לא מחירי מוצרי התשומות דחפו את המדד יותר מאחרים. לראייה, המדד ללא אנרגיה עלה אף הוא ב 1.5%. מחירי המזון, שעלו ב 1.5% לא כיכבו הפעם. במדד הקודם הם היו אחראים כמעט לכל העלייה במדד! ואילו הפעם תרמו רק 0.2 נקודת אחוז. מכאן - זו אינפלציה של ביקושים לא פחות מהוצאות, בניגוד להערכות רבות.
השינויים במדדים השונים בארבעת החודשים האחרונים ממשיכים להיות גבוהים ולחרוג משמעותית מתחום יציבות המחירים כך, המדד הכללי עלה ב %4.2 המדד ללא דיור עלה ב %5.9 והמדד ללא דיור וללא ירקות ופירות עלה ב %4.4. מאחר ומדובר בנתוני מגמה, הם מספקים תמונה מלאה ו"אמיתית" יותר על סביבת המחירים.
להערכתנו, בשלושת החודשים הקרובים יעלה המדד, במצטבר, לפחות ב 1%, או 4% בקצב שנתי. במחצית השנייה של השנה יפחת שיעור השינוי ל 2.5% בערך, בקצב שנתי. בנק ישראל יצטרך לשקול האם הנתונים על מצב המשק חלשים דיים כדי להמשיך להחזיק ריבית נמוכה, תחת סביבת המחירים המאתגרת הניצבת מולו. להערכתנו, בנק ישראל שאף "לצלוח בשלום" את שלושת החודשים הקרובים, שכן בהמשך השנה ובתחילת 2009 הלחצים להעלאת ריבית עשויים לרדת משמעותית. המדד הגבוה לא יאפשר לו לעשות כן.
גם הנתונים האחרונים, בדבר הנסיגה החריפה במדד מנהלי הרכש ובמדד אמון הציבור, יתקשו לסייע לו להצדיק מידה מסוימת של "הבלגה" מוניטארית על המדד הגבוה של אפריל ולהמתין למחצית השנייה של השנה.