מיטב: המשק הישראלי היה אחרון להיכנס למיתון וראשון לצאת

סבורים כי סימן השאלה המרכזי הוא, מה יהיה פרק הזמן אשר יידרש למשק בכדי לחזור לצמוח בקצב שנתי של כ-4%, לאורך זמן
הלשכה המרכזית פרסמה אמש את נתוני החשבונאות הלאומית לרבע השני, לפיהם המשק הישראלי התרחב בשיעור של 1%, לעומת הרבע הראשון (במונחים שנתיים, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות).
במבט ראשון אין ספק כי נתונים אלו מעודדים מאוד. כזכור המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו.

כאמור, המשק צמח ברבע הנדון בשיעור של 1%, אולם קשה לומר כי גורמי הצמיחה של הרבע השני צפויים להישאר גם ברבע השלישי וזאת לאור הגורמים הבאים:
(1) ברבע הנדון נרשמה התרחבות של היצוא, כאשר במקביל חלה התכווצות של היבוא. התפתחות זו לא מאפיינת את יחסי הגומלין בין היצוא ליבוא במשק הישראלי, שלהם במחזורי עסקים זהים. ייתכן כי היבוא אפיין בצורה נכונה יותר את הסחר העולמי, כאשר היצוא הושפע מהגברת הייצור של מפעל אינטל. נציין, כי התכווצות היבוא תרמה, גם היא להתרחבות התוצר.
ברבע הבא אנו לא מצפים למהלך א-סימטרי של היבוא והיצוא.
נתוני סחר החוץ לחודש יולי, החודש הראשון של הרבע השלישי מלמדים כי הגירעון המסחרי של ישראל גדל תוך שהיבוא מתרחב בשיעור העולה על היצוא.
כלומר, סחר החוץ לא צפוי לתמוך בנתוני התוצר ברבע השלישי, באותו אופן שבו תמך ברבע השני.
(2) ההוצאה הממשלתית נסקה ב-20.2%. אמנם, הנתון מחושב במונחים שנתיים, אך גידול חד זה לא מאפיין את ההוצאה הממשלתית ובמיוחד כאשר אין תקציב. לפיכך, זו כנראה הושפעה מאירועים חד פעמיים (אולי רכישות או הוצאות מסוימות, חוץ תקציביות). גם כאן, אנו לא מצפים לאירוע דומה ברבע השלישי, למרות אישור התקציב ב-15/7.

לחיוב, חשוב לציין כי המשק הישראלי שמר על צמיחה חרף ירידה במלאים, אשר גרעה מן הפעילות הכלכלית.
לדעתנו, המספר המוחלט של הצמיחה הוא פחות רלוונטי, במיוחד לאור העובדה כי הוא מבוסס על נתונים חלקיים ומבושל סטטיסטית (מנוכה עונתיות) ולכן יהיה חשוף עוד לשינויים רבים. לראיה, הייצור התעשייתי לחודש יוני עדיין לא פורסם (יפורסם ביום ג') ובפרסום היום עודכנו נתוני הפעילות של המשק הישראלי ברבע הראשון, מההתכווצות של 3.7%, לכדי התכווצות של 3.1%.

על כן, להערכתנו, חשובים יותר הדברים הבאים:
(1) ההכרה כי המשבר במשק הישראלי הוא מתון משמעותית לעומת המתרחש בארה"ב ובאירופה.
(2) אפשר להתבסם מכך שהכלכלה הישראלית צמחה, אולם בכדי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח בקצב של כ-4% לאורך זמן, נדרש שיעדי היצוא של ישראל, היינו אירופה וארה"ב יחזרו לצמוח היטב. רק במצב זה שיעור האבטלה, במשק הישראלי, יוכל לרדת.