מזרחי-טפחות: מדד יולי היה ברף הגבוה של הציפיות, אך לא חרג מהן ולא הוכיח שההתאוששות בהוצאות משקי הבית יוצרת לחץ מחירים

רונן מנחם: לחלוטין לא נופתע אם הריבית תועלה בסופו של דבר - כנראה ב-0.25%
מזרחי-טפחות בתגובה למדד חודש יולי: מדד יולי היה ברף הגבוה של הציפיות, אך לא חרג מהן ולא הוכיח שההתאוששות בהוצאות משקי הבית יוצרת לחץ מחירים. המכירות הקמעוניות, הרכישות בכרטיסי אשראי, ייבוא מוצרים בני קיימא, אמון הצרכן ועוד, מצביעים על כך שהצריכה הפרטית מתחזקת, אך המדד ללא מזון ואנרגיה (שמחירם תלוי בסחורות בחו"ל) עלה פחות מהמדד הכללי ביולי ומתחילת השנה.
מנגד, עד לאחרונה יכול היה בנק ישראל להיתלות בכך שרוב העלייה במדד נובעת מסעיף הדיור, השועט קדימה (המהווה 20% מהמדד הכללי). סעיף זה סובל ממחסור בהיצע, המתבטא היטב במספר חודשי ההיצע המצטמצם. ב-12 החודשים האחרונים אמנם עלה המדד ללא דיור ב 0.8% בלבד, אך לאחרונה מתמעטת השפעת הדיור וגם בלעדיו עלה המדד ב-5% בקצב שנתי בשלושת החודשים האחרונים – כמו המדד הכללי.
בנק ישראל ייאלץ כמובן להתחשב בעלייה בקצב האינפלציה ובסימנים הברורים להתאוששות במשק, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. העלייה הגבוהה במדד המחירים ליצרן (1.9% ביולי) מאותתת על עליות מחירים עתידיות.
אך מול אלה עומדים גורמים כבדי משקל התומכים בהשארת הריבית ללא שינוי: הותרת הריביות במדינות אחרות על כנן (אם כי ברוב המשקים הללו קצב האינפלציה מזערי ולבטח נמוך מאשר בארץ), ההתחזקות המהירה בשקל כנגד הדולר (למרות שהשפעתה על קצב האינפלציה הצטמצמה משמעותית) והערכת בנק ישראל שתחול ירידה בקצב האינפלציה לאחר מדד אוגוסט.
במקביל רצוי לזכור שהותרת הריבית ללא שינוי בחודש הקודם, שגם היא לא הייתה ברורה מאליה בעקבות מדד יוני הגבוה, התקבלה פה אחד. לו הייתה מחלוקת, היה הסיכוי להעלאת ריבית הפעם גדול יותר. אנו יודעים שבנק ישראל שאף עד כה באמת ובתמים לדחות את העלאת הריבית ככל שניתן.
במצב דברים זה ההכרעה תהייה צמודה. להערכתנו, השפעתו של מדד יולי הגבוה אמנם תורגש היטב, אך עדיין לא תכריע את הכף, ותותיר לבנק ישראל, אם יחפוץ בכך, מרחב תמרון מצומצם בטרם ייאלץ להעלות ריבית.
עם זאת, לחלוטין לא נופתע אם הריבית תועלה בסופו של דבר (כנראה ב-0.25%). במקרה שבנק ישראל יבחר להמתין, אנו צופים שיצרף בדברי ההסבר הנלווים איתותים ברורים לכך שהעלאות הריבית נמצאות כבר בקנה.