כלכלני לאומי: השכר הריאלי לשכיר במשק ירד ב - 5% בשנה שחלפה וחזר לרמה בה היה לפני עשר שנים

מספר המשרות של שכירים ישראלים ירד באותה תקופה בשיעור דומה
השכר הריאלי במשק ירד ביותר מ-5% בשנה שחלפה
השכר הריאלי למשרת שכיר בכלל המשק ירד ב-12 החודשים המסתיימים בחודש מאי 2009 בכ-5.2%. מספר המשרות של שכירים ישראלים ירד באותה תקופה בשיעור דומה. זהו ביטוי להאטה הכלכלית, אשר על פי נתונים אלה, החלה להסתמן בשוק העבודה כבר ברביע השני של השנה שחלפה, כלומר מוקדם יחסית למועד הירידה בפעילות הכלכלית. נתוני בנק ישראל על התפתחות השכר הריאלי בסקטור העסקי בלבד (בראשית הדברים ההתייחסות הייתה למשק כולו) מלמדים על קצב ירידת שכר של כ-5.8% בהשוואה לחודש מאי 2008 (שכר הכולל הן את השכר השוטף והן רכיבי שכר בעלי אופי חד פעמי). בהקשר זה מן הראוי לציין כי רמת השכר הריאלי בעת הנוכחית עדיין נמוכה מרמת השיא של השכר בשנת 2001. יתר על כן, ניתוח ארוך טווח של הנתונים מצביע על כך שהשכר הריאלי כיום מצוי באותה רמה בה היה לפני עשר שנים. יש לזכור, כי בעשור שחלף המשיך והתרחב תוצר הסקטור העסקי בשיעור של יותר מ-50% (גם התוצר למועסק בסקטור עסקי גדל בשיעור דו-ספרתי בתקופה זו), כך שצמיחת הסקטור העסקי בתקופה זו הסתמכה רבות על היציבות בשכר, שהינו מרכיב משמעותי בעלויות של החברות במשק.

נמשך השיפור בגירעון המסחרי
בחודש יולי המשיך הגירעון המסחרי (יבוא סחורות פחות יצוא של סחורות) של ישראל להצטמצם והוא פחת ביותר ממחצית ביחס לגירעון ביולי 2008. במצטבר מאז ראשית השנה הסתכם הגירעון המסחרי בכ-2.8 מיליארד דולר לעומת כ-7.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה שחלפה. נתוני חשבון הסחורות, מהם מנכים גורמים תנודתיים שונים (ראה/י גרף) אף הצביעו על עודף בחודשים ינואר-יולי. שיפור זה בגירעון המסחרי, צפוי לבוא לידי ביטוי בשיפור משמעותי בשנת 2009 בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. אמנם, חלק ניכר מהשיפור מקורו בירידות במחירי חומרי הגלם השונים (בפרט, חומרי אנרגיה) בהשוואה למחיריהם אשתקד --תקופה בה חלה הרעה בחשבון השוטף-- אך חל שיפור, כאמור, גם בחשבון הסחורות מנוכה מהשפעת חומרי האנרגיה. יצוא הסחורות עלה בחודשים האחרונים אך נראה כי חלק ניכר מהעלייה מקורה בתחום הרכיבים האלקטרונים. עם זאת ראוי לציין כי בחודשים האחרונים נצפה מספר ההולך וגדל של ענפי משנה בהם גדל היצוא.

הערכתנו היא שתהליך ההתאוששות של התעשייה, ובפרט זאת המופנית ליצוא, יארך זמן, כאשר הייסוף בשער החליפין הריאלי של השקל שוחק את רכיב ההכנסות והרווחיות. נראה כי התאמת השכר כלפי מטה (ראה/י פסקה קודמת הדנה בסקטור העסקי כולו) משפרת במידה מסוימת את יכולת התחרות של ענפי התעשייה השונים. על רקע זה, נראה כי בשנת 2010 צפוי היצוא של סחורות ושירותים להתרחב בכ-3%, נמוך באופן משמעותי מהממוצע ארוך הטווח, אך גבוה בהשוואה לשנת 2009 בה צפוי צמצום של יותר מ-11% ביצוא.

יבוא הסחורות התייצב בחודשים האחרונים ברמתו הנמוכה
יבוא הסחורות, ממנו מנטרלים את הרכיבים התנודתיים (אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) מצביע בחודשים האחרונים על התייצבות ברמה הנמוכה אליה הגיע. בגרף ניתן לראות, כי יבוא מוצרי השקעה וחומרי הגלם, מצוי כיום ברמה הנמוכה בכ-35% מרמתו לפני כשנה. בטרם תשתנה המגמה וניתן יהיה לזהות סימני גידול בולט, בפרט בתחום חומרי הגלם, קשה יהיה להצביע על התאוששות ענפי התעשייה. לעומת זאת, יבוא מוצרי הצריכה הצביע בחודשים האחרונים על מגמה של שיפור, הן בתחום הצריכה השוטפת והן בתחום הצריכה של מוצרים בני-קיימא (ייתכן וחלק מגדול זה מקורו בשיקולי עיתוי כתוצאה משינוי במיסוי). יש בכך חיזוק להערכה כי ישנה התאוששות מסוימת, בפרט החל ברביע השני, בצריכה הפרטית, כאשר ענפי התעשייה, בפרט ליצוא, טרם התאוששו מהמשבר. הערכתנו היא שתהליך זה, של צמיחה מובלת צריכה פרטית על פני יצוא (בניגוד למקובל בשנים האחרונות במשק הישראלי), תוביל את צמיחת המשק הישראלי ברביעים הקרובים. זאת, עד לשיפור משמעותי יותר מצד הביקוש העולמי למוצרי התעשייה הישראלית.