משרד התמ"ת מעדכן לגבי תהליך ההצטרפות לארגון ה-OECD

בנושאי מדע וטכנולוגיה, צרכנות והשקעות נראה כי התהליך המקצועי הגיע לכדי סיום מוצלח, ואילו בתחומי הסחר, תעסוקה ורווחה וכן כימיקלים ואיכות סביבה, התהליך עודנו בעיצומו
אתר ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל: כזכור, ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך הצטרפות לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD. ישראל הוזמנה לפתוח במו"מ על הצטרפות לארגון ביחד עם עוד ארבע מדינות: צ'ילה, אסטוניה, רוסיה וסלובניה. ההליך החל בנובמבר 2007 ומתבצע באמצעות 18 צוותי עבודה בינמשרדיים, הפועלים מול ועדות ה- OECD בתחומים מקצועיים שונים, תוך מטרה לעמוד ביעד שהוצב – הצטרפות בשנת 2010. משרד התמ"ת מוביל כשליש מהצוותים הנ"ל, כאשר בנושאי מדע וטכנולוגיה, צרכנות והשקעות נראה כי התהליך המקצועי הגיע לכדי סיום מוצלח, ואילו בתחומי הסחר, תעסוקה ורווחה וכן כימיקלים ואיכות סביבה (בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה), התהליך עודנו בעיצומו.

להלן פירוט האירועים שהתרחשו במהלך החודשים האחרונים במסגרת תהליך ההצטרפות:
שימוע בועדת השקעות
בתאריך ה-17 ביוני נערך שימוע שני של מדינת ישראל בועדת ההשקעות של ה- OECD. בראש המשלחת הישראלית עמדה לנה זייגר, הממונה על הסכמים רב לאומיים במשרד התמ"ת; המשלחת הישראלית כללה נציגים ממשרד האוצר, משרד החוץ ובנק ישראל. השימוע הראשון נערך בחודש דצמבר של שנת 2008, בראש המשלחת אז עמד נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר.

השימוע עבר בהצלחה רבה, ולא נותרו יותר סוגיות לליבון. ועדת ההשקעות צפויה לדון בדו"ח הסופי בנושא הצטרפות ישראל, בחודש אוקטובר, ובעקבות זאת למסור המלצה חיובית למועצת השרים של הארגון.

שימוע בועדת הכימיקלים
בתאריך ה-8 ביוני נערך שימוע של מדינת ישראל בועדת הכימיקלים של ה-OECD. בראש המשלחת עמד מנכ"ל משרד הגנת הסביבה, דר' יוסי ענבר. הנשואים העיקריים שנידונו הם: הקמת מנגנון ניהול ורישוי כימיקלים, הטמעת עקרונות הניהול האינטגרטיבי למניעת מפגעים סביבתיים ממפעלי תעשיה (IPPC) והקמת מנגנון לרישום פליטות ופסולות מסוכנות (PRTR). השימוע עבר בצורה חיובית.

חברות הארגון ציינו כי מדובר בהתחייבויות כבדות והלו"ז ליישום הינו שאפתני. הועדה עתידה להעביר את דוח המלצה למועצת הארגון, ויתכן כי תמליץ על כך שישראל תדווח לועדת הכימיקלים על התקדמותה ביישום המדיניות ותיקוני החקיקה שהתחייבה.

ביקור משלחת מדיניות סביבתית

ב-15 ביוני ביקרה בשיראל משלחת של ועדת מדיניות סביבתית של ה-OECD לביקור בן ארבעה ימים, כדי להתרשם ממדיניותה של ישראל במגוון תחומים סביבתיים. מטרת המשלחת היתה לעמוד על נכונותה ויכולתה של ישראל למלא אחר החלטות והמלצות הארגון בנושאים סביבתיים, בין השאר בכל הקשור לניהול פסולת (כולל פסולת חומרים מסוכנים), שימוש בכלים כלכליים לשם הגנה על הסביבה, ניהול משאבי מים, תכנון סביבתי ותחבורתי, מידע סביבתי, אנרגיה, רעש וסביבה ימית וחופית.
על אף היות ה-OECD ארגון העוסק בראש ובראשונה בנושאים כלכליים, תחום הסביבה זוכה לחשיבות רבה מאוד במסגרת עבודת הארגון, וכשליש מתוך 220 החלטות והמלצות ה-OECD הינו בנושאים סביבתיים. בשלב הבא יתקיים שימוע במטה של ה-OECD בו תציג ישראל את המדיניות הקיימת וכן התחייבויות שהיא לוקחת על עצמה על מנת לעמוד הסטנדרטים של מחויבויות ה-OECD. השימוע עתיד להיערך במחצית הראשונה של חודש אוקטובר השנה.

ביקור משלחת של קבוצת העבודה למניעת שוחד
בשבוע שבין ה-28 ביוני עד ה-2 ביולי, נערך ביקור של צוות בדיקה מטעם קבוצת העבודה למניעת שוחד בעסקאות בינלאומיות של ה- OECD אשר הורכב מנציגים משוויץ, אוסטרליה ומזכירות הארגון. ביקור זה נערך במסגרת שלב הביקורת השני (פייס 2) שעורכת קבוצת עבודה זו על ישראל בעקבות הצטרפותנו לאמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים במרץ השנה. במהלך הביקור שארך חמישה ימים ואשר אורגן על משרד התמ"ת נערכו 18 פאנלים עם גורמים ממשלתיים ופרטיים שונים.

כזכור, עוד לפני ההצטרפות לשתי האמנות הללו, בחודש יולי 2008 הוספה לחוק העונשין הישראלי עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי (ס' 291א לחוק העונשין התשל"ז-1977). העבירה אוסרת על הצעה או מתן שוחד לעובד ציבור זר במטרה לקדם פעילות עסקית, או להשיג יתרון הנוגע לפעילות כאמור. מטרתו של שוחד אסור יכולה להיות קידום עסקה או הקניית יתרון בקידומה באופן ישיר, למשל באמצעות תשלום לעובד הציבור הזר בעל השפעה על כך, או קידומם של עסקים באופן עקיף, למשל תשלום לעובד ציבור זר תמורת מידע שנמסר שלא כדין, במטרה להקנות לנותן השוחד יתרון בהשגת עסקה. העונש המירבי הקבוע לעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הינו שלוש וחצי שנות מאסר וקנס בסכום עד 200,000 ₪ או עד פי 4 משווי ההטבה שנתקבלה עקב תשלום השוחד, הגבוה מבינהם. במקרה של תאגיד, ניתן יהיה להרשיע גם את התאגיד וגם את בעלי התפקידים שהיו מעורבים בתשלום השוחד בפועל.