בלאומי מעריכים כי יעד הגירעון ל-2009 נראה בר השגה

זאת, לאור העלייה ביולי בהכנסות ממיסים בחודשים ינואר-יולי שהביאו לגבייה עודפת של כ-1.9 מיליארד ₪ בהכנסות ממיסים - מעבר ליעד שנקבע בתקציב 2009
הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
עודף בתקציב המדינה בחודש יולי
בחודש יולי נרשם עודף של כ-0.4 מיליארד ₪, בתקציב המדינה ובשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון בכ-17.3 מיליארד ₪. לשנת 2009 כולה מתוכנן גירעון של כ-44.4 מיליארד ₪ (6% תוצר). העודף בתקציב שנרשם בחודש שעבר, לאחר מספר חודשים של גירעון, מקורו בעלייה ניכרת בהכנסות המדינה ממיסים בעוד שההוצאות נשארו גבוהות בהשוואה לרמתן בחודשים הקודמים. הגידול בהכנסות ממיסים נבע מעלייה ניכרת ברכיב המיסים העקיפים. על פי הודעת משרד האוצר, נראה כי חלק מהגידול נבע מהקדמה חד-פעמית של יבוא כלי רכב ותשלום המס בהתאם ומהקדמת רכישות או תשלומים לקראת העלאת שיעור המע"מ בראשית יולי. לכן, מוקדם להסיק מחודש אחד בלבד האם מדובר בשינוי מגמה המשקף התאוששות בפעילות הכלכלית או שמדובר בעיקר ב"הפרשי עיתוי" כאשר בהמשך השנה יקטנו הרכישות בהתאם. עם זאת, העלייה בגביית מע"מ על הייצור המקומי הייתה בשיעורים דו-ספרתיים (כך שייתכן ולפחות באופן חלקי מדובר בהתאוששות בפעילות הכלכלית) ובפרט בענף הבנייה.

ירידה חדה בהיצע הדירות החדשות הזמין למכירה ועליה בגביית מס כתוצאה מגידול ברכישת דירות חדשות
העלייה בגביית מע"מ נותנת ביטוי גם לגידול החד ברכישת דירות חדשות בחודש יוני ולפי נתוני האוצר הראשוניים – גם בחודש יולי. נתוני המכירות של דירות חדשות במסגרת הבנייה הפרטית אכן הצביעו בחודשים מאי ויוני על עלייה ניכרת במכירת דירות וירידה ניכרת, לנקודת שפל, של היצע הדירות שעדיין נותרו למכירה. באזורי המרכז וחיפה, אף הגיע מספר חודשי ההיצע (היחס בין מלאי הדירות שנותרו למכירה למספר הדירות שנמכרו באותו חודש) לכ-4 חודשים בלבד ובישראל כולה לפחות מ-7 חודשים. נתונים אלה משקפים עודפי ביקוש בולטים הבאים לידי ביטוי בעליות מחירים אשר הפתיעו גם את בנק ישראל. כפי שנאמר בדוח האינפלציה של בנק ישראל, שפורסם השבוע: "עליות המחירים בשוק הדיור, הן של שכר הדירה והן של מחירי הדירות, מפתיעות לנוכח ההאטה בפעילות הריאלית".

נראה כי הממשלה תעמוד ביעד הגרעון התקציבי בשנת 2009
העלייה ביולי בהכנסות ממיסים הביאה בחודשים ינואר-יולי לגבייה עודפת של כ-1.9 מיליארד ₪ בהכנסות ממיסים מעבר ליעד שנקבע בתקציב 2009. נתונים אלה מעלים את הסיכוי כי הממשלה תעמוד השנה ביעד הגירעון התקציבי של 6% תוצר. שנת 2009 מתאפיינת בגידול ניכר בגירעון בישראל כמו גם במדינות רבות בעולם על רקע המיתון הכלכלי ו"תוכניות הצלה" בהן נקטו מדינות רבות במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית –הריאלית והפיננסית במשק. הגירעונות התקציביים הגדלים במדינות רבות, באים לידי ביטוי בעלייה בשנת 2009 ביחס שבין החוב הציבורי לתוצר—המהווה אינדיקטור חשוב לרמת הסיכון של המשק אותו בוחנות חברות דירוג האשראי באופן שוטף. עלייה זו צפויה להימשך, כפי הנראה, גם בשנים הבאות.

השוואה בינלאומית שערכנו מלמדת כי ישראל, לה אנו צופים עלייה ביחס החוב/תוצר לכ-84% בשנת 2009, מדורגת בחלק העליון בהשוואה למרבית מדינות המערב, למרות שממוצע 20 המדינות הגדולות (G20) גבוה מזה של ישראל. מכאן, שיציבותו של המשק מחייבת שמירה על יחס זה תוך ניסיון לצמצם ככל הניתן את העלייה בו בטווח הקצר. בטווח הארוך נדרשת היערכות להנמכת יחס החוב-תוצר, זאת כאמצעי התגוננות חשוב לקראת זעזועים כלכליים ותקופות פחות טובות שעלולות לשוב ולבוא.

ראוי לתת את הדעת בהקשר זה גם לתמהיל המדיניות הרצוי בין הממשלה לבנק המרכזי, בפרט בכל הנוגע לאפשרות של תמיכה במגזרים הזקוקים לעזרה כתוצאה מהמשבר. זאת, תוך בחינת העלות מול התועלת הנובעת מנקיטת אמצעי מדיניות שונים, בפרט בעת הנוכחית בו לפי הערכת בנק ישראל אנו קרובים לסופו של המיתון והבנק המרכזי כבר החליט לרסן חלק ממדיניותו המרחיבה.

בחודשים ינואר-יוני: תנועות ההון היוצאות עלו על אלה הנכנסות
המחצית הראשונה של השנה התאפיינה במגמות שונות בתחום תנועות ההון במט"ח לישראל וממנה, זאת על פי אומדנים חלקיים של בנק ישראל. תושבי החוץ השקיעו בישראל אך פעלו בעיקר בתחום ההשקעות הישירות (השקעות בעלות אופי ארוך טווח): אלה הסתכמו ע"פ הדווחים באמצעות מערכת הבנקאות המקומית בהיקף שנתי הקרוב ל-4.6 מיליארד דולר, נמוך מאשר בשנים קודמות. לעומת זאת, ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ הסתכמו מאז ראשית השנה בכ-0.6 מיליארד דולר בלבד. כנגד, תושבי ישראל הגדילו מאד את השקעותיהם הפיננסיות בחו"ל, כאשר במונחים שנתיים ההשקעות הן בהיקף של כ-7.6 מיליארד דולר כאשר הרכיב המרכזי היה ההשקעה במניות.

לעומת העלייה החדה בהשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל בולטת הרמה הנמוכה מאוד של ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, שהסתכמו בכ-0.5 מיליארד דולר בלבד. כאשר מחברים את תנועות ההון הנכנסות והיוצאות, נראה שתמונה חלקית זאת של תנועות ההון היוצאות היו גבוהות מאלה הנכנסות, מצב שהיה אמור לתומך לכאורה בחולשת המטבע המקומי. על רקע הייסוף בשערו של השקל החל ברביע השני נראה, כי משקלן של תנועות ההון בהשפעה על שער החליפין היה נמוך יחסית לתרומת גורמים אחרים ובפרט סחר החוץ והשינויים ביחסי המטבעות בעולם שתמכו דווקא בהתחזקות השקל מול הדולר.