אפסילון: בנק ישראל מעדיף למתוח את קפיץ האינפלציה עד הסוף

בבית ההשקעות שואלים, כיצד יתכן שהאינפלציה תחזור להתמתן כשכל התחזיות מדברות על חזרה הדרגתית לצמיחה ?
סקירת מאקרו - אפסילון בית השקעות:
הדבר המפתיע ביותר במדד האחרון הוא שלא היה גורם אחד ובודד שהשפיע עליו. המדד האחרון עלה הרבה מעבר לכל התחזיות מאחר וכמעט כל פריטי המדד עלו. טוב, לא הכל. למשל, שכר הדירה ירד ב 0.3%. שוכרי הדירות מעולם לא היו מרוצים כל כך. גם הצמחוניים מאוד מרוצים מהמדד לאחר שמדד הפירות והירקות ירד ב 3.6%. אבל חוץ מהצמחוניים ושוכרי הדירות, תתקשו מאוד למצוא מרוצים נוספים. אחרי שהסתיים החלק הבידורי אפשר להתפנות לחלק הרציני. החלק הזה מעט מטריד. עליית המחירים בחודש יוני הייתה רוחבית, וזה עוד לפני התרומה שתהיה להעלאות המחירים היזומות (מע"מ, מים, מס ירוק וכו') בחודשים הבאים. אם זה היה מסתיים רק בהשפעה הטכנית שיש לאותם גורמים, ניחא. אבל במדד חודש יוני לא מורגש עדיין אפילו קמצוץ מההתעוררות החדה של שוק הנדל"ן. כפי שכתבנו בשבוע שעבר, הדיווחים ממשרדי המכירות באתרי הבנייה מדברים על היקף מכירות שכמותו לא נחזה בארץ מזה שנים. כמה זמן ייקח עד שאותו גל יבוא לידי ביטוי במדדים ? חודש? חודשיים? ממש לא משנה. כשהקונים מגיעים בהמוניהם, עליות המחירים מגיעות יחד איתם.

אבל בנק ישראל מעדיף למתוח את קפיץ האינפלציה עד הסוף. כמות הכסף עלתה מתחילת השנה בכ 50%, המשק מתחיל להראות סימני התאוששות, הריבית הריאלית שלילית ונמצאת איפה שהוא בין 1.5%- ל 2.5%- (תלוי מה תחזית האינפלציה שלכם) ובנק ישראל מרגיע את כולם באומרו בהודעת הריבית האחרונה שזו תישאר ברמתה הנוכחית עוד זמן רב. הקלישאה אומרת שכשמישהו אומר לך להירגע, זה הזמן להילחץ. חברים, השוק נמצא בחוסר שיווי משקל ברור. בנק ישראל עצמו העלה את תחזית האינפלציה שלו ל 2009 ל 2.5%. אם כך, מדוע הוא אינו מאותת לפחות על כך שהוא עומד להגיב ? האם הבנק המרכזי מחכה שהאינפלציה תתמתן בחצי השני של השנה ? כיצד יתכן שהאינפלציה תחזור להתמתן כשכל התחזיות (כולל כמובן זו של בנק ישראל) מדברות על חזרה הדרגתית לצמיחה ?

שיווי המשקל יחזור לשוק כאשר בנק ישראל יעלה את הריבית במידה מסויימת (אפילו אם במינון נמוך של רבע/חצי אחוז) רק בשביל להראות לשוק שהוא נמצא בשליטה. עדיף שהכלב יכשכש בזנב מאשר שהזנב יכשכש בכלב. ברגע שהשוק יראה שבנק ישראל מתנער מהמטריצות והתיאוריות שמכשילות את הבנקים המרכזיים פעם אחר פעם, יש סיכוי סביר שהציפיות האינפלציוניות תתמתנה, הריביות לטווח ארוך יתייצבו ושיפועי העקומים יתמתנו. עד אז, נמשיך לחזות בצמודים קצרים שנסחרים בתשואה שלילית בשל החשש ההיסטרי מאינפלציה ובעקומים תלולים שמבטאים אובדן שליטה לטווח ארוך.

ההיסטוריה מלמדת שלאחר כל פעם שבנק ישראל ביצע מהלך חד, בין של העלאת ובין של הפחתת ריבית, הציפיות השתנו יותר מהריביות. זאת אומרת שרק לאחר העלאת הריבית יש סיכוי שהציפיות האינפלציוניות תתמתנה, בעוד שהתשואות כבר מזמן מגלמות עליית ריבית. רק העלאת ריבית תחזיר אותנו לשקלים הארוכים. עד אז, רמת העצבנות בטווחים הארוכים תמשיך להיות רבה והתגובות לכל נתון שיתפרסם תמשכנה להיות חדות. לא סיטואציה אידיאלית לאנשים רגועים כמונו.

מבלי שכמעט נשים לב, תקציב המדינה אושר השבוע בכנסת תוך שינוי מהותי לעומת הצעת התקציב שאושרה בממשלה. הפחתות המיסים נדחו בשנתיים. עכשיו יש מקורות לבזבוזים האחרים. זה לא תקציב אידיאלי, אבל דחיית הפחתות המיסים תסייע לממשלה לחזור לתוואי היורד של הגרעון בעוד שנתיים, ומסירה לפי שעה את החשש מפני הפחתת הדירוג של ישראל (חברים טובים שלנו, S&P כבר הודיעו שהם מאשררים את הדירוג).

עמידה ביעדי הגרעון של 2011 תלויה עתה בצמיחת הכלכלה הגלובלית. בעצם, מי לא ?
כל זה אומר שלפחות עד 2011 עדיף לעבוד בנמלים, חברת חשמל ומשרד הביטחון. מי צריך רפורמות כשהמסגרת התקציבית נשמרת ?