בלאומי סבורים כי בטווח הקצר יתבסס שוק המניות סביב רמת המחירים הנוכחית עד להופעתם של איתותים חיוביים נוספים בצד הריאלי

בטווח הבינוני צפויה המגמה להיות חיובית - בעיקר על רקע התייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים
שוק המניות
בניגוד למגמה החיובית ששררה בשוק המניות המקומי בשבועיים האחרונים, התאפיין המסחר השבוע בירידות שערים. בהיעדר אירועים משמעותיים כאן, הגיעה ההשפעה העיקרית על השוק מכיוון השוק האמריקאי, שבעקבות דו"ח תעסוקה מאכזב נרשמו בו ירידות שערים. ירידות אלו המחישו את ההערכה כי סימנים להתייצבות בקצב ההאטה כבר אינם מספיקים על מנת ליצור מגמה חיובית בשוק המניות בארה"ב. על אף המגמה השלילית, רמת הפחד של המשקיעים בשוק המקומי כפי שהיא באה לידי ביטוי בסטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף, נרשמה דווקא ירידה השבוע והן הגיעו לרמה של כ-22% (לעומת כ-24% בסוף השבוע שעבר). במקביל לירידה זו, מעניין לציין כי "מדד הפחד" בארה"ב (VIX) עלה מאז יום חמישי שעבר בכ-11%.

ירידות השערים השבוע לוו במסחר "רדום" למדי ובמחזורי מסחר נמוכים יחסית לתקופה האחרונה. לאחר עליה במחזורים בשבועיים האחרונים, עמדו אלה השבוע על ממוצע יומי של כ-1.2 מיליארד ₪, לעומת כ-1.65 מיליארד ₪ בשבוע שעבר וכ-1.6 מיליארד ₪ לפני שבועיים. המחזור היומי שנרשם ביום ראשון השבוע היה הנמוך ביותר מאז השבוע הראשון של חודש מרץ השנה.


בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף ות"א 75 ירידות של כ- 1.6% וכ- 5.3% בהתאמה, מדדי הבנקים והנדל"ן 15 ירדו בכ- 2.6% וכ- 9.0% בהתאמה. מדד היתר 50, שבלט לחיוב מתחילת השנה ורשם במחצית הראשונה של 2009 תשואה של כ-99%, חתם את השבוע בירידות חדות של כ-9.6%. נציין כי מדד זה הושפע לחיוב בחודש יוני מהעליות במניות שהיו צפויות להצטרף למדד ת"א-100 במסגרת עדכון המדדים האחרון (שחל ב-1.7), וכעת הוא סובל ממימושים בשיעורים חדים יותר ממדדים אחרים.
בארה"ב החלה השבוע עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השני של השנה, שצפויה על פי תחזיות האנליסטים להציג ירידה חדה ברווחי החברות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. גם כאן, צפויות החברות המקומיות להתחיל לפרסם דו"חות בשבועות הקרובים (הראשונות לעשות זאת הן בד"כ החברות הדואליות). דו"חות אלה יוכלו לשקף באופן מדויק יותר את מצב הפעילות הכלכלית במשק דרך נקודת המבט של החברות עצמן, כשה"רמז" העיקרי שיחפשו המשקיעים בדו"חות הם סימנים להתייצבות בירידה בהכנסות החברות וברווחיותן, כאינדיקאטור ליציאת המשק כולו מהמיתון.
ביום שני השבוע הפחית דויטשה בנק את המלצתו למניית אפריקה, מה שגרר ירידה יומית חדה של כ-10% בשער המניה. הפחתת ההמלצה נומקה בכך שהמדיניות בה נוקטת החברה כיום מתמקדת בהחזר חובות, ולא ביצירת ערך עבור בעלי המניות. סה"כ סיכמה המניה את השבוע בירידה של כ-25%. חברה נוספת שהתבשרה השבוע על חדשות רעות היתה מכתשים אגן, שדיווחה כי רשויות האכיפה בברזיל הורו לחברה בת שלה להימנע מייצור ומכירה של מספר מוצרי הדברה בשוק הברזילאי, שמהווה את אחד משווקי היעד המרכזיים של החברה.
בנק ישראל פרסם השבוע נתונים מעודכנים לגבי השקעות תושבי חוץ בישראל, מהם עולה כי בחודש מאי השקיעו תושבי החוץ כ-400 מיליון $ (נטו) במניות בארץ, בעיקר בחברות כימיה ופרמצבטיקה. זאת לאחר שבחודשים מרץ ואפריל מימשו מניות בסך מצטבר (נטו) של כ-200 מיליון $. יחד עם זאת, במניות הישראליות הנסחרות בחו"ל נרשמו מימושים (נטו) של כ-280 מיליון $ בחודש מאי.

מבט לעתיד
להערכתנו, בטווח הקצר יתבסס שוק המניות סביב רמת המחירים הנוכחית עד להופעתם של איתותים חיוביים נוספים בצד הריאלי. בטווח הבינוני צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע התייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים.

שוק אגרות החוב
המסחר באגרות החוב הממשלתיות התנהל במרבית ימות השבוע בעליות שערים. מגמת המסחר הושפעה ממגמה דומה מעבר לים ומהסטת חלק מכספי המשקיעים מאפיקים ספקולטיביים יותר דוגמת מניות ואג"ח קונצרניות לאפיק זה, ונבעה מהערכות גוברות בעולם ליציאה איטית יותר מהמיתון לעומת הציפיות הקודמות. בסיכום שבועי עמדו תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד בעלות מח"מ של 10 שנים על כ- 5.75% וכ- 2.95% בהתאמה לעומת רמות של כ- 5.85% וכ- 3.0% בהן נסחרו בסוף השבוע שעבר. פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות השקליות לבין אלו האמריקאיות לטווח של 10 שנים נותר כמעט ללא שינוי, ברמה של 1.8%.

השבוע פרסם משרד האוצר את היקף ביצוע התקציב והכנסות המדינה לחודש יוני, מהם עולה כי הגירעון התקציבי בחודש זה עמד על כ- 6.9 מיליארד ₪, זאת לעומת גירעון של כ- 2.6 מיליארד ₪ שנרשם בחודש שעבר. בסה"כ הסתכם הגירעון מתחילת השנה ב- 17.7 מיליארד ₪, זאת בהשוואה לעודף תקציבי של כ- 2.1 מיליארד ₪ שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. בהודעתו ציין האוצר כי העלייה החדה בהיקף הגירעון החודשי נבע מגידול חד פעמי בהוצאות הממשלה בגין הוצאות שכר שונות ובשל ירידה נוספת בהכנסות המדינה ממיסים. הירידה בהכנסות המדינה ממיסים נרשמה דווקא לאחר התייצבות מסוימת שחלה בחודשים האחרונים ומבטאת את המשך ההאטה בפעילות המשק. נציין כי ע"פ תחזית המחלקה הכלכלית של הבנק תזדקק הממשלה לגיוס שנתי נטו של 40 מיליארד ₪ על מנת לעמוד ביעד הגירעון השנתי, שנקבע על 6% תוצר. תחזית זו צפויה להתממש במידה והממשלה תשלים את מכסת ההכנסות שנקבעה בתקציב ע"י העלאות המחירים היזומות. נזכיר כי במחצית הראשונה של השנה גייסה הממשלה אג"ח סחיר בהיקף של כ- 40.5 מיליארד ₪ ברוטו, שהם כ- 14.9 מיליארד ₪ בלבד בנטרול פדיונות. כמו כן, על אף קיומו של ערוץ הגיוס מעבר לים נראה כי היקפו אינו צפוי להיות משמעותי עד לסוף השנה. לפיכך, נראה כי האוצר ייאלץ להגדיל משמעותית את היקף ההנפקות בשוק המקומי בחודשים הקרובים. נסייג ונאמר כי בנוסף לאפשרות הגיוס בחו"ל קיימים לרשות הממשלה מכרזי ההחלף אשר תורמים גם הם לגיוס החוב ולהארכתו.
נראה כי בשוק העדיפו להתייחס לפי שעה לעובדה כי קצב הגירעון המצטבר מתחילת השנה נמוך בהשוואה לגירעון המתוכנן הכולל לשנת 2009 (העומד על כ- 44.4 מיליארד ₪), חרף הירידה החדה בהכנסות ממיסים. גם בגיוסי האוצר השבוע לא נחזתה כל ירידה ברמת הביקושים, בהן נרשמו ביקושי יתר של מעל לפי 4 מכמות ההיצע המונפקת. עם זאת, אנו מעריכים כי בשל הצפי לגידול בהיקף הגיוסים, בד בבד עם הצפי לעלייה בשנה הקרובה בשיעור הריבית במשק והפסקה בעתיד הקרוב בהתערבותו של בנק ישראל באפיק הממשלתי, צפוי להיווצר לחץ שלילי על מחירי אגרות החוב הממשלתיות בשוק ובפרט על אלו הארוכות יותר.


השבוע נרשמה ירידה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, זאת כאמור על רקע החששות בעולם כי היציאה מהמיתון תהיה איטית והדרגתית יותר. הערכה זו תרמה לירידת מחירי הסחורות, להן השפעה ניכרת על הסביבה האינפלציונית. החלטת הממשלה כי לא יוטל מע"מ על פירות וירקות תרמה אף היא למגמה זו. עם זאת, נציין כי ההרחבה המוניטארית במשק אשר באה לידי ביטוי מזה מספר חודשים בעליה באמצעי התשלום צפויה לתרום להאצה אינפלציונית במהלך השנים 2011-2010 ותומכת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, אשר רמתן גבוהה יחסית לאורך כל העקום. כיום עומדות ציפיות אלו לטווח של 12 חודשים קדימה ברמה של כ- 2.7% לעומת רמה של 3.1% בה עמדו בסוף השבוע שעבר. הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווחים הארוכים יותר של 5 ו- 10 שנים עומדות כיום ברמות של כ- 2.6% וכ- 2.7% בהתאמה לעומת כ- 2.8% וכ- 2.7% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.


האפיק הקונצרני רשם השבוע ירידות שערים, זאת על רקע רמת הפערים הנמוכה יחסית בין אגרות החוב הקונצרניות לבין אגרות חוב ממשלתיות דומות שנרשמה לאחרונה וההערכות בדבר יציאה איטית יותר מהמיתון לעומת הציפיות הקודמות. בסיכום שבועי ירדו מדדי התל בונד 20 והתל בונד 40 בכ- 1% וכ- 1.8% בהתאמה לאחר שבמהלכו נסחרו המדדים ברמות נמוכות יותר. פערי התשואות הממוצעים בין מדדים אלו לאגרות החוב הממשלתיות עלו השבוע לרמות של כ- 2.5% וכ- 4.6% בהתאמה לעומת פערים של כ- 2.3% וכ- 4.3% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.

למגמה השלילית באפיק תרם גם החשש שהביע השבוע יו"ר הרשות לניירות ערך ממידת ההתאמה הקיימת בשוק ההנפקות כיום בין רמת התשואות הנדרשת בהן לבין רמת הסיכון של החברה המגייסת. כמו כן, ממדגם שערכה הרשות לני"ע עולה כי היקף החברות הנמצאות בסכנת חדלות פירעון עודנו גבוה, זאת על אף המגמה החיובית שנרשמה באפיק בחודשים האחרונים. כ-20% מכלל החברות הנכללות במדגם נמצאות להערכת הרשות בסיכון הגבוה ביותר באשר לחדלות פירעון. בנוסף, העריכה הרשות כי סך החוב אשר נמצא כיום בסיכון לחדלות פירעון בשנים הבאות עומד על כ- 11 מיליארד ₪. להערכתנו, מדגישים ממצאים אלו את הקשיים אשר עודם קיימים בסביבה העסקית במשק המקומי וביניהם בעיות הנזילות שעומדות עדיין בפני חברות רבות. כמו כן, על אף התרחבות הפערים שנרשמה השבוע בין האפיק הקונצרני לבין זה הממשלתי, נמצאים הראשונים עדיין ברמה נמוכה יחסית. לפיכך, רמת הסיכון הכללית הגלומה באפיק הקונצרני נותרה גבוהה ומומלץ לבצע השקעה סלקטיבית באגרות חוב קונצרניות חלף השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.

מבט לעתיד
אנו מעריכים כי הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, בפרט לנוכח ירידת התשואות שנרשמה באפיק לאחרונה. זאת בעיקר בשל הצפי לעלייה עתידית בריבית במשק והצפי להיקף גבוה של גיוסי האוצר בהמשך השנה. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.

האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני - קצר (מח"מ של 5-3 שנים).
האפיק השקלי - להערכתנו, לנוכח האמור לעיל, רמת הסיכון בחלקו הארוך של העקום גבוהה ביחס לרמת התשואות הנוכחית. לפיכך יש לשמור על מח"מ קצר של עד 3 שנים. נציין כי קיימת כיום אטרקטיביות בהשקעה ב"ממשלתי משתנה 0817", אג"ח שקלי הנושא ריבית משתנה, בשל מרווח ה"בסיסית פלוס" הנאה העומד כיום על כ- 0.26%. בשאר אגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה נראה כי לא קיימת כדאיות להשקעה, נוכח מרווח "הבסיסית פלוס" האפסי.
אג"ח קונצרני - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח הצפי להרעה נוספת בסביבה העסקית ובפעילות החברות. על כן, להערכתנו פחתה אטרקטיביות ההשקעה בהשוואה לרמת הסיכון הגלומה באפיק.


שוק מטבע החוץ

השבוע התחזק הדולר מול השקל, תוך שחצה את רמת ה- 3.95 ₪, בעוד שבעולם הוא נותר ללא שינוי. התחזקות הדולר מול המטבע המקומי הינה ככל הנראה תיקון למגמה ההפוכה שנרשמה בשבוע הקודם.

בעולם התחזק הדולר השבוע על רקע הסנטימנט השלילי בשווקי ההון. סנטימנט זה העלה את מפלס החששות בקרב המשקיעים, מה שחיזק את אחיזתם בשטר הירוק הנתפס כבטוח יותר. כמו כן, גם הנפקת האג"ח המוצלחת של הממשל האמריקאי השבוע, שנהנתה מביקושי יתר, תמכה בעוצמת המטבע האמריקאי.

בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 2.5% מול השקל ונחלש בכ- 0.2% מול האירו.

בנק ישראל פרסם השבוע נתונים לגבי השקעות תושבי חוץ בישראל והשקעות תושבי ישראל בחו"ל. מהנתונים עולה כי ההשקעות הפיננסיות נטו בני"ע סחירים (מניות ואג"ח) של תושבי ישראל בחו"ל, עמדו בחודשים מרץ-מאי על כ- 3,959 מליון $. מנגד, ההשקעות הפיננסיות נטו בני"ע סחירים בבורסה בת"א (מניות, אג"ח ממשלתיות ואג"ח פרטיות) של תושבי חוץ בישראל, עמדו בחודשים מרץ-מאי על כ- 62 מליון $ בלבד. כלומר, בשלושת החודשים האמורים הייתה זרימת מט"ח נטו לחו"ל בגין ני"ע סחירים בסכום של כ- 3.9 מליארד $.

בהסתכלות קדימה ניתן לדבר על שני אלמנטים מרכזיים העשויים להשפיע על המגמה העתידית בנושא:
מחד, ההשקעות הפיננסיות האמורות של תושבי חוץ בישראל התפלגו באופן שבחודשים מרץ ואפריל נרשמו מימושים נטו בסכום מצטבר של כ-168 מליון $ ובחודש מאי נרשמו השקעות נטו של כ-230 מליון $. במידה והשקעות אלו בחודש מאי מהווים שינוי מגמה, עשוי לחול בעתיד שיפור בזרימת המט"ח לארץ.

מאידך, החלטתה של MSCI העולמית בחודש שעבר לשנות את מעמדו של השוק הישראלי ממתפתח למפותח, החל ממאי 2010, עלולה להחמיר בטווח הקצר את המגמה האמורה כאשר אנו סבורים כי בטווח הארוך יותר מדובר בהחלטה שעשויה לשפר את אטרקטיביות ההשקעה בשוק ההון הישראלי.
זרימת המט"ח האמורה פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.
חשוב לסייג את האמור לעיל בכך שהשקעות פיננסיות בני"ע סחירים תלויות מאוד במגמות נקודתיות בשווקי ההון העולמיים והם בדר"כ לטווח קצר יותר מזה של השקעות ישירות. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל באמצעות מערכת הבנקאות, הסתכמו בתקופה המדוברת (פברואר-מאי) בכ-939 מיליון $, זאת אל מול השקעות ישירות בחו"ל של תושבי ישראל בסכום של 161 מ' $ בלבד בתקופה זו (כאשר בחודש מאי אף נרשמו מימושים בהשקעות הישירות בחו"ל).

מבט לעתיד
שערו של הדולר יושפע מהשינויים במפלס חרדות המשקיעים, שצפוי להמשיך להיות תנודתי בטווח הקצר.