כלל פיננסים על 'בלימה ותנופה': לגבי ערבויות המדינה לבנקים ולשוק האשראי החוץ-בנקאי - התוכנית טובה

סבורים כי הנעלם בתוכנית זו הוא אופן התגובה של הבנקים לערבויות והשאלה אם הם אכן יגדילו משמעותית את היצע האשראי במשק
התוכנית הכלכלית לתמיכה במשק, תוכנית "בלימה ותנופה" הוצגה היום ע"י ראש הממשלה ושר האוצר. התוכנית כוללת 5 צעדים ומחולקת ל-2 חלקים: חלק ה"בלימה" וחלק ה"תנופה".
מה כוללת התוכנית?
תהליך הבלימה:
כפי שכבר ציין האוצר בעבר, המכשול הראשון במשק הוא מחנק האשראי. באוצר מתכוונים לעודד הזרמת אשראי למשק ובמיוחד לפירמות מקומיות ע"י הגדלה והקלה בתנאי הערבויות לבנקים. כזכור, האוצר הציע בעבר לבנקים ערבות על סך 6 מיליארד ₪ לגיוס הון חדש ע"מ שהבנקים יגדילו את כמות האשראי אותה הם נותנים למשק. הבנקים מצידם לא ששו להשתמש בערבויות אלו, בעיקר, לטענתם, כיוון שהערבויות הולכות ופוחתות עם הזמן ודורשות תמחור סיכונים מסובך. באוצר הרימו את הכפפה, הכפילו את היקף הערבויות ופישטו את התנאים. היתרונות בערבויות אלו הם בכך שסביר שהמדינה לא תצטרך להוציא כספים על מנת לתמרץ את מתן האשראי ובכך שהמדינה נמנעת מלהתערב ישירות בשווקים וביחסים שבין הפירמות למשקיעים. החיסרון, מאידך הוא בכך שייתכן והבנקים לא ימהרו להוציא את מלוא האשראי למשק ויעדיפו להגדיל את הלימות ההון שלהם כדי להתכונן כראוי לתנאים הכלכליים הקשים העומדים בפתח. כמו כן, ערבויות אלו לא יגרמו לבנקים להוריד את הריביות אותן הם דורשים על האשראי, זו כבר העבודה של בנק ישראל.

בנוסף לערבויות אלו יעניקו באוצר ערבויות לקרנות שיתמחו במתן אשראי חוץ בנקאי חדש, בעיקר בתחום ההיי-טק, בהיקף של 2 מיליארד ₪. בנוסף, יוענק סיוע ליצואנים ולעסקים קטנים גם כאן ע"י ערבויות וביטוחים לאשראי בנקאי וחוץ-בנקאי.

חלקו השני של תהליך הבלימה הוא קידום התעסוקה ובלימת האבטלה. בתוכנית זו מציין האוצר את הצורך לפתור את בעיית העובדים הזרים, ומתן תמריצים ליציאה לעבודה ע"י:
1. פריסה ארצית של מנגנון תשלום מס הכנסה שלילי לעובדים בעלי שכר נמוך.
2. הרחבת תכנית "אורות לתעסוקה" אשר הוכחה כיעילה.
3. הוספת תכניות הכשרה מקצועיות בהיקף של כמיליארד ₪.
4. עידוד העתקת פעילות מפעלים עתירי כוח אדם לפריפריה תוך הרחבת מצבת העובדים.
5. עידוד תעסוקת נשים אמהות על ידי הרחבת היצע מעונות היום המסובסדים והגדלת התמיכה הממשלתית במימון מעונות יום וצהרונים (תוספת של 200 מיליון ₪ בשלוש שנים הקרובות).

חלקה השלישי של התוכנית היא הקמת קרן סיוע למפעלים במצוקה, בשיתוף המעסיקים והעובדים. קרן זו תתמוך במפעלים אשר נקלעו למצוקה כלכלית, בהתאם לקריטריונים שיסוכמו. היקף הקרן יעמוד על כמיליארד ₪.
בשני החלקים האחרונים חסרים לנו שני פרטים מהותיים: תאריכי יעד ומקורות המימון. כידוע, הגרעון העצום בתקציב ב-2009 וב-2010 לא מאפשר הרחבות פיסקאליות גדולות ולכן עולה השאלה אם האוצר מתכוון לבצע את החלק הזה בתוכנית עוד השנה או שמדובר על תוכנית ארוכת טווח.

תהליך הנסיקה
גם לתהליך הזה שלושה חלקים:
החלק הראשון מדבר על רפורמות בנמלים, במנהל מקרקעי ישראל ובחברת החשמל. על פניו המשק בהחלט זקוק לרפורמות במגזרים אלו אך בתוכנית לא מצויין פרטים לגבי הרפורמות ולכן אנו מניחים כי כרגע חלק זה של התוכנית הוא יותר בגדר מתווה לעתיד מאשר תוכנית קונקרטית שתצא לדרך בקרוב.

בחלק השני מדובר על המשך תהליך הפחתות המיסים עד שנת 2016 ובסופו יופחת מס על יחידים עד לרמה של 39%, ומס החברות יופחת עד לשיעור של 18%. כפי שכתבנו השבוע חלק מתוכנית זו אינו בגדר חידוש אלא חלק מתהליך שמתרחש כבר מספר שנים במשק. בהינתן הירידה החדה בהכנסות ממיסים והתבטאויות בנק ישראל בנושא, קשה לנו לראות דרך אחרת לביצוע תהליך זה מלבד הפחתות מס לא משמעותיות בשנתיים הקרובות והפחתות משמעותיות יותר כאשר המשק יחזור לתוואי צמיחה, התקבולים ממיסים יעלו ויחס החוב לתוצר יחזור להצטמצם.

בחלק השלישי והאחרון מדובר על השקעות בתשתיות ובהון אנושי. גם פה אין חידוש משמעותי לעומת התוכנית שהוצעה עוד בשנה שעברה ואין פירוט לגבי הסכומים ולוחות הזמנים.

לסיכום, לגבי ערבויות המדינה לבנקים ולשוק האשראי החוץ-בנקאי אנו מאמינים כי תוכנית זו טובה הן בשל ההימנעות מכניסה דורסנית של המדינה לשוקי ההון וסיכון כספי הציבור והן בשל העלות האפסית של התוכנית. כאמור, הנעלם בתוכנית זו הוא אופן התגובה של הבנקים לערבויות והשאלה אם הם אכן יגדילו משמעותית את היצע האשראי במשק. לגבי שאר חלקי התוכנית, חסר להערכתנו פירוט לגבי אופן הביצוע ובייחוד לגבי מקורות המימון הדרוש ולוחות הזמנים המתוכננים.