כלל פיננסים: לא צפויה הלאמת בנקים בישראל וגם לא צפויה הזרמת הון מאסיבית

מערכת הבנקאות בישראל אינה נטולת סיכונים אבל חשוב לשים לב להבדלים בינה ובין הבנקים הגדולים בעולם
על רקע האפשרות להזרמת הון מאסיבית של הממשל האמריקאי לבנקים הגדולים בארה"ב בצעד שיהווה הלאמה (חלקית לפחות) של המערכת הפיננסית, גוברים הקולות, בעיקר מצד משקיעים זרים, בדבר חשש מצעדים בעלי אופי דומה גם בישראל.
האם יש לחשוש מהלאמת בנק בישראל ? האם יש לחשוש מהזרמת הון מאסיבית לבנקים באופן שידלל משמעותית את בעלי המניות הנוכחיים ?
להערכתנו, הסיכוי לכך נראה נמוך ביותר, כמעט בלתי סביר. המשבר הנוכחי לימד אותנו להמעיט את השימוש בביטויים כמו "לא ייתכן" ו"בלתי אפשרי", לכן נסתפק בהערכתנו שהסיכוי לכך הוא קלוש.

1. מרכיב נמוך של "נכסים רעילים" במאזני הבנקים בישראל

לא נתעלם מהסיכונים אליהם חשופים הבנקים בתקופה זו. עם זאת, אנו סבורים כי מרכיב הנכסים המסוכנים במאזני הבנקים בישראל נמוך משמעותית ממה שראינו בבנקים בעולם. להערכתנו, מוקד הניתוח צריך להיות טיב ה"נכסים הרעילים" הללו.
בנקים רבים בעולם הגדילו משמעותית את חשיפתם ל"נכסים רעילים" שאת הבעייתיות שבהם ניתן לתמצת בהגדרה הבאה: "התרחקות מנכס הבסיס". מוצרים אלו מהווים נגזרים מורכבים על מוצרי אשראי בסיסיים (הלוואות, אג"ח וכו') המפרידים בין הלווה ובין המלווה וגורמים בכך לשתי השפעות שליליות בתקופה זו:

א. המורכבות של המוצרים מקשה על אופן התמחור שלהם ויוצרת אי בהירות מוגברת בנוגע אליהם. יתרה מזו, בתנאים של מחסור בנזילות וללא מסחר במוצרים הללו אנו רואים ירידה מהירה חדה ביותר בערכם.

ב. ניתוק הקשר שבין המלווה והלווה מקשה מאוד על היכולת להגיע להסדרי ארגון מחדש של האשראי, באופן שיסייעו למזער את הנזק. מהלכים כאלו המתבצעים במוצרי אשראי מסורתיים (הלוואות, אג"ח וכו') מסייעים למוסדות פיננסים למזער נזקים בתקופת משבר.
המודל העסקי של בנקאות בישראל היה ונשאר במהותו "בנקאות מסורתית" - תיווך פיננסי בין חוסכים ולווים (הכנסות מימון הנובעות מפער הריבית) המבוצע בשיעורי מימון (LTV) נמוכים יחסית, המלווה בהכנסות מעמלות מסורתית, ללא מרכיב גבוה של פעילות נוסטרו.
כלומר, בהשוואה לבנקים בעולם נחשפו הבנקים הישראלים נחשפו במידה מועטה ביותר אל אותם "נכסים רעילים". אמירה זו נכונה במיוחד לאחר שבנק הפועלים ניקה חלק גדול בתיק המוצרים המובנים שלו ב 2008 (בהפסד לא מבוטל, אשר הוא בבחינת נתוני עבר).
לפיכך, אנו סבורים כי עיקר הסיכון במאזני הבנקים הישראלים כיום הוא סיכון אשראי מסורתי, מהסוג שמערכת הבנקאות הישראלית ראתה לנגד עיניה במשברים קודמים, דוגמת 2002.

2. יחס הלימות ההון בבנקים בישראל גבוה מהיחס הנדרש בתקנות
יחס הלימות ההון הנדרש בישראל הוא 9%, מהם 6% הון ראשוני. במטרה לחזק את החוסן הפיננסי של הבנקים ואת יכולתם לספוג זעזועים, המליץ בנק ישראל לפני יותר משנה להגיע ליחס הלימות הון של 12%.