מיטב: הריבית צפויה לרדת מחר ב-50 נקודות בסיס לכדי 0.5%

ייתכן כי בסוף החודש הבא תופחת הריבית ב-25 נ"ב נוספות ובכך, ככל הנראה, תסתיים תקופת ההתרה המוניטרית ה"סטנדרטית" לתקופה ארוכה מאוד
הריבית המוניטארית ירדה לאחרונה לשפל היסטורי של 1%. שילוב של מיתון כלכלי בשנת 2009, עם צפי להתגברות הדרגתית בפעילות הכלכלית והיעדר לחצים אינפלציוניים מצביעים על כך שזו לא סוף הדרך והיא תופחת שוב מחר (יום ב').

הבנקים המסחריים, שהם המתווכים הפיננסים, לווים הון מבנק ישראל או מהציבור אשר משמש מקור להלוואות. הפער בין מחיר הכסף אותו מקבלים הבנקים בגין מתן אשראי לעומת המחיר אותו הבנקים משלמים לציבור או לבנק ישראל קרוי בשם המרווח הפיננסי.
מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי בנק ישראל, עולה כי בחודשים האחרונים נרשמה ירידה חדה בריבית שמעניקים הבנקים ללקוחותיהם עבור פיקדונות. לשם המחשה, ריבית זו צנחה מ-3.88% בחודש ספטמבר, לכדי 2.31% בדצמבר 2008, המגלמת ירידה של 1.57%. נוסף על כך, הריבית שמשלמים בנקים עבור יתרת זכות בחשבון העו''ש צנחה אף היא מרמה של 1.02% בספטמבר, לרמה של 0.53% בסוף השנה. בצד האשראי התמונה שונה. כך, בעוד שהריבית על אשראי לזמן קצוב הייתה ברמה של 6.63% בחודש ספטמבר היא ירדה לכדי 5.36% בדצמבר, היינו ירידה של 1.27%. כלומר, בעוד שריבית שהבנקים משלמים ירדה ב-1.57% הריבית שהם גובים ירדה בשיעור קל יותר של 1.27%. כלומר, המרווח הפיננסי של הבנקים עלה בתקופה הנדונה ב-0.3%. כך, בחודש דצמבר 2008 לבדו, שבו ריבית בנק ישראל עמדה על 2.5%, הרמה הנמוכה בהיסטוריה, עלה המרווח הפיננסי ב-0.09%, מ-3.72% ל-3.81%.
באופן בסיסי הבנקים מעלים את המרווח הפיננסי כאשר חלה עלייה בגובה הריבית במשק. כאשר הריבית המוניטרית מקוצצת המרווח הפיננסי נוטה לרדת. משום מה, הפעם ההתרה המוניטרית לא מביאה לכדי צמצום של המרווח הפיננסי והבנקים אינם מגלגלים את הפחתות הריבית של בנק ישראל לציבור.
אחת התוצאות של העלייה במרווח הפיננסי היא הפחתה במידת האפקטיביות של ההתרה המוניטרית. כפי שניתן לראות היטב בטבלה הבאה המציגה את היקף האשראי במגזר הלא צמוד במשק. מן נתונים עולה כי קצב הגידול באשראי הולך ופוחת למרות הורדות הריבית של בנק ישראל.
בשבוע שעבר התקיים כנס של בנק ישראל בתל-אביב. מן הדברים של הנגיד עלה, כי בבנק ישראל מבינים שכלי הריבית סיים את תפקידו. חשוב לציין כי הנגיד לא התבייש לומר זאת. עם זאת הוא טען כי לדעתו עדיין הכלי אפקטיבי. לפיכך, לאחר ההתרה הקרובה (או אולי עוד אחת) בכדי לתמוך בפעילות הכלכלית הנחלשת, הבנק יצטרך לספק פתרונות מוניטריים יצירתיים. כידוע, אופציה אחת תהיה רכישות אג"ח ממשלת ישראל. וכך, בחודשים הקרובים הסוחרים בשוק לא ידברו על הציפיות לריבית בנק ישראל, שהרי זו לא תהייה רלוונטית, אלא ינתחו את מידת ההתערבות של בנק ישראל בעקום הממשלתי. ניתן לצפות למהלכים נוספים של בנק ישראל, כפי שרואים בעולם, וכנראה באפיק הקונצרני (לדוגמא, אולי ברכישה של ניירות ערך מסחריים).
גם לגבי רכישות המט"ח, ייתכן וזה לא סוף הסיפור, חרף ההתקרבות ליעד של 44 מיליארד דולר. לא מן הנמנע כי בבנק ישראל יגדירו יעד יתרות חדש (כמובן, גבוה יותר) או ידווחו על הפחתה צנועה, בהיקף הרכישה היומית. אגב, בדוח האחרון של ה-IMF ציינו לשבח את רכישות המט"ח על ידי הבנק. יתר על כן, נראה כי כל עוד ישנו עודף בחשבון השוטף, היוצר פוטנציאל לייסוף של השקל כנגד הדולר האמריקאי, והסביבה הכלכלית מחריפה, יהיה קשה מאוד לבנק להכריז על סיום ההתערבות. אם יעשה כן, שנה של עבודה קשה עלולה לרדת לטמיון, תוך שבועות.

לאור כל זאת, אנו צופים כי השבוע תופחת הריבית המוניטרית לחודש מארס ב-50 נ"ב, לכדי 0.5%. ייתכן כי בסוף החודש הבא תופחת הריבית ב-25 נ"ב נוספות ובכך, ככל הנראה, תסתיים תקופת ההתרה המוניטרית ה"סטנדרטית" לתקופה ארוכה מאוד.