לאומי: האם בנק ישראל יחזיק עד לפדיון את איגרות החוב שירכוש או שמא ינסה למכור אותן חזרה לשוק במועד מאוחר יותר?

בלאומי שואלים גם מדוע דווקא עכשיו בחר בנק ישראל להשיק כלי זה שהרי התשואה לפדיון בשוק איגרות החוב הממשלתיות היא הנמוכה ביותר שהשוק ידע מעולם
בנק לאומי מפרסם את סקירת המאקרו השבועית.

מדד המחירים לצרכן ירד בינואר; צפויה ירידה במדד בשנת 2009
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.5% וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו בכ-3.3%. תרומה עיקרית לירידת המדד בחודש ינואר (0.3- נקודת האחוז) הייתה לסעיף התחבורה והתקשורת, אשר הושפע רבות מהוזלת מחיר הדלק, כאשר גם סעיף הדיור ירד ב-0.7% ותרם 0.2- נקודת האחוז, בקירוב, לירידת המדד. במקביל, הקצב השנתי של עלייתו של סעיף זה, כפי שניתן לראות בגרף, הואץ החודש והגיע לכ-12.5%. יתר על כן, סעיף זה מאופיין בתנודתיות גבוהה יותר מהמדד הכללי – בשנתיים האחרונות טווחי השינוי השנתיים שלו נעו בין 6%- ל-12.5%. נראה כי השפעת שער החליפין של השקל מול הדולר על סעיף זה, שהייתה בעבר משמעותית, נחלשה מאד בשנה האחרונה. בהקשר זה, ראוי לציון כי בחודש ינואר נרשם שינוי מגמה ומשקל חוזי השכירות המתחדשים הנקובים בדולר – עלה באופן משמעותי, לאחר מגמת ירידה בשנה האחרונה, ייתכן ובהשפעת הפיחות בשערו של השקל מול הדולר ליותר מ-4 ₪. במבט קדימה, החולשה הרבה בתנאי המשק צפויה לפעול בשנה הקרובה לשינוי במגמה של סעיף הדיור. לכך צפויה להיות השפעה משמעותית על מדד המחירים לצרכן, אשר צפוי לרדת בשנת 2009 לאחר עליה של 3.8% בשנת 2008.

בנק ישראל מוסיף כלי מוניטרי נוסף – פעילות באג"ח ממשלתיות
בנק ישראל הודיע לאחרונה על הפעלת כלי נוסף לצורך ביצוע המדיניות המוניטרית. במסגרת זאת יפעל בנק ישראל בשוק הפתוח ויבצע פעילות באג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בשוק המשני. כלי זה מתווסף למכלול הכלים בהם בנק ישראל משתמש על מנת להשיג את מטרותיו ובהם: מכרזי הלוואות ופיקדונות מוניטריים, הנפקת מק"מ, מכרזי החלף (ריפו), רכישת מט"ח ועוד. בכך הולך ונמשך התהליך שבמסגרתו, לאחר יותר מעשור של אי-התערבות בשווקים (מט"ח, אג"ח), בנק ישראל חוזר ומחדש את מעורבותו. ככל הנראה מדובר בצורך להפעיל אמצעי מדיניות יוצאי דופן לנוכח משבר חריג באופיו ובעוצמתו.

מאחר ומדובר בכלי מוניטרי נוסף, הרי שמטרת צעד זה היא לסייע בהגדלת מידת הנזילות שתעמוד לרשות המשק. כמו כן, הכלי נועד להגביר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית, או במילים אחרות זהו מהלך שבאמצעותו בנק ישראל מבקש להשפיע עתה גם על הריבית לטווחים ארוכים יותר ולפעול להורדתה וכבר איננו מסתפק בהשפעה ישירה על הריבית לטווח קצר כפי שהיה עד כה.

נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו בחר בנק ישראל להשיק כלי זה, שהרי התשואה לפדיון בשוק איגרות החוב הממשלתיות היא הנמוכה ביותר שהשוק ידע מעולם ולא ניכר בעת הנוכחית משבר בתחום זה? נראה שצעד זה מעיד היטב על ראיית הנולד של בנק ישראל הן לגבי מידת ההחמרה האפשרית הנוספת של המשבר הכלכלי והפיננסי והן לגבי היקף הגירעון התקציבי וצרכי המימון הצפויים בהמשך. כלומר, ניתן לשער שמדובר בהשקת כלי זה כבר עתה, על מנת שבעת הצורך, ככל הנראה בהמשך שנה זו, הוא כבר ישמש באופן אפקטיבי את בנק ישראל, זאת לאחר שעבר "תקופת הרצה" והתנסות.

צעד זה מוביל למספר שאלות בעלות משמעות ובהן:
האם בנק ישראל יחזיק עד לפדיון את איגרות החוב שירכוש או שמא ינסה למכור אותן חזרה לשוק במועד מאוחר יותר?

מה יהיה היקף הפעילות המצטבר באמצעות כלי זה? במילים אחרות, האם הכלי יופעל גם בסדרי גודל שמטרתם קיזוז משמעותי של הלחץ לעליית תשואות כתוצאה מגיוס ממשלתי בשוק האג"ח הצפוי להגיע לעשרות מיליארדי ₪ השנה?

בבוא העת, מה יהיה התהליך ומה תהינה המשמעויות בעת צמצום השימוש בכלים שבמסגרתם בנק ישראל מעורב בשווקים?

מה תהינה ההשפעות האינפלציוניות העתידיות כתוצאה מההרחבה המוניטרית כפי שאנו עדים לה במהלך החודשים האחרונים ובהתייחס לרמת הביקושים במשק?

האם ומתי הכלי החדש של בנק ישראל יורחב גם לשוק איגרות החוב הלא-ממשלתיות ובאיזה תנאים הדבר יעשה?

אין ספק שמידת אי הוודאות רבה, הן בכל הקשור לאופן היישום של כלי מדיניות כלכלית חדשים והן בכל הקשור לאופן שבו השימוש בהם יבוא לסיום לאחר חלוף המשבר.