כלל פיננסים: שער של 4 שקלים לדולר נתפס כשער בריא יחסית ונתפס כעוגן פסיכולוגי

סבורים כי יש עדיפות לשקל חלש שיתמוך בכלכלה מכיוון הגדלת היצוא ולא מכיוון הגדלת הצריכה
מחלקת המחקר של כלל פיננסים מפרסמת היום (ב') סקירה על הדולר.

הגורמים העלולים להשפיע על המסחר בדולר השבוע הם:
פרסומי מאקרו שוטפים שהבולטים שבהם יהיה סקר התעשייה מחר, שלגביו צופה הפד שיהיה טוב מהצפוי בשוק, אך עדיין בטריטוריה השלילית (הקונצנזוס הוא 23.75-), נתוני שוק הנדל"ן, שלגביהם צופה הפד שיהיו רעים ביחס לקונצנזוס, בניהם התחלות הבניה ואישורי הבניה, ומדד היצור התעשייתי. כמו כן, השבוע צפויים להתפרסם מדד המחירים ליצרן ולצרכן. הפד צופה כי המדד ליצרן יהיה נמוך מעט מהצפוי (%0 לעומת 0.2%) ולצרכן גבוה מהצפוי (צפוי 0.3%).

מלבד פרסומי נתוני המאקרו אירועים נוספים שעשויים להשפיע משמעותית על המסחר במט"ח, הם פרסום פרוטוקול ישיבת הפד של ינואר בו נקבעה הריבית (18/2), הופעתו ביום רביעי של הנגיד, בן ברננקי, שעשויה לתפוס כותרות, פרסום צפוי של פרטים נוספים בנוגע לתוכניתו של ממשל אובאמה, לתמיכה במניעת עיקולי הבתים, וישיבה של הבנק המרכזי ביפן ביום רביעי.

יש לזכור כי לנתונים הריאלים כיום השפעה מוגבלת מבעבר על שינוי המדיניות המוניטרית, פשוט מפני שיכולות הפד מוגבלות יותר (הריבית כמעט אפסית). הפעולה המשמעותית ביותר שביכולתו של הפד לבצע היא לרכוש אג"ח ממשלתי בכסף מודפס ובכך להמשיך ולהוריד את התשואות עליהן ולשחוק את הדולר.

בעולם, הדולר מתחזק היום על רקע פרסום הפד, אך צריך להבין את הפוליטיקה והאינטרסים שעומדים בפני הבנק המרכזי בפרסומיו, אינטרסים שלא תמיד אובייקטיביים, כיוון שלבנק המרכזי יעדים מוניטריים משלו.
בצד אחד של האינטרסים היא שמירה על דולר חלש, בכדי לעודד את היצוא האמריקאי ובכדי למתן את הלחצים הדיפלציוניים של ירידת מחירי הבתים, וירידת הביקושים בעקבות ההאטה במשק, אך מצד שני קיימים עליו לחצים למנוע תנודתיות גדולה במטבע בכדי למנוע אי וודאות, לחצים מצד בנקים מרכזיים בעולם שמחזיקים יתרות דולריות ורוכשות את החוב האמריקאי וכן חשש מעליית מחירים בכדי לאפשר המשך מדיניות מוניטרית מרחיבה בכדי להקל על בעיית האשראי.
לכן, קשה לדעת איזו הטיה היא הדומיננטית ביותר ואיפה רוצה הפד לראות את הדולר באמת. הצהרתו הנוכחית של הפד מאותתת על שוויון מסוים בין כוחות אלה.
השפעה על ישראל

בעוד הצרכנים הישראלים מעדיפים שקל חזק, בעת משבר כאשר קיים חשש להתנוונות ענפי היצוא של המשק, קיימת לדעתנו עדיפות לשקל חלש שיתמוך בכלכלה מכיוון הגדלת היצוא ולא מכיוון הגדלת הצריכה. בטווח הקצר רווחת הציבור תפגע, אך הרווחה ארוכת הטווח תהיה גדולה יותר.

נראה ששער של 4 שקלים לדולר נתפס גם בישראל כשער בריא יחסית ונתפס כעוגן פסיכולוגי הן ע"י סוחרי המט"ח הספקולנטיים והן ע"י היצואנים.
להערכתנו, הסיכון באפיק הדולרי גדל ובכלל גדל הסיכון בהשקעה בסל מטבעות מצומצם. הפעולות המוניטריות האגרסיביות ברחבי העולם אינן מאוזנות ועלולות להביא לפערים גדולים בין מטבעות. דוגמא לכך ניתן לראות כבר היום בהתחזקותו החדה של היין היפני לעומת היחלשותו החדה של הליש"ט הבריטי.