במזרחי טפחות שואלים, האם דוח מנהלי הרכש בתעשיית החרושת בארה"ב מבשר על תחילת התאוששות הכלכלה?

רוב סעיפי מדד מנהלי הרכש ממשיכים להצביע על הצטמצמות שנמשכת, בממוצע כבר 10 חודשים אך הפעם אובחן בה קצב איטי יותר
תפניות כלכליות מתגלות, בדרך כלל, לאחר שכבר החלו, כך שבחינה מדוקדקת של מדדים שונים, העשויים לבשר על כך, חיונית בתקופות רגילות ולבטח במקרה של ארה"ב, שגוררת רשמית 13 חודשי מיתון עד כה.
דוח מנהלי הרכש בתעשיית החרושת, שפורסם אתמול, הוא דוגמא טובה לכך. נתונים שונים, כגון תפוקה, הזמנות לסוגיהן (צבר, הזמנות חדשות והזמנות מחו"ל), ייבוא חומרי גלם ותשומות, מסירות מספקים ומחיר התשומות –‏ כל אלו מאוגדים לסולם אחד, כך שכל קריאה מתחת/מעל 50 נקודות מצביעה על התכווצות/התרחבות וכל ירידה/עלייה במדד, הנמדד אחת לחודש, מצביעה על הרעה/השתפרות. ניסיון העבר מלמד שתפניות במדד מנהלי הרכש, בצוותא עם משתנים אחרים, מיטיבות לבשר על שינויים במדד הייצור התעשייתי וזה, מצידו, מהווה אינדיקציה טובה להתפתחויות שתתחוללנה בהמשך בתוצר הכולל.
אם לשפוט לפי מדד מנהלי הרכש, ההתכווצות בכלכלת ארה"ב, לבטח בצד ההיצע, תימשך בחודשים הבאים. ממצא זה מתיישב היטב עם הערכות הכלכלנים, או משתנים אחרים, כגון המדד המשולב למצב הכלכלה האמריקאית, סקרים של בנקים מרכזיים במחוזות השונים, ועוד. בחודש ינואר המשיך המדד להצביע על התכווצות (רמתו הייתה 35.6 בלבד) וכתוצאה, ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2008 –‏ ינואר 2009) חלה בו נסיגה ממוצעת בת 13.5% בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (ינואר 2007 –‏ ינואר 2008). המדד יורד, למעשה, בעקביות, זה 6 חודשים.
על מנת להמחיש את הזיקה בין תוצאות הסקר לבין ביצועי המשק האמריקאי, נציין כי לפי ניסיון העבר, על מנת שהתוצר יגדל על פני זמן, צריך המדד להיות גבוה בעקביות מ-41.2 נקודות. בשלושת החודשים האחרונים עמד המדד על 35.8, בממוצע, נתון שאינו מבשר טובות לבאות. לדברי עורכי הסקר, רמתו הנוכחית של המדד מתיישבת עם נסיגה בת 1.7% בתמ"ג, בחישוב שנתי.
אולם, חוץ מהתבוננות בנתון התוצאתי המצרפי, ראוי לבחון את הדוח למרכיביו, כדי לבחון אם מסתמנת בכל זאת התאוששות מסוימת. לפי הדוח האחרון, התשובה לשאלה חיונית זו אינה שלילית. ניתן להצביע על מספר נקודות בהקשר זה:

בהשוואה לחודש דצמבר 2008, רשם המדד עלייה, המהווה, כאמור, שיפור בתוצאותיו. קצב ההתכווצות החרושתית האט. תוצאה זו אף הייתה טובה מההערכות המוקדמות, שבישרו על ירידה נוספת במדד. בששת החודשים הקודמים ירד המדד בעקביות, כך שעלייתו כעת מהווה שינוי מרענן וראוי לעקוב ולהיווכח האם מדובר בתפנית, או באירוע נקודתי.

רוב סעיפי המדד, לבטח החשובים שבהם, ממשיכים להצביע על הצטמצמות, שנמשכת, בממוצע, כבר 10 חודשים, אך הפעם אובחן בה קצב איטי יותר. כך, התכווצות התפוקה, ההזמנות לסוגיהן, וייבוא חומרי הגלם, הייתה מהירה פחות בסקר החדש. גם ההתכווצות המסתמנת בתוצר, כפי שנמדדת מנתוני הסקר, הפכה איטית יותר. סעיף מחיר התשומות, שנמצא בסימן הצטמצמות זה 4 חודשים, האט אף הוא, נתון שעשוי לאותת על לחץ מופחת לירידה במדד המחירים ליצרן בהמשך. ממצא זה עשוי לשכך קמעא את החשש שמא כלכלת ארה"ב תיקלע לתקופה ממושכת של ירידה במדד המחירים לצרכן (דפלציה).

רוב הענפים בתעשייה המשיכו לדווח על מגבלות בפעילות והאטה גם בחודש האחרון, אך לא כולם. בתעשיית העור ומוצריו מתלוננים על ירידה בביקוש המגיע מתעשיית כלי הרכב, השרויה כידוע במשבר חריף; תעשיית הכימיה ניזוקה אף היא מהקשיים בתעשיית כלי הרכב; בתעשיית מוצרי המתכת חוששים שהביקוש יפחת ב-20% עד 30% השנה, משום שהסנטימנט הצרכני חלש. אולם, בתעשיית המכונות, לדוגמא, התחזקו המכירות והרביע האחרון אשתקד היה, בדיעבד, טוב מכפי שחשבו. גם בתעשיית הטקסטיל והמזון מדווחים על עלייה בהזמנות החדשות ובתפוקה. גידול בתפוקה נרשם גם בתעשיית מוצרי הנפט והפחם.

וכך, ניתן לומר שחרף הנתון הכולל, שבהחלט לא מבשר על תפנית של ממש בחודשים הבאים, ניתן לאתר בדוח מנהלי הרכש מספר נקודות, שלפחות מאפשרות לצפות לשיפור קל נוסף בחודשים הבאים. כדאי לעקוב אחריהן.