אפסילון: יתכן והמשק המקומי יצליח לצלוח את התקופה הרעה בקלות יחסית

משמרים את המח"מ הארוך באפיק הצמוד ובמקביל מנצלים באופן את הדרגתי עליית התשואות במקטעים הבינוניים להארכת המח"מ בקרנות השקליות
רבים מהפעילים בשוק ההון הישראלי חיכו השבוע לדוחות הכספיים של פוטאש שהינה היצרנית הגדולה בעולם לייצור חומרי דישון לחקלאות, מתוך תקווה שבדוחות יינתן רמז לגבי עתיד עסקיה של כי"ל שמנייתה מוחזקת כמעט בכל תיקי ההשקעות בארץ ("מניית העם").
אבל עיון מעמיק בדוחותיה של פוטאש מגלה שניתן ללמוד מהם הרבה יותר ממה שצפוי לכיל. כאמור, תחום פעילותה של פוטאש הוא בעיקר ייצור דשנים לחקלאות, או במילים אחרות, מזון. מאחר שמדובר במוצר הכי בסיסי שיש, הרי שהדוחות יכולים ללמד על מגמות צפויות שקשורות לא רק במזון, כי אם בהשלכה שיש לשינויים בענף המזון על אינפלציה (מזון מהווה את הרכיב הגדול ביותר בכל מדד מחירים בעולם), ריבית, צמיחה ועוד. לכן, השבוע החלטנו לנסות ולראות האם יש ביכולתנו ללמוד על המגמות המקרו העתידיות בעולם באמצעות דוחותיה של פוטאש. בתחילת הדוחות מתארת החברה את התפנית החדה לרעה שחלה בכלכלה העולמית, מה שעדיין לא מחדש דבר. בהמשך היא כותבת כך :
farmers suspended purchases in the face of the uncertainty of world markets.
We believe this was largely a psychological barrier, as the economics of food
production and fertilizer use remain very attractive
המשבר, על אף היותו כלכלי, נושא עימו השלכות התנהגותיות משמעותיות שבאות לידי ביטוי בעצירת הזמנות על ידי חקלאים שבחלקים נרחבים בעולם עדיין נהנים מיכולות פיננסיות גבוהות. למעשה, את המשפט הזה ניתן להשליך לא רק על ענף החקלאות, כי אם על כמעט כל ענף אחר, וכלל אין זה משנה אם זה נדל"ן או היי – טק. משבר כלכלי יכול להתעצם לא רק בשל מחסור כלכלי אמיתי, אלא גם מכך שאנשים עוצרים רכישות לאחר ששמעו בחדשות שהמשק צועד לקראת התמתנות כלכלית. יש לכך גם השלכות משמעותיות על המדיניות הכלכלית שנקטת על ידי הממשלים. כל עוד זו תהיה האווירה, הסביבה הפיננסית תמשיך להתאפיין בריביות נמוכות ובחיפוש מתמיד של מחסה אחר המקלט הכי בטוח שיש. או אם תרצו, אגרות חוב ממשלתיות קצרות, מה שימשיך לתמוך בשיפועים תלולים של עקומי התשואה בעולם.
בהמשך כותבת החברה את המילים הבאות :
While attention shifted to financial issues in the second half of the year, potential food
shortages remain a concern, and the problem could worsen as the economic crisis impacts
farmers’ fertilizer buying patterns.
כולם מרוכזים כעת במשבר הפיננסי, אבל הבעיות שהיו קיימות בעולם טרום המשבר עדיין עימנו ובמידה והן לא יטופלו, אנחנו נמצא עצמנו נאבקים לא רק במשבר הפיננסי, כי אם בבעיות קיומיות אחרות. החברה מסבירה שהמשבר הפיננסי מרתיע את החקלאים מלהגדיל את שטחי הגידול על אף העובדה שההחזר שלהם על ההשקעה הוא גבוה מאוד ( $3 על 1
השקעה), וכך העולם יכול להיקלע תוך זמן רב למשבר חמור של מחסור במזון.
עד עתה הכול די ברור ואפילו בנאלי, אבל עכשיו מגיעים הקטעים העסיסיים באמת. לאחר שהחברה תיארה את המצב שבו החקלאים נוקטים משנה זהירות באופי פעילותם על אף הביקוש הקשיח (והצומח) לסחורתם בשל המשבר, נוצר מצב לא בריא (שלא לומר מסוכן) של מחסור במזון בשל נטייתם המוזרה של בני האדם לאכול מידי יום.
This should draw inventories substantially lower by the end of the spring season and lead to considerable restocking of the system in the second half of the year
פוטאש מתייחסת בדוח לצורך הברור של החקלאים לחדש את המלאים לאחר שאלו דחו במשך זמן רב את רכישות חומרי הדישון בשל המשבר. אבל אותה דינמיקה יכולה להיות מיוחסת לכמעט כל ענף אחר. יהיו אלו רכישות של מכוניות, בתים, מקררים או כל מוצר אחר. הרכישה של כל אלו נדחות ככל האפשר, מה שגורם לירידת מחירים חדה ולדפלציה
שאותה אנו חווים כעת. אולם, בשלב מסוים כבר לא ניתן לדחות את הרכישה של המוצרים האלו. ברור שככל שהמוצר הוא יותר בסיסי, כך תוקדם רכישתו. זה השלב שבו המחירים יחלו לעלות בחוזקה מאחר וגורמי ייצור רבים הושבתו בתקופת השפל (פוטאש הפחיתה את כושר הייצור שלה בלמעלה מ 50% ) בכדי להתאים את כושר הייצור לירידה בביקושים.
במקביל, יש לזכור כי לפחות בכל הנוגע למוצרי מזון, קיימת עלייה אינהרנטית בביקוש למזון מצד המשקים המתפתחים ובראשם סין והודו.
פוטאש כותבת כך :
We expect China will require total imports of at least 7 million tonnes in 2009, substantially
more than the 5.5 million tonnes imported in 2008.
קריסתן של המערכות הפיננסיות במערב לא גרמה לסיני הממוצע לאבד את תאבונו, תרתי משמע, לאיכות ורמת גבוהה. הסינים וההודים ימשיכו להגביר את צריכתן תוך שינוי ושיפור איכות חייהם. ההשפעה העיקרית שתהיה לתופעה הזו על העולם המערבי תורגש בעלייה באינפלציה שכמו בגל הקודם שלה הגיע ב"דלת האחורית". אם בגל הגאות הקודם אוכלוסיית המערב לקחה חלק בביקושים הגדולים שליבו את האינפלציה, עכשיו נראה כי המשבר הפיננסי יקטין את חלקה של אוכלוסיית המערב בהיקף הביקושים העולמי, מה שלא ימנע מחלק זה של העולם לסבול מעליית מחירים שתיגרם בשל ביקושים בצד השני של הגלובוס.
הבנקים המרכזיים יעמדו נבוכים לנוכח המציאות החדשה מאחר ומצד אחד הם לא יוכלו להעלות את הריביות בשל המיתון. מצד שני, הם לא יוכלו להישאר אדישים לנוכח העלייה במחירים שתגרם בשל גורמים אקסוגניים. בשלב מסוים מדיניות הכסף הזול מאוד שמונהגת היום בחלקים נרחבים של העולם תתמתן. במילים אחרות, הריביות לטווח קצר תעלינה במידה מסויימת, שיפועיהם של עקומי התשואה יתמתנו וישקפו מציאות כלכלית של סטגנציה. הדברים יורגשו בעיקר בארה"ב ובמרבית מדינות גוש היורו שבשנים הקרובות ישברו את הראש בניסיון למצוא מימון לתוכניות החילוץ למיניהן.
כיצד כל זה ישפיע עלינו ? לנוכח העובדה שעוצמת המשבר הפיננסי במשק הישראלי היא קטנה בהרבה מזו שבעולם ולאור הנטייה של היצוא הישראלי להגביר את פעילותו בשווקים המתעוררים בשנים האחרונות, יתכן והמשק המקומי יצליח לצלוח את התקופה הרעה בקלות יחסית. אולם אנו סבורים שהשווקים הפיננסיים המקומיים יגיבו באופן דומה לעמיתיהם במערב. ז"א, התענוג של ריבית נומינלית נמוכה מאוד יגמר מהר מהצפוי ושיפועי העקומים יתמתנו אף הם. לפיכך, אנו משמרים את המח"מ הארוך באפיק הצמוד ובמקביל, אנו מנצלים באופן את הדרגתי עליית התשואות במקטעים הבינוניים – ארוכים באפיקים השקליים להארכת המח"מ בקרנות השקליות.
סקירת המנהלים של פוטאש חיזקה את דעתנו זו שהובעה כאן כבר בעבר הלא רחוק. כל שנותר לנו לקוות הוא שתחזיותיהם של המנהלים בענף הדשנים אמינות מעט יותר מאלו של עמיתיהם בענפי הפיננסים.