העלייה בשווי השוק של מניות קידוח תמר השבוע גבוהה מהתוספת הישירה כתוצאה מהתגלית

בבנק לאומי מעריכים השבוע כי השוק ימשיך להיות מושפע מנתוני המאקרו וההתאוששות תבוא רק בסוף 09
שבוע המסחר בשוק המקומי נפתח בעליות שערים על רקע סיומה של המלחמה בעזה והאופטימיות מעבר לים לקראת תחילת כהונתו של הנשיא ה- 44 בארה"ב, ברק אובמה. בהמשך, התהפכה המגמה בעקבות ההחרפה במצבו של המגזר הפיננסי בארה"ב, והודעתו של Royal bank of Scotland על הפסדי עתק. גם השבוע נמשכה מגמת הירידה בתנודתיות. סטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, אשר מבטאות בין היתר את עוצמת הפחד בשוק המקומי, המשיכו לרדת והגיעו לרמה של כ- 35%, לעומת כ- 65% בשיאו של המשבר בשווקים. מחזורי המסחר נותרו השבוע נמוכים והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ- 1 מיליארד ₪, זאת בדומה למחזור שנרשם מתחילת השנה וכמחצית מהממוצע שנרשם בשנה שעברה.
בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת במדדים המובילים. מדדי המעו"ף, הבנקים והנדל"ן 15 רשמו ירידה של כ- 4.4% כ- 10% וכ- 4.2% בהתאמה. מדד ת"א 75 חתם את השבוע עם תשואה חיובית של כ- 1.9%. ההתעוררות שהחלה עם תחילת השנה במניות היתר לא שכחה, ואלו המשיכו להוביל את השוק המקומי גם השבוע. מדד היתר 50 עלה בכ- 4.5% ומדד היתר 120 עלה בכ- 5.8%.

כאמור, על רקע התגברות הקשיים של המערכת הפיננסית בחו"ל, בלטו בירידות שערים גם מניות הבנקים בארץ. הורדת תחזית הדירוג של מערכת הבנקאות הישראלית על ידי סוכנות דירוג האשראי Moody's הביאה להחרפה במגמת הירידות במניות הענף. בהקשר זה נוסיף כי על רקע המעבר ליישום הוראות באזל 2, אשר מגדיל את דרישות ההון העצמי של הבנקים, העביר השבוע האוצר למערכת הבנקאית ערבות מדינה בהיקף של 6 מיליארד ₪ שיועדה לגיוס הון באמצעות כתבי התחייבות נדחים. הרצון של האוצר להגדיל את היקף האשראי הניתן על ידי המערכת הבנקאית, לנוכח המחנק שקיים באפיק החוץ-בנקאי, הביא להעמדת תמריצים ממשלתיים לבנקים שיגדילו את מצבת האשראי, כחלק מתוכנית הערבויות.

עוד המשיכו לרכז עניין השבוע, מניות השותפות בקידוח "תמר 1". בתחילת השבוע, דווח כי העובי והאיכות במאגרים שהתגלו, טובים מהערכות קודמות. בתגובה, זינקו מניותיהן של השותפות בעשרות אחוזים. נציין כי להערכתנו, פירותיו העקיפים של הקידוח, קרי השבת אמון המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בתשואות אגרות החוב שלהן, תרמו בטווח הקצר לעלייה בשווי השוק שלהן עוד יותר מאשר התוספת הישירה לשוויין כתוצאה מהתגלית.

בזירת המאקרו, השבוע פורסם המדד המשולב למצב המשק בחודש דצמבר. המדד רשם ירידה של 1%, הירידה החדה ביותר במדד מאז יוני 2001. בנוסף, עודכנו מדדי החודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור ניכר כלפי מטה. הירידות החדות במדד בחודשים האחרונים מעידות על החרפת ההאטה במשק, שהתחילה עוד בשלהי הרביע השני של 2008. החרפת ההאטה באה לידי ביטוי בירידה בכל רכיבי המדד החודש, הן במדדי היצור התעשייתי והפדיון במסחר ושירותים והן במדדי יבוא ויצוא הסחורות והשירותים. תמונה דומה עולה גם מסקר החברות והעסקים לרביע הרביעי של 2008 שפרסם בנק ישראל. החברות מדווחות כי חלה החרפה ניכרת בהאטה ואף ירידה בפעילות העסקית בעוצמה גדולה משצפו החברות בסקר הקודם. נציין כי על פי הפרסום, החברות מצפות כי הפעילות תמשיך להיות מתונה בכל הענפים הנסקרים, דבר שיחריף את הפגיעה בצריכה הפרטית וכתוצאה מכך יפגעו גם החברות מוטות הצריכה הפרטית. מניותיהן של האחרונות הציגו עד כה איתנות משום שנחשבו דפנסיביות יחסית, ואולם להערכתנו, לכשידווחו על פגיעה בתוצאותיהן, עלולות גם אלו לרשום ירידות שערים.

מבט לעתיד
להערכתנו, חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר.

שוק אגרות החוב

שבוע המסחר באפיק הסולידי התנהל במגמה מעורבת, בין היתר על רקע סיום המערכה הצבאית בעזה, פרסום המדד בגין חודש דצמבר אשר היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות והתפתחויות בשוק האמריקאי. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.01% וכ- 2.99% לעומת כ- 4.97% וכ- 3.1% בסוף השבוע שעבר. בסיכום שבועי עומד פער התשואות בין אגרות החוב השקליות לבין אלה האמריקאיות על כ- 2.5% לעומת כ- 2.8% בסוף השבוע שעבר. הצמצום בפער התשואות נרשם כתוצאה מעליית תשואות חדה יחסית מעבר לים. נציין, כי על אף שסוכנות הדרוג הבינלאומית S&Pהותירה את דרוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ולמרות סיום הלחימה, עלתה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS והוא עומד כיום על כ- 197 נ.ב. לעומת כ- 170 נ.ב. בסוף השבוע שעבר. מגמה זו נרשמה בדומה להתפתחויות בפרמיית הסיכון של מדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל.

כאמור בסוף השבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר שירד ב- 0.1% לרמה של 106.4 נ.ב. קונסנזוס הציפיות בקרב הכלכלנים ובשוק ההון עמד על שיעור הירידה של כ- 0.4%. שנת 2008 כולה הסתיימה באינפלציה חיובית של כ- 3.8%. נציין כי מלבד סעיפי הדיור וההלבשה והנעלה בכל סעיפי מדד חודש דצמבר נרשמה ירידת מחירים. למרות הירידה המתונה בלבד במדד חודש דצמבר, אנו מעריכים כי בחודשים הבאים צפויים המחירים במשק המקומי להמשיך ולרדת ושיעורי הירידה החודשית במדד יהיו גבוהים מזה שנרשם בחודש האחרון. הערכה זו נובעת מהצפי להיוותרותם של מחיר חו"ג בעולם ברמה נמוכה יחסית במהלך השנה ומהצפי להמשך התעצמות ההאטה במשק שתלווה בהתמתנות קצב הצריכה הפרטית. נוכח גורמים אלו נראה כי שנת 2009 כולה תתאפיין בקצב אינפלציה נמוך-שלילי. בשל האמור, אנו מעריכים כי ירידה מתונה בלבד במדד המחירים לצרכן בגין חודש דצמבר לא תמנע מבנק ישראל להמשיך במגמת הפחתת הריבית המוניטרית במשק בתקופה הקרובה. כיום מגלם שוק המק"מים צפי להפחתה של כ- 0.5% בחודשים הקרובים והעלאתה לרמה של 1.5% רק לקראת סוף השנה.
בעקבות פרסום המדד ובהמשך לתיקון שנרשם בשבועות האחרונים, עלו במהלך השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.7%- לעומת כ- 1.05%- בסוף השבוע שעבר.


במהלך השבוע נסחר האפיק הקונצרני במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. בסיכום שבועי עלה מדד התל-בונד 20 בכ- 0.2% ומדד התל-בונד 40 נותר ללא שינוי. בדומה לשבוע שעבר עומדים פערי התשואות בהם נסחרות אגרות החוב המרכיבות את המדדים על כ- 3.72% ועל כ- 6.74%. בדומה לאפיק המנייתי בלט השבוע ענף הבנקאות גם באפיק הסולידי. זאת על רקע פרסום האוצר בנוגע להעמדת ערבות ממשלתית בהיקף של 6 מיליארד ₪ להנפקת הון משני והורדת דרוג לבנקים המקומיים על ידי סוכנות הדרוג הבינלאומית Moody's. בסיכום שבועי עומד פער התשואות בין אגרות החוב המשתייכות לענף על כ- 2.38% מעל האגרות הממשלתיות לעומת כ- 2.1% בסוף השבוע שעבר. להזכירכם בשנה האחרונה נקטה ממשלת ארה"ב בצעד דומה ואפשרה לבנקים האמריקאים להנפיק חוב בערבות ממשלתית, אם כי סכום הערבות הממשלתית שם גבוה באופן ניכר מזה שהוצב על ידי משרד האוצר המקומי. הנפקות אגרות החוב המגובות על ידי הממשלה מעבר לים זכו לביקושים ערים ולאחר הנפקתן ירדה תשואתן בשיעורים ניכרים. כך לדוגמה, תשואת אגרות החוב המגובות של הבנקים המדורגים בדירוגי השקעה גבוהים שם נחתכה מיום ההנפקה לחצי. כיום עומד פער התשואות בין אגרות אלו לאגרות ממשלתיות על כ- 0.5% בעוד פער בו נסחרות אגרות החוב של אותם תאגידים שאינן מגובות עומד על כ- 3.5%. להערכתנו בהסתכלות ארוכת טווח, הנפקת אגרות החוב המגובות על ידי הממשלה צפויה להשפיע לחיוב על המסחר באגרות החוב של הבנקים בשוק המקומי.

נוסיף עוד כי למגמה החיובית באפיק תרמו במהלך השבוע ענף חברות אחזקה והנדל"ן ובפרט מספר חברות הקשורות לקידוח "תמר". פרמיית הסיכון בה נסחרות אגרות החוב המדורגות המשתייכות לענפים אלו עומדת כיום על כ- 6.05% וכ- 14% בהתאמה לעומת כ- 6.5% וכ- 14.8% בסוף השבוע שעבר. מגמה זו לוותה במימוש רווחים באגרות החוב המשתייכות לענפים דפנסיביים יותר כמו לדוגמה ענף התקשורת ומסחר ושירותים.

מבט לעתיד
להערכתנו, לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעת כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות. פערי התשואה אמנם מלמדים על עדיפות מה לאפיק הצמוד, אך לנוכח ההערכות למדדים שליליים בטווח הקצר, אין עדיפות לאחד האפיקים על פני השני.

האפיק השקלי - על רקע הצפי להמשך הפחתת הריבית במשק המקומי אנו מעריכים כי ניתן לשמור על מח"מ בינוני-ארוך ברכיב השקלי בתיק. למשקיעים באפיק זה קיימת כדאיות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 4-7 שנים).
האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 5-7 שנים).
אג"ח קונצרני - להערכתנו, בתקופה הקרובה ימשיך המסחר באפיק הקונצרני להתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים שתושפע בעיקר מהמשך ההתפתחויות בשווקים בעולם וממצבן הפיננסי של החברות המנפיקות ויכולת הגיוס שלהן. לפיכך, אנו מעריכים כי בחברות המאופיינות ברמת מינוף גבוהה הסיכון עדיין גבוה. לכן אחזקה באגרות אלו אינה מתאימה כיום ללקוחות סולידיים וללקוחות שיידרשו לכספם בטווח הקצר.


שוק מטבע החוץ

השבוע התחזק הדולר בכ-1.5% מול השקל, על רקע המגמה בעולם. עם זאת, ברוב השבוע נסחר הדולר מול השקל בטווח צר יחסית בהשוואה לטווח בו נסחר הדולר בעולם. תנודתיות מתונה יותר זו בשקל-דולר נובעת בין היתר מהמשך מדיניות רכישת הדולרים, שמתבצעת ע"י בנק ישראל מדי יום, בסכום של עד כ- 100 מ' $. גם אשרור דירוג האשראי של ישראל ע"י S&P, סיפק תמיכה לשקל.

התנהגותו של הדולר בעולם השבוע הייתה הפוכה להתנהגות שוק המניות. מגמה זו נובעת מהעובדה שבעת ירידות בשווקים ועלייה במפלס החששות נוטים המשקיעים להתבצר בנכסים חסרי סיכון ובראשם אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות (מה שמחזק את הדולר), ולהיפך. שווקי המניות בעולם נעו חדות השבוע בין אופטימיות לפסימיות מה שהתבטא כאמור גם במסחר תנודתי בדולר.

בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 1.5% מול השקל ובכ- 1.5% מול האירו.

מבט לעתיד
להערכתנו, סיום פוטנציאל הפחתת הריבית במשק האמריקאי יחזק את הדולר. כמו כן, המשך חוסר הוודאות הכלכלית בעולם וחוסר התיאבון לסיכון הנגזר מכך, ימשיכו לתמוך במטבע האמריקאי.
כמו כן, הפחתה אפשרית בריבית המקומית תכרסם בעוצמתו של השקל.