בלידר ממליצים להחזיק משקל עודף בשלוש החברות הגדולות בענף התקשורת - לפחות עד שהכלכלה תשתנה או החשיבה הרגולטורית במדינת ישראל

בלידר מגיבים לתכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2009: אין בשורה אמיתית בתכנית
העובדה שהמשרד מפרסם תכנית עבודה שנתית בפעם הראשונה היא מבורכת. עם זאת, לוח הזמנים הארוך כאשר לא ברור מהו יום ה-"ש", מוציא את העוקץ מהמסך ונראה כאילו מטרתו העיקרית של המסמך היא לוודא שמשרד האוצר אינו מקדם רק מה שראוי בעיניו אלא גם את החלטות שר התקשורת. בנוסף, ברור מהמצגת כי משרד התקשורת דורש תקציבים לא מעטים על מנת לקדם את מטרותיו ואולי זו הסיבה שהוא מפורסם בגלוי.
לא ברור מי יהיה שר התקשורת הבא לאחר הבחירות הקרובות. ברור שפקידי משרד התקשורת מפרסמים תוכנית שנתית על מנת לאותת לשר התקשורת הבא כדי שהעבודה שנעשתה עד כה לא תרד לטמיון.
שנת 2009 נראית כשנה רגולטורית אבודה ועולם התקשורת כמנהגו ינהג. די ברור מתוכנית העובדה של המשרד כי לא יחולו שינויים של ממש בתחום בשנה הקרובה ולכן החברות הגדולות ימשיכו לעשות כסף והרבה ואולי דווקא בתקופה של מיתון יתחזקו על חשבון החברות הקטנות בענף. הצרכן בכל אופן לא ירוויח כלום בשנה הקרובה כתוצאה מרגולציה.
להיפך, לקוחות בזק ו-yes ימשיכו לסבול מתעריפים גבוהים, מאי יכולת לקבל שירותים מספק אחד ובצורה מסובסדת וזאת כאשר התחרות לא באמת מצליחה להמריא ולהוות אלטרנטיבה ראויה. לא נראה כי בעתיד הקרוב יש מי שישנה את העובדה כי הכנסות חברות הסלולר מהוות כמעט 60% מסך הכנסות הענף וכפועל יוצא את העובדה כי הן מייצרות
תזרימי עתק גם לאחר השקעות. באופן זה הן גם נכנסות לטריטוריות חדשות של שחקנים אחרים וגם ממשיכות לשלם הרבה מזומנים לבעלי המניות.
קיים אצלנו החשש שכאשר כן ייושמו היעדים של המשרד הם כבר לא יהיו רלוונטיים וכוחות השוק בשנה הקרובה יכתיבו יעדים חדשים. נציין כי בכל העולם קיימת בעיה לרגולטורים בהחלטת החלטות רלוונטיות לאור ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, אבל בישראל הבעיה חמורה שבעתיים: נראה כי העיסוק של משרד התקשורת הוא בבעיות האתמול ולא
המחר. עודף של גופים רגולטוריים (משרד התקשורת, משרד האוצר, הממונה על ההגבלים, הרשות השניה, מועצת הכבלים והלוויין ועוד בישראל הנכנסים לא פעם אחד לטריטוריה של השני, כנראה גורמים לישראל לפגר שנים אחרי ההתפתחויות בעולם כמו השקעה בתשתיות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות. אולי באמת הגיע הזמן לכונן רשות תקשורת בלתי תלויה שתטפל בכל הסוגיות כפי שקורה בהרבה מדינות מערביות.
נחזור ונאמר כי תחרות אמיתית עשויה להתפתח כאשר יאשרו לשלוש קבוצות גדולות להתחרות באופן שווה על כל צריך שיהיו כאן שלושה שחקנים מרכזיים – אמנם פחות מתחרים שירותי/מוצרי התקשורת. כמו ברוב מדינות ה-OECD אבל יותר תחרות על כל אחד מהשירותים המסופקים לצרכנים. אז אולי תתפתח תחרות המלווה בהשקעות קפיטליות
בתשתית ואז כל גוף יצטרך לתת את המקסימום ללקוחותיו בהיבט של שירות ואיכות ובמקרה הטוב גם מחיר – יש כאן מספיק גורמים חזקים המסוגלים עדיין להכניס ידיים לכיסים ולהרים קבוצות תקשורת ראויות המתחרות בכל הסגמנטים.
מאחר ואין בשורה אמיתית בתכנית ולאור התקופה בכלכלה ובשוק ההון, אנו ממשיכים לדבוק בהמלצה להחזיק משקל עודף בשלוש החברות הגדולות בענף, לפחות עד שהכלכלה תשתנה או החשיבה הרגולטורית במדינת ישראל.