במזרחי מעריכים כי המדד משקף עובדה שהאינפלציה הבסיסית בישראל עולה

רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה מעריך כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת בחודשים הקרובים
האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק. עם זאת, מדד דצמבר הצביע על עלייה נוספת באינפלציה הבסיסית והקשר בין האינפלציה לבין שער השקל ממשיך להיות חזק. בשל ההאטה הכלכלית המהירה, בנק ישראל יפחית את הריבית ב-23 בפברואר, אך לנוכח העלייה בקצב האינפלציה הבסיסית, יסתפק בהורדה בת 0.25%.


שני מסרים חשובים ניתן להסיק מנתוני מדד דצמבר, שירד ב-%0.1 והיה בתחום הגבוה של ההערכות.

א. מדד המחירים לצרכן, ללא מוצרי מזון ואנרגיה (להלן-מדד הליבה), עלה ב-3.8% ב-12 החודשים האחרונים, מלוא העלייה במדד הכללי, שדווקא התמתנה. נזכיר, כי מוצרים אלה מהווים יחדיו חמישית מהמדד הכולל. ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש הקודם (נובמבר) עלה מדד הליבה בשיעור נמוך יותר, 3.4% (3/4 מהעלייה במדד הכללי). חלק גדול יותר מהשתנות המדד הושפע למעשה מהתנהגות הביקוש המקומי ולא ממחיר התשומות בחו"ל, בדומה לחודש הקודם. ליבת המחירים עלתה פעם נוספת והמשיכה להימצא מעל רף תחום יציבות המחירים, המוגדר בין 1% ל-3%, דבר המצביע על כך שהאינפלציה הבסיסית בארץ אינה פוחתת.

ב. הזיקה בין שער החליפין ₪-דולר לבין סעיף הדיור במדד, המהווה 21% מהמדד הכולל, הייתה נמוכה חודשים ארוכים, אך גדלה הפעם והשפיעה מאוד על התוצאות. שער השקל פוחת ב-5.5% בתקופת המדידה וסעיף הדיור אכן קפץ ב-1.7% והוסיף 0.35% למדד (מול תוספת בת 0.5% בחודש הקודם). לפי נתוני הלמ"ס, רק 1/5 מהחוזים החדשים/אלו שהתחדשו בחודש האחרון היו נקובים במט"ח. נציין, כי לצורך חישוב מדד ינואר 2009 יובא בחשבון ייסוף בשיעור 1.2% בשער השקל – דולר, נתון שעשוי לפעול לקיזוז מסוים במדד.

במבט קדימה, נראה כי תימשך הירידה המהירה בקצב הכולל של האינפלציה, בהשוואה לעלייתו הגבוהה ב-12 החודשים האחרונים, אך האינפלציה הבסיסית מראה דווקא סימני עלייה. בראייה להמשך:

א. הירידה התלולה במחיר התשומות גולשת למחירים ליצרן וסופה שתשפיע על המדד הכללי. איתות ברור לכך קיבלנו ממדד מנהלי הרכש, שהראה נסיגה בת 8.5% במדד חומרי הגלם. (המדד יורד כבר שלושה חודשים, לאחר עלייה בת 3 שנים לפחות.) בנוסף, פוחתת היכולת של החברות לגלגל את העליות שהיו עד כה במחיר התשומות (ולהן השפעה שיורית) לפתחו של הצרכן.

ב. למרות האטה חדה במשק (להערכתנו יגדל התוצר ב-0.5% בארבעת הרביעים הבאים), לא ברור אם גם האינפלציה הבסיסית תידחף כלפי מטה. האינדיקציות בידינו מצביעים, אכן, על האטה בצריכה הפרטית, אך עדיין לא במידה שתוליך בהכרח לרפיון של ממש ותתמוך בנסיגה בליבת המחירים.

ג. למרות הקשר הרופף עד לאחרונה בין קצב האינפלציה לשינוי בשער ה₪, אם המטבע הישראלי יפוחת בקצב מהיר יותר מול הדולר, סופו שיחלחל גם למחירים במשק. מדד דצמבר סיפק לכך איתות נוסף.

חרף האמור לעיל, ההתמודדות עם ההאטה המחריפה דחופה יותר כעת, כך שלהערכתנו בנק ישראל יפחית את הריבית ב-23 בפברואר, אך לנוכח העלייה בקצב האינפלציה הבסיסית, יסתפק בהורדה בת 0.25%.