בלאומי מזהירים כי רמת הסיכון בהשקעה במניות עדין גבוהה

בסקירה שבועית שפרסמו הם מציינים שדווקא המניות הדפנסיביות לא רשמו עליות בשבוע שעבר
שוק המניות: המגמה החיובית שאפיינה את המסחר מאז תחילת השנה החדשה נמשכה גם בתחילת השבוע הנוכחי. זו, נתמכה באווירה האופטימית מעבר לים, חרף ההסלמה במצב הביטחוני.
בהמשך השבוע התהפכה המגמה בעולם בעקבות החשש מפרסום נתוני מאקרו שליליים, וגם בשוק המקומי נרשמו ירידות שערים. למרות זאת, בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 רשמו עליות של כ- 1.5% וכ- 1.0% בהתאמה. מדד הבנקים עלה בכ- 3.5% ואילו מדד הנדל"ן 15 ירד בכ- 1.9%.

סיום עונת החופשות, לא בא השבוע לידי ביטוי בהיקף מחזורי המסחר. אלו עמדו בממוצע יומי מאז תחילת השנה החדשה על כ- 960 מיליון ₪, בדומה לשבועות האחרונים ולעומת ממוצע של כ- 1.86 מיליארד ₪ ב- 2008. לקיצור שעות המסחר לא ניכרה השפעה מהותית על היקף המחזורים.

ההסלמה הביטחונית גררה זינוק במחירי הנפט במהלך השבוע שעבר, דבר שלווה בעלייה בולטת במחירי הסחורות החקלאיות. זו, בנוסף לרמות המחירים הנמוכות, תורגמה לעליות שערים בולטות במיוחד במניות כי"ל והחברה לישראל. כך, במהלך השבועיים האחרונים עלו אלו בעשרות אחוזים, בדומה למגמה החיוביות במקבילותיהן בעולם. פרסום דו"חות "מוזאיק" הקנדית שהצביעו על גידול של למעלה מ-140% ברווח הנקי, מעבר לציפיות האנליסטים, תמך במגמה, אם כי תחזיותיה השליליות מיתנו אותה.

מניות הבנקים ריכזו השבוע עניין על רקע פרסום הוראת שעה של המפקח על הבנקים בדבר שיפור שנדרש ביחס הלימות ההון שלהם. ההוראות המבוססות על המלצות "באזל 2" דורשות מהבנקים הקצאת הון לא רק בגין סיכוני שוק ואשראי, אלא גם בגין סיכוני תפעול וסיכונים אחרים. בנוסף, דרישת ההון תהיה דינאמית לאורך כל "חיי" ההלוואות ותעודכן לפי מצב הלווה בכל עת. ההוראות החדשות שיתרמו ליציבותם של הבנקים יאלצו את אלו מביניהם שיחס הלימות ההון שלהם נמוך יחסית להנפיק הון משני ו/או להגביל את היקף האשראי הניתן על ידם. יישומן של שתי האפשרויות כרוך בפגיעה מסוימת ברווחיות שלהם, ובעייתית למשק כולו בייחוד בתקופה הנוכחית.

על רקע עליות השערים בלטה במיוחד חולשתן של המניות ה"דפנסיביות". המניות מענפי התרופות התקשורת והמזון שהציגו ירידות מתונות בלבד מאז תחילת המשבר בשווקים, הציגו השבוע תשואות חסר לעומת המדדים המובילים, וחלקן אף רשמו ירידות שערים. להערכתנו, הדבר נובע משני אלמנטים. הראשון טכני ונובע מכך שעליות השערים מלוות במעבר מהמניות ה"דפנסיביות" אל אלו ה"אטרקטיביות". האלמנט השני והמרכזי נובע מהיותן של החברות ה"דפנסיביות" מוטות צריכה פרטית. עד לאחרונה רבו ההערכות כי הנזק לכלכלה הריאלית המקומית מוגבל בהיקפו וכי הפגיעה הצפויה למשק הישראלי תתמקד בחברות הממונפות. הערכות חדשות כי המשבר יתפתח למיתון כלכלי עמוק גם בארץ, וכי גם החברות המתאפיינות באיתנות פיננסית ובתזרים מזומנים יציב יספגו ירידה ניכרת בהכנסותיהן, הביאו לתמחור מחודש של רמת הסיכון הגלומה בהן.
מגמת הקטנת הסיכון בעולם הביאה במהלך החודשים האחרונים לצמצום היקף ההשקעות הזרות בשווקים המתפתחים. בשוק המקומי, שנהנה בשנים האחרונות מכניסתם של משקיעים זרים רבים, בא הדבר לידי ביטוי בצמצום חד בהיקף ההשקעות מחו"ל. השבוע פרסם בנק ישראל נתונים המצביעים על התמתנות מסוימת שחלה במגמה זו. על פי הנתונים, במהלך חודש נובמבר הסתכמו המימושים של תושבי חוץ בכ- 400 מיליון דולר בלבד. זאת, לעומת כ- 1.3 מיליארד דולר במהלך חודש אוקטובר. עיקר המימושים היו במניות מענפי הכימיה והבנקים. לפיכך, חזרתם של משקיעים זרים לשוק המקומי עשויה לתמוך במיוחד במניות מענפים אלו.

מבט לעתיד: להערכתנו, חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים. התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר

שוק אגרות החוב: במהלך השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי במגמה מעורבת. אגרות החוב הממשלתיות נסחרו במרבית ימי המסחר במגמה שלילית בשל מספר גורמים: 1) הכרת המשקיעים בעובדה כי ההאטה הכלכלית כבר כאן, כפי שמשתקף מנתונים מאקרו כלכליים, ולפיכך יחייב הדבר הגברת הגיוסים מעבר למתוכנן. ההסלמה במצב הביטחוני מעצימה עוד יותר את ההשפעות הצפויות על הגירעון הממשלתי. 2) תיקון למגמת ירידת התשואות החדה בשבועות האחרונים (מימוש רווחים). 3) עליית התשואות החדה שנרשמה השבוע באגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, על רקע האופטימיות היחסית בה התאפיין המסחר מעבר לים, אשר התבטאה גם במימושים באפיקים הסולידיים שם. אלמנט נוסף הוא הבנת השוק כי הפוטנציאל הגלום בהמשך ירידת התשואות (ברמת התשואות אליה הגיע השוק) מוגבלת.
בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים בתשואה של כ- 5.3% וכ- 3.3% לעומת כ- 4.95% ו- 3% בסוף השבוע שעבר. פער התשואות בין אגרות החוב השקליות לבין אלה האמריקאיות מגלם עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, כאשר זה עומד כיום ברמה של כ- 3% לעומת רמה של 2.8% שנרשמה בסוף השבוע שעבר. שינוי זה הנו על רקע האירועים הביטחוניים ולהבדיל מהמגמה החיובית שנרשמה במרבית המדינות בעלות דירוג אשראי דומה לישראל. כך עלה מרווח ה- CDS לחמש שנים אשר עומד כיום על כ- 170 נ.ב. לעומת 161.4 נ.ב. בסוף השבוע שעבר.

בדומה לשבוע שעבר, המשיכו השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לעלות לאורך כל העקום. נראה כי זו נבעה כתיקון למגמת הירידות החדות בציפיות האינפלציוניות שנרשמו בחודשים האחרונים ואופטימיות מסוימת שהתעוררה בשווקים לאחרונה לגבי עומקו ומשכו של המשבר. כך עומדות כיום הציפיות ל- 12 חודשים קדימה על כ- 1%-, ל- 5 שנים עומדות אלה על 1% ול- 10 שנים על כ- 2%, זאת לעומת כ- 1.4%-, כ- 0.7% וכ- 1.9% בהתאמה בסוף שבוע שעבר.

במסגרת הנפקת מק"מ השבוע ע"י בנק ישראל, נסגר המכרז בתשואה של 1.99%, גבוה בכ- 0.2% מתשואות המק"מ הנסחרות בשוק. התשואה הממוצעת במכרז נקבעה בדומה לתשואה הנ"ל, בשיעור של 1.96%. להערכתנו, דרישתם של המשקיעים לתשואה גבוהה על פני תשואות השוק (על אף רמת הביקושים הגבוהה שהגיעה מעל לפי 3 מכמות ההיצע) נובעת מרמת התשואות הנמוכה באפיקים הקצרים והבטוחים בשוק. נציין כי על אף שבנק ישראל הודיע לפני כשבועיים במסגרת פרסום תוכניתו המוניטארית להגברת הנזילות במערכת הפיננסית, כי יחל לצמצם את היקף הגיוסים במק"מ מתחילת 2009, עמדה הכמות המוצעת במכרז ברמה גבוהה יחסית, בהיקף של כ- 7.5 מיליארד ₪. תשואות המק"מ בשוק מגלמות כיום הפחתה קלה נוספת בריבית בנק ישראל לקראת אמצע השנה. עם זאת, לקראת סוף השנה מגלמות התשואות עליית ריבית בשיעור קל מעל לרמתה כיום, העומדת על כ- 1.75%.

שוק אגרות החוב הקונצרניות נסחר השבוע במגמה מעורבת. האווירה החיובית בשוק השפיעה על ירידה בפרמיית הסיכון של אגרות החוב המשתייכות לסקטורים ה"ממונפים" יותר, דוגמת ענפי הנדל"ן וחברות האחזקה. פערי התשואות בין אלה לבין אגרות החוב הממשלתיות ירדו השבוע ל- 15.7% ול- 7.6% בהתאמה , לעומת כ- 20.7% וכ- 9.6% מלפני כשבוע. נציין את אגרות החוב של סקטור הבנקאות שרשמו אף הן ירידה בפער התשואות מול אגרות החוב הממשלתיות, העומד כיום על כ- 2.1% לעומת כ- 2.5% מלפני כשבוע. הירידה בפער התשואות בענף זה נרשמה על אף פרסום הוראת שעה ע"י המפקח על הבנקים השבוע, לפיה עד סוף השנה יצטרכו הבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם. הגדלת הלימות ההון תתאפשר ע"י הגברת גיוסי הון בשוק, המאיימים להגדיל את מחיר הגיוס ולהעלות את תשואות איגרותיהן של הבנקים. מנגד, נרשמה עליית תשואות בענפים הדפנסיביים יותר, דוגמת התקשורת והקמעונאות, כנראה בשל פער תשואות נמוך במיוחד אליו הגיעו אלה לאחרונה מול אגרות החוב הממשלתיות. כיום עומדים פערים אלה על כ- 1.6% וכ- 3.1% בהתאמה, לעומת כ- 1.2% וכ- 2.7% מלפני כשבוע. בסיכום שבועי רשם מדד התל-בונד 20 ירידה של כ- 1.6% בעוד התל-בונד 40 עלה בכ- 1.6%. פערי התשואות בין אגרות החוב המרכיבות את המדדים לאגרות ממשלתיות עומדים על כ- 3.4% וכ- 6.5% בהתאמה לעומת כ- 3.2% וכ- 6.8% לפני כשבוע.

מבט לעתיד: להערכתנו, לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה בצמיחה המקומית הפוגעים כיום בפעילות הסקטור העסקי, יש עדיין לתת עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות.
האפיק השקלי - על רקע הצפי להמשך הפחתת הריבית במשק המקומי אנו מעריכים כי ניתן לשמור על מח"מ בינוני-ארוך ברכיב השקלי בתיק. למשקיעים באפיק זה קיימת כדאיות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 4-7 שנים).
האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 5-7 שנים).
אג"ח קונצרני - להערכתנו, בתקופה הקרובה ימשיך המסחר באפיק הקונצרני להתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים שתושפע בעיקר מהמשך ההתפתחויות בשווקים בעולם וממצבן הפיננסי של החברות המנפיקות ויכולת הגיוס שלהן. לפיכך, אנו מעריכים כי בחברות המאופיינות ברמת מינוף גבוהה הסיכון עדיין גבוה. לכן אחזקה באגרות אלו אינה מתאימה כיום ללקוחות סולידיים וללקוחות שיידרשו לכספם בטווח הקצר.