בלאומי מעריכים שתמשך התנודתיות הגבוהה בשער החליפין

חוזים כי טווחי השתנות השער כפי שהיו בשנתיים האחרונות (פערים של כ-20% בין נקודת השיא לשפל) צפויים להתקיים גם השנה
בנק לאומי מפרסם היום (ה') את סקירת "השבוע במאקרו".

תנועות ההון הישירות והפיננסיות: איזון בין התנועות היוצאות והנכנסות
בחודש נובמבר נמשכה מגמת ההאטה בהיקף תנועות ההון היוצאות (השקעות של ישראלים בחו"ל): הן ההשקעות הישירות והן ההשקעות הפיננסיות היו בהיקפים נמוכים מאד—ביחד פחות מ-100 מיליון דולר. זאת, לעומת ממוצע חודשי של כ-0.6 מיליארד דולר בשנת 2007. באשר להשקעות של תושבי חוץ בישראל, הרי שניכרת האטה בהיקף ההשקעות הישירות בישראל לקצב רבעוני נמוך מזה שהיה בכל אחד משלושת הרביעים הראשונים של השנה, כאשר ההשקעות הפיננסיות עדיין מלמדות על מימוש של השקעות בדומה למצב שהיה ברביע השלישי של השנה.

בחינת התמונה הכוללת של התפתחות הרכיבים המרכזיים של תנועות ההון בחודשים ינואר-נובמבר 2008, מצביעה על האופי השונה של הרכיבים המרכזים: א. נפח תנועות ההון הפיננסיות הצטמצם מאד בשני הכיוונים (הן מצד תושבי חוץ והן מצד ישראליים); ב. ההשקעות הישירות של זרים בישראל, המשקפות החלטות בעלות אופי ארוך טווח, הצביעו עד כה על האטה מתונה בלבד; ג. בהשקעות הישירות של ישראליים בחו"ל נרשמה האטה משמעותית.

בסך הכול, נראה כי הצמצום בהשקעות של זרים בישראל מאז ראשית השנה קוזז ברובו על ידי צמצום של השקעות ישראלים בחו"ל. היות ומדובר בעיקר בצמצום רכיבי ההשקעות הפיננסיות, הרי שההסבר לכך הוא המשבר הפיננסי בעולם ובישראל. מכאן, ששינוי מגמה בתחום זה אינו צפוי בטרם שוקי ההון והכספים בעולם יחזרו לתפקוד תקין. בהקשר זה, עמידתה של כלכלת ישראל במשבר, עד כה, בהשוואה למשקים מתקדמים אחרים, באה לידי ביטוי באיזון יחסי בתמונת תנועות ההון של ישראל. התמודדות מוצלחת זו של ישראל עם הזעזועים השונים עשויה להביא עם היציאה מהמשבר לחידוש מהיר יחסית של ההשקעות במשק הישראלי.

יתרות מטבע החוץ של ישראל מצויות ברמת שיא
בחודש דצמבר 2008, גדלו יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל בכ-4.5 מיליארד דולר והסתכמו בכ-41.4 מיליארד דולר. העלייה המשמעותית ביתרות בחודש שעבר נבעה משילוב של מספר גורמים, בהם רכישת מטבע חוץ על ידי בנק ישראל ומגידול של פיקדונות הבנקים במט"ח בבנק ישראל. כזכור, בסוף חודש נובמבר 2008, הודיע בנק ישראל כי ערך עדכון בתוכניתו להגדלת רמת יתרות המט"ח וגודל היתרות הרצוי עמד על 40-44 מיליארד דולר. לפיכך, הודיע בנק ישראל באותה עת, כי בכוונתו להמשיך ברכישת כ-100 מיליון דולר ביום.

ע"פ נתוני סוף דצמבר, מצויות היתרות בטווח אותו קבע בנק ישראל כאשר על פי המרחק מהגבול העליון של יעד זה נראה כי בתוך חודש עד חודשיים תושלם רמת היתרות הרצויה. רכישות המט"ח של בנק ישראל היוו בחודשים האחרונים גורם אשר תמך מאד בביקוש למט"ח ובהיחלשות השקל תוך כדי הזרמת כסף למשק (הרחבה מוניטרית). לפיכך, עצירת תהליך זה, עשויה להביא, כל שאר התנאים שווים, להתחזקותו המחודשת של השקל. מעבר לכך, לקיומה של רמה גבוהה יחסית של יתרות מט"ח עשויה להיות השפעה מייצבת עבור המשק הישראלי, בהיותה גורם המאפשר התמודדות טובה יותר עם סיכונים כלכליים, בפרט בעת הנוכחית.

תנודתיות גבוהה בשער החליפין של השקל מול הדולר בשנת 2008
שנת 2008 הסתיימה תוך ייסוף קל של כ-1.1% בשערו של השקל מול הדולר. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות עלתה מאד התנודתיות של שער החליפין. למשל, בשנת 2008 שערו של השקל מול הדולר הגיע בנקודת השפל לכ-3.2 ₪ ובשיא לכ-4 ₪ לדולר.

במבט קדימה, מספר תהליכים צפויים להשפיע על שער החליפין של השקל מול הדולר: מצבו של מאזן התשלומים של ישראל מוסיף להיות טוב ובשנת 2009 צפוי שיפור מסוים בעודף הקיים בחשבון השוטף. גורם נוסף, הוא תנועות ההון, אשר כפי שהוצג קודם לכן מצביעות על איזון בין התנועות הנכנסות והיוצאות, עם פוטנציאל לשיפור בהיקף התנועות הנכנסות (נטו) ככל שישמר מצבו היחסי הטוב של המשק הישראלי בהשוואה למשקים מקבילים בעולם. גורם שלישי הוא יתרות המט"ח, כאשר כפי שהוצג קודם לכן, סיום רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל לצורך הגדלת היתרות, אינו צפוי לתמוך עוד בהיחלשות השקל. הגורמים הללו פועלים בכוון של התחזקות השקל ולא בהחלשתו, בוודאי לא לרמות בהם היה השקל בעת המיתון בראשית העשור. יחד עם זאת, כפי שנאמר בראשית הדברים, אנו מעריכים שתמשך התנודתיות הגבוהה בשער החליפין -- ולעניין זה חשובה מאד התפתחות שערו של הדולר מול המטבעות בעולם -- כך שטווחי השתנות השער כפי שהיו בשנתיים האחרונות (פערים של כ-20% בין נקודת השיא לשפל) צפויים להתקיים גם השנה.